איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (International Telecommunication Union, או בר"ת ITU) הוא ארגון תקינה בינלאומי בתחום התקשורת האלקטרונית. הארגון מהווה סוכנות באומות המאוחדות, וחברות בו מדינות, וכן ארגונים ממשלתיים ופרטיים העוסקים בתקשורת אלקטרונית. לארגון שלוש חטיבות (סקטורים): חטיבה העוסקת בהקצאות תדרים ומיקומים בחגורה הגיאוסטציונרית של כדור הארץ (ITU-R), חטיבה העוסקת בתקנים של מערכות תקשורת (ITU-T) וחטיבה העוסקת בקידום התקשורת במדינות מתפתחות (ITU-D). האיגוד הוא הארגון הבינלאומי הראשון שנוסד בעולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ההיסטוריה של איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי חופפת במידה רבה את ההיסטוריה של התפתחות אמצעי התקשורת האלקטרוניים בעולם ומלווה התפתחויות אלה במתן מסגרת ארגונית ותקנונית הבאה לאפשר תקשורת אלקטרונית סדירה בין אומות העולם. נהוג לציין את תחילת עידן הטלקומוניקצה ביום 24 במאי 1844 אז שלח סמואל מורס את המסר הציבורי הראשון בקו טלגרף בין הערים וושינגטון ובולטימור. תוך פחות מעשור שנים הפך הטלגרף לכלי הזמין לציבור. יחד עם זאת, קווי טלגרף באותם ימים לא חצו גבולות מדינה, זאת כיוון שכל מדינה עשתה שימוש בתקנים שונים. מצב זה יצר צורך לשדר מסר בטלגרף עד לגבול המדינה השכנה, שם היה המסר נכתב, מתורגם ונמסר ידנית למפעיל טלגרף אחר שהיה מעבירו אל תוך מדינתו. שיטה זו האטה מאוד את העברת המסרים בין מדינות והגבירה את הסיכוי לשגיאות בתוכן המסר. מספר מדינות החלו בניסיונות לכריתת הסכמים עם מדינות זרות לצורך האחדת שיטות, אולם דבר זה הצריך מערכת מסובכת ביותר של כריתת הסכמים נפרדים רבים. לדוגמה, במדינת פרוסיה היה צורך ב-15 הסכמים נפרדים כדי להעביר מסר בטלגרף מעיר הבירה אל אחת מן המדינות המרוחקות בתוך הפדרציה, כל זאת מבלי לצאת מגבולות הפדרציה. מצב זה יצר בעולם מספר אזורים שבהם הסכמים אזוריים לשיטות הטלגרף. ביום 17 במאי, 1865, לאחר שנתיים וחצי של דיונים מפרכים, נחתמה אמנת הטלגרף הבינלאומית הראשונה בעיר פריז על ידי 20 מדינות ובכך נוסד "איגוד הטלגרף הבינלאומי" (ITU) שמטרתו הייתה לשמש במה לשינויים עתידיים באמנה.
בשנת 1876 קיבלה המצאת הטלפון הגנה של פטנט והופצה ברחבי העולם. בשנת 1885 החל איגוד הטלגרף הבינלאומי לנסח תקנים בינלאומיים לשימוש בטלפון. בשנת 1896 הומצא הטלגרף האלחוטי, אשר היה אופן התקשורת האלקטרונית האלחוטית הראשון, המצאה שנמצא לה שימוש מיידי בתקשורת ימית ובמקומות אחרים. בשנת 1906 נערכה הועידה הבינלאומית הראשונה לרדיו-טלגרף בברלין ובו נחתמה האמנה הבינלאומית הראשונה לרדיו-טלגרף. בנספח לאמנה מנוסחים לראשונה התקנים לשימוש בטלגרף אלחוטי וידועים בשם תקני הרדיו.
בשנת 1920 החלו שידורי הרדיו באולפני חברת מרקוני. בשנת 1927 בכנס בינלאומי בוושינגטון נוסדה הועדה המייעצת לרדיו בינלאומי (International Radio Consultative Committee - CCIR). ועדה בינלאומית מייעצת מקבילה, לענייני טלפון (International Telephone Consultative Committee – CCIF) נוסדה עוד בשנת 1924 וועדה בינלאומית מייעצת לענייני טלגרף (International Telegraph Consultative Committee – CCIT) נוסדה בשנת 1925. תפקיד שלושת הוועדות היה לתאם בין המדינות את ההיבטים הטכניים בשטחי התקשורת האלקטרונית השונים וכן לקבוע תקנים אחידים בעולם לשימוש באמצעים אלה.
בשנת 1927 החליטה לראשונה הועידה הבינלאומית לרדיו-טלגרף להקצות תדרי רדיו לשירותי רדיו שונים בעולם (תדרים שונים לתחנות נייחות, לרדיו ימי, לרדיו במטוסים, לחובבי רדיו ולשידורים ניסיוניים), זאת כדי להגביר את יעילות השידורים לאור המספר הגובר של תחנות הרדיו והמאפיינים השונים של התחנות.
