יאנוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאנוס הוא אל השערים וההתחלות במיתולוגיה הרומית.
יאנוס מתואר כאל בעל שני פנים, אחד מביט לעבר והשני לעתיד. בתיאורים מוקדמים, אחד מפרצופיו של יאנוס היה מזוקן והשני מגולח למשעי, דבר שככל הנראה ייצג את השמש והירח, או את הנעורים והזקנה; בתיאורים מאוחרים יותר הוא מזוקן בשני הפרצופים. בפסלים מתקופות מוקדמות יותר הוא מתואר כבעל ארבעה פנים.
שני הפנים מייצגים הרהורים על אירועי השנה החולפת בצד ציפייה לשנה הבאה. תפיסה זו נובעת מהמחשבה שדלתות ושערים פונים לשני כיוונים בו זמנית. יאנוס נחשב גם לאחראי על התחלות חדשות, מכיוון שהכניסה למקום חדש כרוכה במעבר דרך דלת או שער.
בתקופה המוקדמת הרומאים האמינו שיוכלו להבטיח לעצמם סופים טובים אם יתחילו תקופות משמעותיות בתפילה לאל יאנוס. תחילת כל יום לוותה בתפילה ליאנוס, ציינו את שמו בתחילת כל חודש, בראשית עונות הנטיעה והקציר ובאירועים חשובים בחיי האדם המסמנים התחלות חדשות, כמו לידה ונישואים. באופן טבעי קראו הרומאים לחודש הראשון בשנה על שמו: ינואר.
אחת האגדות המתארות את מוצאו של יאנוס מספרת שהוא היה בן תמותה, שליטה של לאטיום, ושהעניק מקלט לסאטורן כאשר זה ברח מיופיטר. מסופר שיאנוס דאג לתקופת שפע גדולה לנתיניו, הידועה בכינוי "תור הזהב", בה השתמשו לראשונה בכסף ועיבדו לראשונה אדמה.
מקדשים רבים ברומא הוקדשו ליאנוס, החשוב שבהם הוא "יאנוס ג'מינוס" (Ianus Geminus) - מבנה בעל שני שערים, אחד מהם פונה לכיוון מזרח והשני לכיוון מערב, כלומר לתחילתו וסופו של כל יום. המבנה עמד במקום ממנו יצאו הלגיונרים הרומאים לקרב. לשערי המקדש היה תפקיד סמלי - בעיתות שלום הם היו סגורים ובעיתות מלחמה היו נפתחים.
יאנוס נחשב לשולט בכל הדברים שיש להם שני קצוות בחיים, ואף מייצג את המעבר בין פרימיטיביות לציוויליזציה.
דמותו של יאנוס כאל זכתה לכבוד רב מהרומאים הקדומים, ודמותו בעלת שני הפנים חקוקה בשערי הכניסה לרוב הערים וכן על גבי המטבע הרומי.
