אדגר דגה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדגר דגה (Edgar Hilaire Germain de Gas, 19 ביולי 1834 - 27 בספטמבר 1917), צייר ופסל צרפתי.
דגה נולד בפריז בשנת 1834. הוא היה הבן הבכור מבין חמישה. מאדם דגה הייתה בת למשפחה צרפתית שהתיישבה באמריקה. דגה היה קרוב לאימו ומותה בשנת 1847 היה טרגדיה אישית גדולה עבורו. אביו, שהיה בנקאי, עודד את נטייתו האומנותית של בנו. דגה רכש השכלה קלאסית ב-Lycee Louis-le-Grand בשנים 1845 - 1852.
בשנת 1852 הפך דגה את אחד מחדרי בית המשפחה לסטודיו ועבד תחת הדרכתו של פליקס ג'וזף באריאס. הוא צייר העתקים של תמונות מהלובר ולמד את העבודות של אלברכט דירר, אנדרה מנטיין, רמברנדט וגויה. בשנת 1854 הוא למד יחד עם לואיס למוט שהיה תלמידו של אנגר, לו רחש דגה כבוד רב. בשנת 1855 החל דגה ללמוד בבית הספר לאומנויות École des Beaux-Arts בפריז, אך מצא שהשיעורים לא השתלמו והגבילו אותו מדי. דגה העדיף ללמוד בעצמו, בבית, את יצירות המופת הקלאסיות. בני משפחתו גם איפשרו לו, כלכלית, לנסוע לאיטליה באופן קבוע באותה תקופה. הוא עבד קשה ומילא מחברות בעותקים של תמונות מפורסמות.
בשנת 1859 פתח דגה סטודיו בפריז ועסק בציור דיוקנאות ונושאים היסטוריים. הוא בסופו של דבר זנח את התמה ההיסטורית בשנת 1866 בשל מספר סיבות: בשנת 1862 הוא פגש במנה, שהעדיף תמות מהחיים המודרניים על פני חומרים מסורתיים. דגה גם פגש את הסופר לואי אדמונד דורנטי, מאמין גדול בריאליזם שרצה להרים את המחסום בין אומנות וחיים. דגה היה מבקר קבוע בקפה Guerbois, בו נהגו לשבת רבים מהאמנים ששמם נקשר לאימפרסיוניזם ולהיפגש.
דעותיו המשתנות של דגה משתקפות ביצירתו בשנות השישים המאוחרות של המאה ה-19. הוא פנה לתיאטרון ולמסלול המרוצים לשם השראה. במהלך המלחמה הצרפתית-פרוסית (1870-1871) דגה שרת בצבא, בחיל התותחנים. הוא חלה במהלך שירותו, מה שגרם להופעת בעיות בעיניו.
דגה עבר לגור עם קרובי משפחה בניו אורלינס בשנים 1872-1873. אחד הציורים שצייר שם והביא בחזרה לצרפת: בורסת הכותנה בניו אורלינס זכתה לתשומת לב חיובית, והייתה היצירה היחידה שלו שנרכשה על ידי מוזיאון עוד בימי חייו.
כששב לפריז שוב פתח סטודיו, והתרכז בנושאים מהחיים המודרניים: רקדניות, אקרובטים, זמרים, כובסות וכו'. הוא גם צייר תמונות עירום של נשים, שהפכו, יחד עם רקדניות, לנושא הציור החביב עליו. בשנת 1874 נפטר אביו, והשאיר אותו בחובות עמוקים. דגה נאלץ למכור חלק מאוסף האומנות שלו. החל משנת 1874 שלח דגה יצירות לתערוכות של הקבוצה האימפרסיוניסטית (הוא אף סייע לארגון התערוכה האימפרסיוניסטית הראשונה). בשנת 1881 הוא הציג את "הרקדנית הצעירה בת ארבע-עשרה", פסלו היחידי שהוצג במהלך חייו. לאחר התערוכה האימפרסיוניסטית האחרונה בשנת 1886, דגה פסק מלשלוח מיצירותיו לתערוכות.
בשנות השמונים של המאה ה-19, כאשר ראייתו החלה להתדרדר, דגה העביר את מרכז היצירה שלו לפיסול ולפסטל, מה שלא דרש ראייה חדה. בשנות התשעים הוא יכול היה רק לעבוד על יצירות גדולות, בשנת 1908 הוא ויתר על המשך היצירה האומנותית. זו הייתה מכה קשה לדגה. הוא פונה מביתו ונמצא עבורו סטודיו חדש, אך הוא לא ממש התמקם שם. הוא הילך ברחובות כמו הומרוס העיוור.
דגה נפטר בפריז ב-27 בספטמבר 1917 ונקבר בבית הקברות במונמרטר. הוא השאיר אחריו יותר מ-2000 ציורי שמן ופסטלים ו-150 פסלים.
הקומפוזיציה החדשנית של דגה, שהושפעה מהצילום ומהדפסי עץ יפניים המכונים אוקיו-אה, ציוריו רבי הכישרון, והתפישה האנליטית של תנועה עשו אותו אחד מרבי-האמן של האומנות המתקדמת בסוף המאה ה-19. הוא נודע במיוחד בשל ציוריו של רקדניות בלט ונשים אחרות, כמו גם של מרוצי סוסים. הוא נחשב לעתים לאחד מהאימפרסיוניסטים, אך עבודתו נוטה לפעמים גם לכיוונים קלאסיים ולריאליזם, ולעתים גם לרומנטיציזם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדגר דגה |
קטגוריות: פסלים | פסלים צרפתים | ציירים | ציירים צרפתים