בשנת 1932 בועידת מדריד, החליט האיגוד לאחד את אמנת הטלגרף הבינלאומית משנת 1865 עם אמנת הרדיו-טלגרף הבינלאומית משנת 1906 וליצור את אמנת הטלקומוניקציה הבינלאומית. באותה ועידה הוחלט גם לשנות את שמו של האיגוד ל"איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי", שם המשקף טוב יותר את תחומי עיסוקו של האיגוד.
בשנת 1947 בועידת האיגוד בעיר אטלנטיק סיטי הוחלט על כריתת הסכם של האיגוד עם ארגון האומות המאוחדות לפיו הפך האיגוד לסוכנות בתוך האו"ם ומטה הארגון הועבר מן העיר ברן לעיר ג'נבה. באותה ועידה נקבעה מועצת רישום התדרים הבינלאומית (International Frequency Registration Board – IFRB) המתאמת את תדרי השידור בעולם. באותה ועידה אף הוחלט כי טבלת הקצאת תדרי השידור (Table of Frequency Allocation) אשר נקבעה עוד בשנת 1912 תהפוך למחייבת בכל מדינות האיגוד.
בשנת 1956 אוחדו שתי הוועדות המייעצות לענייני טלפון וטלגרף לועדה אחת (Telephone and Telegraph Consultative Committee) לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם.
בשנת 1957 הכניס הלווין ספוטניק 1, את העולם לעידן התקשורת הלווינית. האיגוד לא איחר להגיב וכבר בשנת 1959 ייסד קבוצת מחקר על תקשורת חלל. בשנת 1963 שוגר לחלל הלווין "סינקום", הראשון הניצב מעל נקודה גיאוגרפית אחת בכדור הארץ, זאת לאור חזונו של ארתור סי קלארק כבר בשנת 1945. באותה שנה כינס האיגוד בג'נבה ועידת מינהלית מיוחדת לתקשורת בחלל ובה הוחלט על הקצאת תדרים לסוכנויות החלל השונות. בשנות ה-60 הארגון הפך להיות אחראי גם על הקצאת המקומות ללויינים בחגורה הגיאוסטציונרית של כדור הארץ. בשנת 1992 הוקצו לראשונה תדרים לשירות שידור חדש, העושה שימוש בלווינים שאינם יציבים מעל נקודה גאוגרפית אחת, הידוע בשם GMPCS (Global Mobile Personal Communications by Satellite). באותה שנה הוקצו אף תדרים ל IMT-2000, הדור הבא של תקן עולמי לטלפונים ניידים דיגיטליים.
בארגון חברות כיום (2006) 190 מדינות. מדי שנה, ב-17 במאי מציינות חברות הארגון את מועד היווסדו ב"יום הטלקומוניקציה העולמי".
[עריכה] מבנה הארגון
הגוף העליון לקבלת החלטות באיגוד הוא ועידת הצירים (Plenipotentiary Conference) המתקיימת אחת ל-4 שנים. בועידה משתתפים נציגים ומיופי כח של כל המדינות החברות באיגוד. לאיגוד אף מועצה קבועה המורכבת מנציגי המדינות (25% מהמדינות החברות) הנבחרים על ידי ועידת הצירים. הרכב המועצה מבטיח מראש חלוקה בין האזורים השונים בעולם.
מתחת למועצה, מתקיימת החלוקה ל-3 החטיבות: רדיו (ITU-R), תקשורת (ITU-T) ופיתוח (ITU-D). בכל חטיבה יש אספה המגדירה את היעדים ועוקבת אחריהם, קבוצות מקצועיות (Study Groups) שמכינות את הכללים והתקנים של הארגון, וועדה מייעצת (Advisory Group) המתאמת בין הקבוצות המקצועיות.
האחריות על הניהול האדמיניסטרטיבי והפיננסי של הארגון מוטלת על המזכירות הכללית (General Secretariat). בראש המזכירות עומד המזכיר הכללי, ומתחתיו יש מנהלים לכל שלושת החטיבות.
[עריכה] מגזר קביעת תקנים בטלקומוניקציה ITU-T
מגזר קביעת תקנים בטלקומוניקציה (ITU Telecommunication Standardization Sector) (בר"ת ITU-T) אחראי לתיאום התקנים לטלקומוניקציה בשם האיגוד. מטה המגזר יושב בז'נבה שבשווייץ. עד לשנת 1992 היה מגזר זה ידוע בשם "הועדה המייעצת הבינלאומית לטלגרף ולטלפון" (International Telegraph and Telephone Consultative Committee – CCITT). התקנים הבינלאומיים הנקבעים על ידי ה-ITU-T מכונים בשם "המלצות" אף שמעמדן חזק באופן ניכר מהמלצות במובן השגור של המילה. באופן היסטורי משנת 1960 ועד תחילת שנות התשעים הייתה "הועדה המייעצת" מפרסמת תקנים מחייבים בתחום אחת לארבע שנים, אשר היו זוכים לאישור האספה הכללית של האיגוד. התקנים היו מתפרסמים בכל פעם במספר כרכים שזכו לכינוי על פי צבע כריכתם. כך למשל, כרכי התקנים משנת 1980 כונו בשם "הספר הצהוב" ואילו כרכי 1984 היו "הספר האדום". אלה אומצו על ידי המדינות החברות ותעשיית התקשורת בעולם.
