למידה מרחוק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
למידה מרחוק (גם: הוראה מרחוק, לימוד מרחוק, חינוך מרחוק, למידה מבוזרת ), מערכת הוראה או למידה המאפשרת לימוד שאינו מוגבל במקום ובזמן. הקשר המשולש: מורה-תלמידים-כיתת לימוד מקבל אפיונים שונים בהתאם לאמצעי העברת המידע ולתקשורת בין המורה לתלמיד.
מדובר על כל לימוד שאינו מתבצע בשיטות המסורתיות - כלומר אינו פנים אל פנים, ולרוב מחייב לימוד עצמי ועצמאי של התלמיד בנוסף לתכנים והידע שהוא מקבל דרך ההוראה.
מערכות למידה מרחוק החלו במאה התשע עשרה בהספקת "השכלה בכתב" לתלמידים ללא נגישות למרכזי למידה. מאז שנות השבעים של המאה העשרים התפתחו מערכות אלו למערכות למידה מתווכות מחשב של ימינו. ממערכות המחקות את מודל הלמידה המסורתי עד ל: "... שינוי מן היסוד [של] פילוסופיות חינוך, אמצעי הוראה, שיטות לימוד, מסגרות לימוד ואת דרכיו של הפרט לרכוש ידע." [1]
מערכות כאלה נפוצות בארצות מפותחות ומתפתחות בעולם ומשרתות מיליוני תלמידים. טכנולוגיות התקשוב נתנו דחיפה עצומה למערכות אלה והמחקר החינוכי המדעי בשנים האחרונות בוחן מודלים שונים של למידה וחינוך כדי לנצל את הטכנולוגיה בצורה מיטבית.
לא הטכניקה חשובה אלא השימוש בה, והעובדה שמתקיים אלמנט פדגוגי השונה מלמידה מסורתית, למרות שכדאי לשים לב למינוח המדויק כי הוא מגדיר האם המיקוד יהיה בהוראה, או בלמידה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
למידה מרחוק הינה רבת שנים. יש המקדימים את הופעתה למאה השמונה עשרה [2] אך התאריך היותר מקובל הוא סוף המאה התשע עשרה [3]. מבחינים בשלושה שלבי התפתחות בהתאם לטכנולוגיה העברת המידע הזמינה לתקופתה.
האמצעי הטכנולוגי החדש הוסיף לאמצעים הקודמים ולא ביטלם. כיום אנו רואים שילוב של כל האמצעים באשר האינטרנט מוביל את כל התהליך. המושג "למידה מרחוק" החליף את המושג "השכלה בכתב" והוקמו אוניברסיטאות פתוחות בהן ניתן להגיע לתארים מתקדמים בדרך של למידה מרחוק. מערכות למידה מרחוק משולבות במסגרות הלימוד הפורמליות והבלתי פורמאליות ומוסיפות "קומה וירטואלית"[4] לבתי הספר.
[עריכה] התפתחות שיטות למידה מרחוק
[עריכה] דור ראשון
למידה בהתכתבות באמצעות הדואר החל מהמאה ה-19, בהתחלה בעיקר במקומות רחוקים בהם האוכלוסייה הייתה דלילה, הן באנגליה, הן בארצות הברית (בעיקר מרכז ארצות הברית) ומאוחר יותר מרכז אוסטרליה, ניו זילנד ועוד, נועדה לתת בין השאר מענה לבעיית האוכלוסייה ממעמדות אחרים, פרט למעמד העליון שהיה המעמד מנחיל ההשכלה עד אותה עת. ההוראה התבססה על לימוד עצמי באמצעות טקסטים, התקשורת בין התלמיד והמורה, שנמצאו במקומות שונים, נעשתה באמצעות שרותי הדואר.
[עריכה] דור שני
- תקשורת המונים באמצעות רדיו, החל משנות ה -30 של המאה ה -20 , ובתפוצה רחבה החל מתום מלחמת העולם השנייה, נעשתה באותם מקומות בהם הונהגה הלמידה בהתכתבות ומאותן סיבות, לכן התקיימה בעיקר במקומות שהיו בהם בתי ספר קטנים, שלימדו בקבוצות רב-גיליות.
