העיירה בוערת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

העיירה בוערת הוא שיר שנכתב בשנת 1938 על ידי המשורר היהודי-פולני מרדכי גבירטיג בעקבות פוגרום פטישיק, אשר ארע שנתיים לפני כן. השיר נכתב במקור ביידיש ונקרא "ס'ברענט" ("שרפה, אחים, שרפה"), ידוע גם כ-"אונדזער שטעטל ברענט", לפי תרגומו לעברית ("העיירה בוערת"). שיר זה נהפך למעין המנון יהודי בתקופת השואה. גבירטיג נרצח בגטו קרקוב בשנת 1942.

"העיירה בוערת", בגרסתו העברית והיידית, הושמע רבות ברחבי העולם בעצרות הנצחת השואה.

הבית הראשון של השיר מתחיל במילים:
אחים בעיירת שרפה
עיירתנו בוערה כולה
בה רוחות שחורות יסערו
להבות חורבן יבערו
עקבותיה לא נשארו
היא עולה באש

הלחן המקורי של השיר מושפע מטעמי המקרא של קריאת ההפטרה בנוסח אשכנז, ותיבותיו הראשונות של השיר זהות לטעמים מונח-זרקא מונח-סגול. טעמים אלו פותחים את חזון העצמות היבשות. המלחין ביקש, ככל הנראה, ליצור זיקה מצלולית להפטרה זו בפרט ולעולם המסורת בכלל.

[עריכה] הביצוע של סיילם

בשנת 1994 בוצע השיר בגירסתו העברית על ידי להקת המטאל הישראלית סיילם. לשיר חוברה מנגינת מטאל קודרת, מלווה בצרחות ואף צורף וידיאו קליפ המורכב מסרטונים שצולמו במחנות השמדה.

השיר גרר אחריו בזמנו גל גדול של מחאה בשל העובדה שהלהקה שרה ומנגנת על השואה תוך שימוש בדיסטורשן ובצרחות. הקליפ שודר בטלוויזיה וגרר אחריו כתבת מחאה בעיתון הארץ. את הכתבה קרא יושב ראש הכנסת, דב שילנסקי, ניצול שואה בעצמו, שהתעמת בשידור חי במסגרת התוכנית "ערב חדש" מול חברי להקת סיילם, זאב טננבאום ואמיר נויבך.

הכנסת קראה לאסור על שידור הקליפ. הנושא עלה בשנית לדיון ציבורי ושוב הוזמן דב שילנסקי לתוכנית הערב, הפעם לצדו של חבר הכנסת שבח וייס, אף הוא ניצול שואה, שבאופן מפתיע שיבח את השיר והוסיף כי "הקליפ מצוין והמוזיקה עושה צמרמורת". יומיים לאחר מכן הוסר איסור ההקרנה והקליפ חזר להופיע על גבי המסכים.

השיר מופיע תחת השם "Ha'ayara Bo'eret" באלבום "Kaddish" וכן בגירסה מאוחרת יותר בליווי רביעיית כלי המיתר ICSQ, באלבום "Strings Attached". "העיירה בוערת" הוא אחד משני השירים היחידים של סיילם המושרים בעברית, השני הוא "Al Taster" מ-2002 המבוסס על מזמור תהלים (תהילים ק"ב ג').