דאוקליון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דֶאוּקָלְיוֹן או דוּקָליוֹן הוא מלכה של העיר תאה וגיבור מהמיתולוגיה היוונית שיצר מחדש את האנושות לאחר שזו הוחרבה על ידי זאוס- אבי האלים (להבדיל מדאוקליון בנו של מינוס). דאוקליון הוא הבן האנושי של הטיטאן פרומתאוס (הוא הטיטאן שיצר את בני האדם וגילה להם את סוד השימוש באש). הוא היה נשוי לבת-דודתו פִּירָה - בתו של אפימתאוס. לבנם קראו הלן והוא נחשב לאב הקדמון של היוונים (על שמו נקראת יוון "הלס")
תוכן עניינים |
[עריכה] החרבת האנושות
בני האדם הרגיזו את זאוס במעשיהם הרעים. בעיקר סלד זאוס מהמנהג של אכילת והקרבת בשר אדם לאלים. הוא גמל בליבו להשמיד את האנושות כולה על ידי שיטפון שיציף את הארץ ויטביע את יושביה. מכיוון שטיטאנים הם חצי אלים, ידע פרומתאוס על האסון הקרב והזהיר ממנו את בנו. דאוקליון חזר לעירו ובנה ספינה גדולה, אליה נכנסו הוא ואשתו. כשהחל השיטפון, וגלים ענקיים הציפו את העולם כולו וכיסו את הבתים והערים, ישבו דאוקליון ופירה בספינה שהטלטלה על פני הגלים. לאחר תשעה ימים נפסק השיטפון, המים פחתו והספינה עצרה על פסגת ההר פרנסוס.
[עריכה] החזרת האנושות
דאוקליון ואשתו יצאו מהספינה והקריבו קורבן הודיה לזאוס. הם הבחינו במקדש קטן (שהיה מכוסה בצדפים וצמחי מים בגלל השיטפון) שהיה שייך לאלה תמיס, נכנסו אליו והתחננו בפני האלה שתעזור להם. זאוס שמע את תחינתם, והורה לתמיס לעזור לדאוקליון ופירה להחזיר את האנושות לארץ. תמיס שמעה לזאוס, ואמרה להם את המסר הבא:
דאוקליון ופירה הבינו שהכוונה לאמא אדמה, ועצמותיה הן האבנים. הם מילאו את הוראותיה של תמיס והלכו לפנים בזמן שראשם מכוסה והם זורקים אבנים אחורנית. האבנים שזרק דאוקליון נהפכו לגברים והאבנים שזרקה פירה נהפכו לנשים- כך מילאו בני האדם את הארץ כמקודם.
[עריכה] ראו גם
- נח והמבול ביהדות.
- אותנפישתים- דמות הדומה בסיפורה לדאוקליון (מתוך עלילות גילגמש).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דאוקליון |