- תקשורת באמצעות קלטות שמע.
- תקשורת באמצעות טלוויזיה ומאוחר יותר קלטות ווידאו (החל משנות ה -60 ). גם בארץ הוקמה הטלוויזיה החינוכית על סמך הרעיון להשתמש בשידורי טלוויזיה לצרכי חינוך, אולם הטלוויזיה החינוכית הפכה בפועל לערוץ חלופי לטלוויזיה הכללית, ועוסקת בנושאים כלליים.
המשותף לאמצעי למידה אלו (דור ראשון ושני): המידע מופץ בעיקר בכוון אחד, התלמיד קורא, מקשיב או צופה בנלמד בצורה פסיבית ומנסה להבין באופן עצמאי את תכני השיעור, הבנת החומר נבדקת על ידי מטלות כתובות המוגשות למנחה, ולרוב על ידי בחינה מסכמת, וכמובן שאי אפשר לקיים דיון קבוצתי.
[עריכה] דור שלישי
- תקשורת באמצעים המאפשרים קשר קול דו-כווני בין הלומד למורה ובין הלומד ללומדים אחרים, (טלפון, שיחת וועידה, מכשירי קשר), אבל פרט למקרים חריגים זהו כלי עזר ולא אמצעי למידה.
- תקשורת דו-כיוונית המשלבת קול ותמונה באמצעות ווידאו קונפרנס (ועידת חוזי), ושידורי לווין אינטראקטיביים, תקשורת שהרחיבה את אמצעי הרחבת הידע. ואפשרה הפיכת ההוראה ללמידה.
- פעילות למידה אינטראקטיבית מרחוק באמצעות לווין מקטינה את הכפר הגלובלי, מבטלת את הלמידה המסורתית הפרונטאלית של מורה מול כתה, המורה יושב במרחק שיכול להיות אלפי קילומטרים מהכיתה, מעביר את החומר לתלמידים, מנהל עמם דיאלוגים, עונה לשאלות ולהערות - והכול דרך לווין.
- בדרך זו המרצה יכול להיות במדינה או אפילו יבשת אחרת מאשר תלמידיו, ובכל זאת לקיים תקשורת דו-סטרית בין מורה לתלמידים, תלמידים למורה, ותלמידים בינם לבין עצמם.
- לרוב יהיה בכיתה מסך גדול אליו מוקרן המרצה, לכל תלמיד יש טלפון בעזרתו יכול לשאול את המורה שאלות, ומקובל שבכיתה תהיה מצלמת וידאו כך שהמורה יוכל לראות מה קורה בה.
- אמנם הוא לא יכול לזרוק גיר על תלמיד סורר אבל יכול להעיר לו.
- למידה משולבת מחשב, העושה שימוש באמצעי קשר חדשים כמו: קבוצות דיון (פורומים) או לוחות הודעות, צ'אטים, עבודה משותפת ודיון על מסמכים או מצגות שמועלים לאינטרנט, שימוש במערכות מסרים מיידיות (icq) או עבודה שיתופית על לוח (White Board) באמצעות Netmeeting ודומיו , עבודה באמצעות "כיתה וירטואלית" המאפשרת דיבור (אודיו) של כל תלמיד בנפרד עם קבלת רשות דיבור מהמנחה (שיכול להיות אחד מהתלמידים), ועוד.
- רשת האינטרנט ודור חדש של יישומי תוכנה הפכו את הלמידה מרחוק למודל למידה איכותי וגמיש נטול אילוצי זמן ומקום, העושה שימוש במגוון של טכנולוגיות תקשוב, מתודולוגיות לימוד, שיתוף פעולה מקוון והנחיה מודרכת. קורסים ללמידה מרחוק מכונים גם קורסים מקוונים (on-line), וירטואליים או מתוקשבים (E-learning).
