אוכל במקום פצצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

לוגו התנועה

אוכל במקום פצצות היא תנועה שורשית של קולקטיבים עצמאיים המחלקים אוכל צמחוני וטבעוני לנזקקים. האידאולוגיה של התנועה טוענת שסדר העדיפויות של תאגידי ענק וממשלות מחייב אותם ליצור רעב למרות השפע הקיים.

[עריכה] היסטוריה

"אוכל במקום פצצות" החלה את דרכה בעיר בוסטון ב-1980, כאשר קבוצה של פעילים נגד נשק גרעיני, אשר הפגינו נגד פרויקט גרעיני באזור, החלו לרסס בגרפיטי את הסיסמה "כסף לאוכל, לא לפצצות" ברחבי העיר. הסיסמה קוצרה ל"אוכל במקום פצצות", והפכה גם לשמה של הקבוצה. זמן קצר לאחר מכן, החליטה הקבוצה להוציא את סיסמתה אל הפועל. במהלך פגישה של מנהלי בנקים, אשר מימנו פרויקטים גרעיניים, הופיעה הקבוצה והחלה לחלק אוכל לקהל של כ-300 חסרי בית. בעקבות הצלחת הפעולה, החלה הקבוצה לבצע זאת על בסיס קבוע.

בשנות ה-80 המאוחרות, קבוצה שנייה של "אוכל במקום פצצות" נפתחה בסן פרנסיסקו. תוך זמן קצר, קבוצה זו נתקלה במתחים עם המשטרה ונאבקה על מקומה עם ראשי העיר, ארט אגנוס ופרנק ג'ורדן. אגנוס יזמה את העימות הראשון בכך שהשתמשה ביחידת משטרה מיוחדת לסגירת אירוע חלוקת מזון של "אוכל במקום פצצות". עם זאת, הקבוצה הייתה עקבית ולמרות שחבריה נעצרו מאות פעמים, הצליחה להמשיך ולהגיש אוכל ברחוב, והשיגה את תמיכת הקהילה בעזרת הכיסוי התקשורתי של האירועים. ראש העיר השמרן, ג'ורדן, ירש את מקומה של אגנוס והמשיך במאבקים נגד הקבוצה. בשלב זה הקבוצה כבר גדלה, ועם קהל של מאות בכל ארוחה, התקשתה המשטרה להתמודד עימה. חברי הקבוצה החלו לצלם את התנהגות המשטרה והשתמשו במערכת המשפט על מנת לנסות ולמנוע את אלימות השוטרים. בבחירות בעיר, בשנת 1995, הבטיח המועמד וילי בראון להפסיק את ההתקפות על "אוכל במקום פצצות", וניצח בבחירות.

בעקבות הכיסוי התקשורתי של האירועים בסן פרנסיסקו, החלו להופיע תאים של הארגון בכל העולם. הארגון המשיך לצבור תאוצה בשנות ה-90, וערך שלושה כנסים בינלאומיים. תאים של הארגון היו מעורבים גם בהפגנות רבות כנגד הגלובליזציה בסוף שנות ה-90, והיוו חלק גדול מההפגנות נגד המלחמה בעיראק ב-2002 וב-2003. היום ישנם קרוב ל-200 תאים של "אוכל במקום פצצות" בכל העולם, מרביתם בצפון אמריקה.

[עריכה] אמונות ועקרונות

האמונות המרכזיות של התנועה הן:

אם ממשלות ותאגידים מסביב לעולם יחדלו מלהשקיע משאבים במלחמות ובתעשיית הנשק (שהיא התעשייה הגדולה ביותר בעולם), ובמקום זאת יפנו את המשאבים להאכלת הרעבים - אף אדם לא ישאר רעב. משפט מרכזי של התנועה הוא: "כמות הכסף שהעולם מוציא על חימוש לשבוע מספיקה להאכלת כל אוכלוסיית העולם למשך שנה".
יש מספיק מזון בעולם על מנת להאכיל את כל בני האדם, אבל כל כך הרבה מזון נזרק ללא צורך כתוצאה ישירה מהקפיטליזם.

"אוכל במקום פצצות" מנסה גם להסב את תשומת הלב לבעיית העוני וחסרי הבית בחברה על ידי כך שהיא מחלקת את המזון שלה במקומות ציבוריים ובכך מארגנת אספות של עניים, חסרי בית ונזקקים אחרים ומעודדת אווירה פתוחה וקהילתיות. בכך היא שונה מבתי תמחוי, אשר מרחיקים את העניים מעין רואה, ובהם לא מקובל לשתף את הנזקקים עצמם בחלוקת המזון.

ישנם שלושה עקרונות בסיס לארגון: מחזור של מזון, קבלת החלטות בקונצנזוס, ואי-אלימות. הארגון פתוח לכולם משתי בחינות: כל אחד יכול לעזור בהכנת האוכל וכל אחד יכול לאכול.

[עריכה] מבנה ארגוני

ל"אוכל במקום פצצות" יש מבנה רופף: כל תא של הארגון מאמץ מספר עקרונות בסיס, ומוציא לפועל אותו סוג פעולה, אך כל תא רשאי לקבל את החלטותיו בעצמו, בהתבסס על צרכי הקהילה. כמו כן, כל תא מחליט החלטות בקונצנזוס: כל אחד מבצע את עבודתו בצורה שווה לאחרים, ולכל אחד יש קול שווה בקבלת ההחלטות.

שיטת הפעולה היא איסוף מזון אשר מיועד להזרק מחנויות מכולת, מאפיות ושווקים, הכנתו לארוחות קהילתיות וחלוקתו לכל אדם רעב. על אף שהמזון שנאסף עמד להזרק, חשוב להבהיר כי זהו אינו מזון מקולקל, אלא מזון במצב טוב שנזרק מכיוון שאספקה חדשה מגיעה יום למחרת.
חוץ מאיסוף וחלוקת מזון בחינם, רוב התאים מעורבים גם בפעילויות נגד העוני, נגד מלחמה, יחד עם עוד מטרות פוליטיות. לפעמים הארוחות כוללות גם מתן חופשי של בגדים, החלפות ספרים, תאטרון רחוב, מוזיקה, מעגלי תיפוף, גינון קהילתי ועוד.

מאחר שרוב התאים חולקים את אותם ערכים ופועלים בצורה אנרכיסטית למדי, "אוכל במקום פצצות" ידועה בתור ארגון אנרכיסטי.

[עריכה] בישראל

בישראל פעילה קבוצה של "אוכל במקום פצצות" החל מתחילת שנות ה-2000. פעילות הקבוצה מתרכזת בעיקר בשכונות העוני בדרום תל אביב, שם מחולק אוכל טבעוני ברחוב לכל דורש, על בסיס שבועי.