אקסוביולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אקסוביולוגיה (גם קסנוביולוגיה או אסטרוביולוגיה) Exobiology היא המדע העוסק בחקר תופעות החיים מחוץ לכדור הארץ' (מיוונית: אקזו = חיצוני, ביולוגיה = מדע החיים).
האקסוביולוגיה היא ענף חדש יחסית שהתפתח עם התרחבות מושגיו של האדם על גודל ממדיו של היקום. מדע זה שואף להניח תשתית לחקר קיומן (או אי-קיומן) של צורות חיים מחוץ לכדור הארץ על ידי מציאת התנאים ההכרחיים לקיום של חיים, לפחות אלו מהסוג המוכר לנו. המחקר האקזוביולוגי הוא רב-תחומי, וכלולים בו נושאים מתחומי הביולוגיה, הכימיה, הפיסיקה, האסטרונומיה, האסטרופיסיקה ועוד.
האקסובילוגים חוקרים את הנושאים העיקריים הבאים:
- מהם חיים?
- כיצד החלו החיים על פני כדור הארץ?
- אילו סביבות יכולות לתמוך בחיים?
- כיצד ניתן לקבוע אם ישנם חיים על כוכבי לכת אחרים?
- מהי שכיחותן של צורות חיים מורכבות?
- מה יהיה הבסיס הביוכימי לחיים, במידה וימצאו כאלה, על פלנטות אחרות?
לשאלה אם יש חיים בעולמות אחרים יש ההשלכות מרחיקות לכת, גם בתחום המדע וגם בתחום הפילוסופיה והדת. ההשערה שיש חיים מחוץ לכדור הארץ היא השערה הניתנת לבדיקה, וכן ההשערה שאין חיים כאלו ניתנת להפרכה, ובכך מכשירה את האקסוביולוגיה כענף מחקר מדעי. פרויקטים לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ, כגון פרויקט SETI הם בעלי חשיבות גדולה לעוסקים באקסוביולוגיה, אם כי נמצאים מחוץ לתחומיה.
הוכח בניסויים שמבחינה ביוכימית, אלמנטים יציבים בטבלה המחזורית אשר מקיימים אינטראקציה כימית בדומה לפחמן, יכולים להחליף בהדרגה את אטומי הפחמן ברוב הפעולות הדרושות לקיום חיים בנוסח המוכר על פני כדור הארץ. לפיכך, החיים מבוססי הפחמן יכולים להיווצר על ידי אבולוציה כימית הדרגתית בכוכב לכת המכיל שפע של צורן.
[עריכה] החיפוש אחר תבונה חוץ-ארצית
במשך זמן רב נחשב עיסוק זה נכלל בזאנר המדע הבדיוני, או כנחלתם של שוחרי העב"מים או של המחזיקים באמונות העידן החדש. רק במחצית השנייה של המאה ה-20, עם התפתחותה של הבנת החיים הארציים ועם תחילת חקר החלל, החל המדע להתייחס ברצינות לאקזוביולוגיה.
ראשית החיפוש אחר תבונה חוץ ארצית החל ב־1960, במבצע שנקרא "אוזמה" (Ozma, על שם הנסיכה מסיפורי ארץ עוץ). בחיפוש זה, הפנו אנטנה של טלסקופ רדיו אל עבר שני כוכבים שכנים, בתקווה לקלוט מהם שידורים. בהמשך נערכו עוד כמה מבצעים דומים, במסגרת הכוללת הקרויה סט"י (SETI), ראשי התיבות באנגלית של "חיפוש אחר תבונה חוץ-ארצית". עד כה, כל מבצעי סט"י לא העלו דבר: למרות כמה אזעקות שווא, טרם נקלטו אותות שזוהו חד-משמעית כאיתותים של ציוויליזציות חוץ-ארציות.
דרך נוספת לחיפוש אחר תבונה חוץ ארצית נעשית באמצעות גשושות חלל. אחד הניסויים המשוכללים ביותר נערך באמצעות שתי חלליות וייקינג של נאס"א , שנחתו על מאדים בקיץ 1976. החלליות היו מצוידות במעבדה כימית קטנה שערכה כמה ניסויים פשוטים במטרה למצוא סימני חיים. התשובה היתה שלילית. ב־1996 הודיעו מדענים מנאס"א על מציאת סימנים לחיים מיקרוסקופיים במטאוריט שניתז ממאדים, הגיע לכדור הארץ ונפל באנטארקטיקה. ההודעה זו עוררה התרגשות רבה, אך בהמשך נקבע כי גם בה אין ממש. מלכתחילה היה ברור שאם אמנם יש חיים במאדים, הם חייבים להיות מיקרוסקופיים. לכן, היו כאלו שטענו, שהגשושות נחתו במקום הנכון, ויש צורך בבדיקות נוספות.
שני הגופים במערכת השמש שהאקזוביולוגים תולים בהם את התקוות המרובות ביותר הם "אירופה" - ירח צדק ו"טיטן" - ירח שבתאי . באירופה יש סימנים להימצאות אוקיינוס של מים נוזליים מתחת למעטה הקרח העבה, ובטיטן יש אטמוספרה סמיכה למדי. נכון לעת זו, למרות כל המאמצים שהושקעו, ולמרות ההשערה הגורסת שהחיים צריכים להימצא בשפע סביב סביב לנו, טרם נמצא להם סימן.