[עריכה] התפתחות הלמידה מרחוק בארצות השונות
[עריכה] ארצות הברית
בשנת 1873 הקימה אנה טיקנור (Anna Ticknor) ארגון למתן הזדמנויות חינוך לנשים בביתן. הארגון, שמושבו היה בבוסטון, ארצות הברית סיפק השכלה בכתב ללמעלה מ 10,000 חברים בתקופה של 24 שנים. בשנת 1883 נעשה נסיון שלא עלה יפה (שוב בארצות הברית) להקים אוניברסיטה בכתב במסגרת אוניברסיטת קורנל. עם זאת באותה שנה העניקה מדינת ניו-יורק לקולג' " צ'טנוגה" את האישור להעניק תארים לסטונדטים ששילבו קורס קיץ ולמידה בהתכתבות. בשנת 1915 הוקם הארגון הראשון שהתמקד במתן מענה לצרכים הנובעים משיטת לימוד זו: מודלים פדגוגים, קווים מנחים ברמה הלאומית למתן "קרדיט" (הכרה) ללומדים בקורסים של למידה מרחוק וקביעת תקני איכות של הקורסים.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה החלו בשידורי רדיו המיועדים להפצת השכלה. בעשרים השנים שבין שתי מלחמות העולם נתנה ממשלת ארצות הברית למעלה ממאתיים רישיונות שידור לבתי ספר, קולג'ים ואוניברסיטאות. אולם בפועל כמעט ולא נעשה שימוש ברישיונות אלה ולא הוכרו תארים שנרכשו באמצעי זה.
למרות כישלונו כמקור להשכלה פורמאלית התווה הרדיו את הדרך לטלוויזיה החינוכית החל משנות החמישים של המאה העשרים. האוניברסיטה הפתוחה הראשונה בארצות הברית הוקמה בשנת 1971 במדינת ניו-יורק (New York State's Empire State College- NYSES) ההתפתחות הגדולה של הלמידה מרחוק בארצות הברית חלה בסוף שנות ה-80 של המאה העשרים. משנת 1987 עד ל1989 גדל מספר המדינות שעודדו למידה מרחוק מעשר מדינות לכלל מדינות ארצות הברית.
[עריכה] בריטניה
בריטניה הייתה בין החלוצות בתחום. סיר אייזיק פיטמן (Isaac Pitman), פתח באמצע המאה ה-19 בי"ס ללימוד כתב הקצרנות שהמציא באמצעות למידה בהתכתבות. האוניברסיטה הפתוחה הוקמה ב1969. היא מעניקה שורת תארים עד PhD. אוניברסיטה זו נחשבת הגדולה בעולם, מעל 200,000 סטודנטים. יש בה מרכז מחקר בינלאומי העוסק בחקר הלמידה מרחוק ובפיתוח השיטה. אוניברסיטה זו דחפה להקמת מוסדות דומים במדינות רבות בעולם.
[עריכה] ישראל
- ניצנים ראשונים של למידה מרחוק בארץ היו בשנות השישים המוקדמות של המאה העשרים. בכיתות הותקנו מערכות רמקולים אשר דרכם הועברו שידורי רדיו לבתי הספר של קול ישראל.
- הטלוויזיה החינוכית- בשנות השישים העניקה משפחת רוטשילד ערוץ שידור של טלוויזיה לימודית לבתי-הספר בישראל. תחילה הייתה התנגדות ממשלתית לפרויקט, מחשש לחדירת שידורי טלוויזיה לארץ בדלת האחורית. כנאמנות של קרן רוטשילד פעלה הטלוויזיה החינוכית בין השנים 1964 – 1969. בשנה זו הפכה להיות יחידת סמך ממשלתית בשם "המרכז לטלוויזיה לימודית" וברבות הימים ל"טלוויזיה חינוכית לישראל". צביונה של הטח"י השתנה ברבות השנים. בתחילת דרכה הציגה קורסים לבתי הספר בצד תוכניות בידור לילדים בעלות מסרים חינוכיים ולימודיים. כיום היא כוללת תכנים של אקטואליה ובידור המשתדלים להיות בעלי ערך חינוכי. הטח"י פועלת תחת חוקי השידור הציבורי בישראל וחוק הבזק.