שנות השמונים הביאו מהפכה לתחום התקשורת עם התפתחות המחשב האישי ותעשיית התקשורת החלה להתפתח בקצב שתקני האיגוד לא יכלו לעמוד בו עוד. פעמים מצא עצמו האיגוד מאשר דה פקטו תקנים שהתעשייה כבר אימצה. במקרים אחרים מצאה עצמה תעשיית התקשורת האלקטרונית ניצבת בפני ערב-רב של שיטות טכנולוגיות ללא תיאום. תופעה נוספת שהאיגוד ניצב בפניה היא פניה של הציבור אל ארגונים בינלאומיים לא רשמיים, שהיו גמישים יותר ומהירים יותר להגיב למציאות המשתנה, דוגמת ה-Internet Engineering Task Force וה-World Wide Web Consortium. החל משנת 1992 החליט האיגוד כי ה-ITU-T יחליף את "הועדה המייעצת" ונעשה מאמץ לזרז את הליכי התגובה של סקטור זה למציאות המשתנה. היום, הצעה מצד תעשיית התקשורת לתקן חדש, המוגשת למגזר, נידונה ומתקבלת עליה החלטה תוך חודשים ספורים. כך מתמודד האיגוד טוב יותר עם השינויים הטכנולוגיים המהירים בתחום התקשורת. מנגד עבודת ה-ITU-T בבקרת איכות הפכה הרבה פחות יעילה.
[עריכה] מגזר תקשורת הרדיו ITU-R
מגזר תקשורת הרדיו (ITU Radiocommunication Sector ITU-R) אחראי לקביעת תקנים בתחום תקשורת הרדיו בתוך ה-ITU. תפקידו הוא לארגן את חלוקת תדרי הרדיו כך שתפחתנה ההפרעות בן תחנות רדיו בארצות שונות. המגזר אף אחראי לקביעת מסלולי לווייני תקשורת בחלל. בנוסף המגזר מפרסם מסמכי תקנים בינלאומיים בתחום אחריותו. מגזר זה מחליף החל משנת 1992 את "הועדה המייעצת על רדיו בינלאומי" (International Radio Consultative Committee) בתוך ה-ITU.
המגזר ציין בשנת 2006 מאה שנה לפעילותו בתחום הסדרת תדרי הרדיו בעולם.
[עריכה] מגזר פיתוח הטלקומוניקציה ITU-D
מגזר פיתוח הטלקומוניקציה (ITU Telecommunication Development Sector ITU-D) הוא לאפשר ולקדם את תחום הטלקומוניקציה בעולם כולו. זאת על ידי ארגון ותיאום של שיתוף פעולה טכני ועזרה בפעילויות. לצורך מילוי משימתו המגזר פעיל בחמישה תחומי פעולה: רפורמה בתחום הקומוניקציה, טכנולוגיות, ניהול, מימון וכח אדם. המגזר מנסה להגשים את משימתו בעזרה ישירה למדינות ולחברות בתחום התקשורת, בפיתוח משאבים וניודם, בפיתוח שותפויות ובהפצת מידע. אחת מפעילויות המגזר, לצורך השגת מטרותיו, הוא ארגון ועידות בינלאומיות לפיתוח טלקומוניקציה, בהן נידונים קווי מדינות בתחום התקשורת, מאושרות המלצות האיגוד ותכניותיו האסטרטגיות. ועידות פיתוח בינלאומיות נערכות, החל משנת 1994, אחת לארבע שנים. במרץ 2006 נערכה הועידה בעיר דוחה שבקטאר. בועידה זו אומצה "הצהרת דוחה" המניחה את קווי פעולת הארגון לשנים הבאות.
[עריכה] ישראל באיגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי
מדינת ישראל הצטרפה כחברה לאיגודה הטלקומוניקציה הבינלאומי ב-24 ביוני 1948. לישראל נציג קבוע במטה הארגון בג'נבה. מלבד משרד התקשורת שמייצג את מדינת ישראל, חברות בארגון גם חברות נוספות בתחום התקשורת:
- בזק
- תדיראן
- טלרד
- ראד תקשורת
- חברת Gayacom
- חברת Actelis
- חברת Alvarion
- חברת Metalink
- חברת Audiocodes
- חברת Broadlight
- חברת Coppergate
זאת בהתאם לרישומי ה-ITU נכון לשנת 2006.
