אלפרדו סטרוסנר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפרדו סטרוסנר (נולד 3 בנובמבר 1912) - עריץ שמשל בפרגוואי בשנים 1954 עד 1989.
סטרוסנר, בן למהגרים גרמנים, נולד בעיר אנקרנסיון. שירת כחייל במלחמת הצ'אקו ועלה בדרגות לדרגת גנרל.
בשנת 1954 הוביל מרד צבאי כנגד משטרו של הנשיא פדריקו שאבז. סטרוסנר, שעמד בראש הצבא, חבר אל כוחות אזרחיים שחששו כי הנשיא בן ה-73 ינהיג משטר של דיקטטורה עממית נוסח חואן פרון בארגנטינה. כחודשיים לאחר המרידה הצבאית, הכריזה מפלגת "קולורדו" על סטרוסנר כמועמדה לנשיאות, וב15 באוגוסט 1954 נבחר סטרוסנר לנשיאות, והחל את השלטון הדיקטטורי הארוך ביותר בתולדות אמריקה הלטינית.
שיטת הממשל של סטרוסנר נשענה על הקפאת החוקה הדמוקרטית (מכוחה, כביכול, נבחר) לטובת צוי חירום "זמניים" אשר היו מוסרים אחת לארבע שנים על מנת לקיים בחירות נוספות, בהן היה זוכה סטרוסנר ברוב של 90% מהקולות. "בחירות" אלו נערכו שמונה פעמים.
בשנת 1958 נבחר סטרוסנר לשלטון פעם נוספת, אך לאחר הבחירות החלה התנגדות עממית בצורת לוחמת גרילה, שנעזרה גם על ידי משטרו הצעיר של פידל קסטרו בקובה. סטרוסנר, בתגובה, הורה על סגירת גבולות פרגוואי (המנותקת ממוצא לים), והיכה בגרילה ביד רמה, מבלי לברור באמצעים.
בשנת 1959 התחדשה הלחימה. סטודנטים צעדו ברחובות אסונסיון במחאה על העלאת מחירי הנסיעה באוטובוס, וההפגנה דוכאה במחיר של כמאה פצועים. הדבר הוביל לחידוש המחאה העממית ולוחמת הגרילה. עתה קיבל סטרוסנר סיוע מארצות הברית, שכן נחשב לגורם אנטי קומוניסטי, והימים היו ימי המלחמה הקרה. האופוזיציה, מפולגת וכמהה לשלום, לא הצליחה להדיח את סטרוסנר.
מדיניות החוץ של סטרוסנר הייתה של תמיכה ללא סייג בארצות הברית (ובתמורה קבלת סיוע חוץ נדיב, ועזרה לייצוב משטרו), וכן של שיתוף פעולה עם ברזיל בהקמת המפעל הענק של סכר האיטאיפו, שתחנת הכוח שלו, הגדולה מסוגה בעולם, הינה מקור הכנסה עיקרי לממשלת פרגוואי עד היום.
סטרוסנר נקט ביד חזקה כנגד מתנגדיו מבית, ומשטרו הואשם ברצח המתנגדים ובעינויים. כן יש המאשימים את המשטר ברצח האינדיאנים משבט האשה (Ache) ששכנו באזור עשיר במינרלים, ועמדו בדרכו של סטרוסנר לפיתוח האזור באמצעות תאגידים בינלאומיים. בכירים במשטרו של סטרוסנר הואשמו בסחר בסמים.
צד אפל נוסף בו הואשם משטר זה הינו שיתוף הפעולה עם מנהיגים נאצים נמלטים. במשך שנים הייתה שמועה כי פרגוואי משמשת מקלט לבכירים נאצים, וכי משטרו של סטרוסנר, הגרמני במוצאו, משתף עמם פעולה. בין אלו ששמם הוזכר, היה רופא המוות ממחנה אושוויץ, ד"ר יוזף מנגלה.
ב3 בפברואר 1989 כוחות בפיקודו של סגנו של סטרוסנר, הגנרל אנדרס רודריגז, תפסו לפתע את מרכזי הכוח בבירה אסונסיון. בלחימה שהתפרצה נהרגו 300 אנשים. סטרוסנר הושם במעצר בית, אך הורשה לו לאחר מכן לצאת לגלות. סטרוסנר מבלה את שנותיו האחרונות בברזיל.
העיר המזרחית, "פוארטו דה פלור דה ליס", נקראה על שמו "פוארטו פרזידנטה סטרוסנר" אך לאחר הדחתו נקראה העיר "סיודד דל אסטה".