ערוצי הכבלים משדרים תוכניות אקדמיות תחת שמות "הערוץ האקדמי" או "קמפוס". - גלי צה"ל משדרים משנת 1977 הרצאות במסגרת אוניברסיטה משודרת.
- ערוצי רדיו שונים (בחלקם פירטיים) משדרים שעורי דת והלכה.
- האוניברסיטה הפתוחה הוקמה בישראל בשנת 1974 והיא מעניקה תאר ראשון בתחומים שונים. תארים אלה מוכרים והמחזיקים בהם יכולים להמשיך לימודים לתארים מתקדמים בכל האוניברסיטאות בארץ. לומדים באוניברסיטה כ 40,000 סטודנטים (2005) בהתכתבות, מרכזי למידה ואתר אינטרנט.
- קורסים ווירטואליים – כל האוניברסיטאות בארץ מפעילות במידה זו או אחרת קורסים באמצעות האינטרנט המיועדים לסטודנטים של האוניברסיטה. חלקם קורסים מלאים וחלקם כהשלמה ואמצעי נוסף לקורס הרגיל. רשתות החינוך הגדולות "אורט", "עמל" ו"אמי"ת" הקימו אתרים המשמשים גם ללמידה מרחוק. העמותות "קו-אור" ו"תללי"ם" מספקות שירותי למידה מרחוק לילדים חולים המרותקים למיטתם וזאת במסגרת חוק חינוך חינם לילדים חולים, התשס"א-2001. מספר ארגונים כלכלים מספקים אף הם שירותי למידה מרחוק כערוץ "שיעורים פרטים".
[עריכה] ארצות אחרות
אוסטרליה –הפעילה למידה מרחוק כבר בשנות העשרים של המאה העשרים באמצעות רדיו. המדינה הענקית, בעלת פיזור אוכלוסין ניכר, הייתה חייבת לתת מענה לצורכי החינוך של משפחות מתישבים מבודדים.
מדינות מתפתחות באסיה שהשתייכו לחבר העמים הבריטי, כגון הודו, אמצו את המודל הבריטי והפעילו בארצם מערכות למידה מרחוק.
כיום (2006) ניתנים שרותי למידה מרחוק בקרוב ל- 26 מדינות בעולם. קימות גם אוניברסיטאות פתוחות המאפשרות לקבל תארים לאזרחי חוץ. אנשי חינוך מפתחים מודל של אוניברסיטה גלובלית שתספק משאבים למדינות מתפתחות להגיע לרמת החינוך והמחקר של המדינות המפותחות.
[עריכה] מאפייני למידה מרחוק
נהוג לסווג את הלמידה מרחוק לפי שני הסיווגים העיקרים. ציינו לעיל סיווג ראשון בהתאם לאמצעי העברת המידע. סיווג אחר הוא סינכרונית-אסינכרונית.
- למידה מרחוק סינכרונית
- המנחה והתלמידים מרוחקים גיאוגרפית אבל השיעור מתקיים במועד מסוים.
- למידה מרחוק אסינכרונית
- ריחוק במקום ובזמן.
ההתפתחות הנוכחית של השיטה מציגה מודלים מורכבים יותר. המאפייני הבולטים של הלמידה מרחוק הם:
- אמצעי העברת המידע (דואר, רשתות שידור, תקשורת מחשבים).
- רמת הביזור (למידה עצמאית לחלוטין או קבוצת לימוד).
- מקום הלימוד (בבית, בבית ספר או במרכזי למידה)
- מידת הבו-זמניות של השיעור המתקיים.
- צורת התקשורת ורמת האינטרקטביות של התהליך (סינכרוני-אסינכרוני, חד צדדי, רב צדדי).
