התפתחות אורבנית של תל אביב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן עניינים |
[עריכה] היציאה מיפו
קודם להקמת תל אביב התגוררו היהודים ביפו בדירות שכירות. מידי שנה פקעו החוזים והשוכרים היהודים נאלצו למצוא מקומות דיור חלופיים. התנאים הקשים ביפו וצפיפות המגורים גרמו לאמידים שבין היהודים לרצות ולצאת מחומות העיר. שיפור הביטחון בתקופה זו איפשר יציאה מחומות העיר.
[עריכה] המאה ה-20
[עריכה] עד שנות ה-20: ראשיתה של תל אביב
- ערך מורחב – אחוזת בית
ביולי 1906 הוקמה אגודת אחוזת בית בה חברו כשישים משפחות יהודיות מיפו במטרה להקים שכונת גנים בקירבת יפו. ב-24 בספטמבר, 1908 הושלמה רכישת האדמות, וביום 11 באפריל, 1909, בחול המועד פסח, נערכה הגרלה בין המייסדים. חודש לאחר מכן החלה בניית הביתים של אחוזת בית ובהם:
- בית וייס
- בית יחיאל
- בית לדרברג
- בית ליטווינסקי
- בית פולק
- מלון פלטין
רחובות העיר תוכננו על ידי המהנדס אברהם גולדמן. הרחוב הראשי של השכונה היה רחוב הרצל, שעבר מצפון לדרום, וחצו אותו ארבעה רחובות מקבילים. ב-21 במאי 1910 שונה שם העיר, על פי הצעתו של מנחם שינקין, ל"תל אביב".
[עריכה] שנות ה-30 וה-40: העיר גדלה ומתפתחת צפונה
- ערך מורחב – תוכנית גדס
בשנות ה-30, בעקבות העלייה הרביעית, במסגרתה הגיעו סוחרים, בעלי מלאכה, וחנוונים לתל אביב, החלה העיר לגדול. בשנת 1932 נערכה בעיר המכביה הראשונה, וב-1934 נערך בעיר יריד המזרח. גם המרד הערבי הגדול של 1936 תרם לפיתוחה של העיר אשר נאלצה להתנתק מיפו.
תוכנית גדס אפשרה את פיתוחה של העיר לכיוון צפון. תוכניתו של פטריק גדס אשר הוגשה לועד העיר בשנת 1925 הציעה מבנה עירוני של רחובות ישרים החוצים זה את זה בזוויות ישרות, כאשר מספר צירים יעברו מדרום לצפון במקביל לקו החוף, ורחובות צרים יותר ישמשו רחובות מגורים ביניהם. את העיר הקיפה חגורת שדרות ובהם שדרות רוטשילד, שדרות ח"ן ושדרות קרן קיימת (כיום בן גוריון).
בתום מלחמת העולם הראשונה נבנו בתי העיר בסגנון אקלקטי המערב סגנונות אוריינטלים עם אר-נובו ואר-דקו. לאחר שנת 1926 החלה ההשפעה הבינלאומית לגבור, והחלו להיבנות בניינים בסגנון הבינלאומי - סגנון השם את הדגש על הפונקציונליות של המבנה.
[עריכה] בניינים בסגנון אקלקטי
[עריכה] בניינים בסגנון הבינלאומי
- בית מגנט
- בית רבינסקי
- בית הבימה
- בית הדר, רחוב הרכבת פינת דרך בגין
- בית האניה, רחוב לבנדה (על צומת הרחובות המסגר והרכבת)
- בית פולישוק (הפיל), כיכר מגן דוד
- בית דפוס "הארץ", רחוב מאז"ה 56
- בית לברטובסקי, רחוב המלך ג'ורג' 90 (ליד כיכר מסריק)
- בית קיפר, רחוב בן גוריון פינת אמיל זולא
- בניין מגורים, רחוב דיזנגוף 69
- בניין מגורים, רחוב גורדון 9
- מעונות עובדים, רחוב פרוג
- כיכר צינה דיזנגוף והבניינים סביבה
[עריכה] ראו גם
[עריכה] שנות ה-50 וה-60: התפתחות העיר
כבר מיד לאחר קום המדינה, ובשל המצור על ירושלים הפכה תל אביב, באופן זמני, לבירת מדינת ישראל. לאחר תום המצור על ירושלים והפיכתה לבירה, נותרה תל אביב מרכז העסקים של המדינה. העיר התרחבה צפונה, והוקמו שכונות אחידות במראן על מנת לשכן את העולים החדשים. בין שכונות אלה נמנות רמת אביב, הדר יוסף, אפקה, צהלה ושיכון ל'.
הכפרים הערביים ששכנו עד לערב מלחמת העצמאות בתחומי העיר תל אביב, הפכו לכפרים נטושים מיושביהם הערביים עם הקמת המדינה. בחלקם נהרסו הכפרים מתוך חשש לשיבת תושביהם המקוריים, וברובם יושבו הבתים בפליטים יהודים שנמלטו מהעיר יפו או משכונת מנשייה וכן בעולים חדשים, כדוגמת סומייל, שייח' מוניס, ג'אומוסין וכפר שלם.
על אדמות הכפר הנטוש שייח' מוניס נבנתה אוניברסיטת תל אביב - בתחילה בסגנון בנייה ברוטליסטי ומאוחר יותר נוספו בניינים בסגנון פוסט מודרני.
[עריכה] שנות ה-70 וה-80: ראשית צמיחת הבנייה לגובה
בתקופה זו החלה תנופת הבנייה של העיר, והתנופה לגובה, תוך התעלמות מההיסטוריה של העיר ובלא נסיון לשימור הבניינים ההיסטוריים. בשנת 1965 נבנה גורד השחקים הראשון בעיר - מגדל שלום, במקום בו עמד מבנה גימנסיה הרצליה. בשנות השמונים גם הושלם פרויקט נתיבי איילון שהשפיע רבות על צורת התחבורה בעיר. נתיבי איילון נסללו בשטח ואדי מוסררה שהיה ריק מבניינים ואפשר סלילה קלה יחסית של כביש מהיר זה.
[עריכה] שנות ה-90 לקראת המאה ה-21: מטרופולין מודרני
החל משנות ה-80 וה-90 הפך אזור גוש דן למטרופולין ענקי הכולל ערים רבות מסביב לעיר תל אביב. בכל האזור החלה בנייה לגובה, אולם עיקרה של הבנייה לאורך נתיבי איילון ובאזור לב תל אביב. בשנים האחרונות מתבצעת בנייה מאסיבית של גורדי שחקים באזור דרום הקריה ואזור שמדרום לרחוב ההלכה.(מתחם פרויקט "פארק צמרת" ורחוב פנקס).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
עפר רגב, טיול קטן בעיר גדולה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תל אביב ותכנון מודרני
- התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1934-1909 (גדעון ביגר / ספריית מט"ח)