- היקף (חלק מקורס, קורס או לימודים מלאים).
- שילובים שונים.
מיכל לירן[5] מתארת במאמרה מספר מודלים מורכבים של למידה מרחוק. מודלים אלה מתייחסים לממדים שונים של התהליך הפדגוגי, אופני ההבעה, האמצעים הטכנולוגיים ועוד.
[עריכה] דוגמאות
מימוש בולט של למידה מרחוק הוא אוניברסיטה פתוחה, המשתמשת בלמידה מרחוק לשם לימודים אקדמיים. המסגרת הבסיסית כוללת חומר לימודי מודפס (חוברות) שאתו התלמיד או התלמידה צריכים ללמוד. מטלות לביצוע (המקבילה לשעורי בית בלמידה הרגילה) נשלחות לבית התלמידים בדואר ועליהם להחזירם באותה דרך. יחד התלמידים יכולים להשתתף בכינוסים לימוד במרכזי למידה. על שיטות אלה מתווספות אחדות מהטכנולוגיות ללמידה מרחוק בהן משתמשת האוניברסיטה הפתוחה הן אופ"ק, תל"ם, ועוד, הכוללות צפייה בשיעורים מוקלטים, השתתפות בצ'אטים ובקבוצות דיון - כולן בנושא הקורס הנלמד.
למידה מרחוק משמשת גם למסלולי לימוד אחרים, כגון לימוד שפות, הכשרה מקצועית ועוד.
במילניום החדש מרבית האוניברסיטאות והמכללות בישראל מפעילות מערך למידה מרחוק רחב לכלל הסטודנטים בקמפוס. אוניברסיטת ת"א למשל מפעילה מערך של אלפי אתרי קורסים ב"קמפוס" הלמידה המתוקשב. אתרי הקורסים השונים מופעלים בסגנונות שונים של למידה מרחוק - מאתר מלווה קורס (בו חלק מהחומרים של הקורס מועלים לאתר) ועד קורס ווירטואלי מלא (בו כלל חומרי הקורס נמצאים ברשת). המרכז ללמידה מתוקשבת מסייע לסגל ההוראהבאווניברסיטת בר אילן לשלב את הלימוד מרחוק במערך הקורסים האקדמיים של האוניברסיטה. בשנת הלימודים תשס"ו תמך המרכז בכ- 1,000 קורסים מתוקשבים. גם ארגונים עסקיים מפעילים מערכי למידה מרחוק שונים. ישנם ארגונים המשתמשים בשיטה זו להכשרת עובדים וישנם ארגונים המשתמשים בשיטה זו לרענוני ידע (תוך תפקיד) ולשמירת הכשירות המקצועית של העובדים (ה- Readiness של העובדים).
ישנם אף ארגונים המפעילים מערכי למידה מרחוק ללקוחות ברשת האינטרנט.
מערכות התוכנה המשמשות לניהול "למידה מרחוק" הנן מערכות LMS - Learning Managment System. דוגמה ישראלית בולטת לתוכנה שכזו הנה מערכת "ברקת" (או HighLearn) המאפשרת ניהול למידה וניהול ידע.
[עריכה] ראו גם
מאפייני ידע ציבורי ואישי הנוצרים בפורום מקוון
[עריכה] הערות
1. ^דוד מיודוסר, רפי נחמיאס, אורלי להב (עורכים), מחקרים בשילוב תקשורת ומחשבים בחינוך, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, 2004.
2. ^ Michael Jeffris, Research in Distance Education
3. ^Bizhan Nasseh, A Brief History of Distance Education
4. ^יואל רוטשילד, עולים למעלה אל הקומה הווירטואלית, עיונים בחינוך, בחברה, בטכנולוגיה ובמדע, גליון מס.1,הוצאת אורט ישראל, ינואר 2006.
5. ^ מיכל לירן טקסונומיה של למידה מרחוק- הגדרות, תפישות, מודלים.
