M1 אברהמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

M1A1 אברהמס

מידע כללי
מדינה מייצרת	ארצות הברית
שנת ייצור	1985
דגם קודם	M60 פטון
דגם עוקב
מערכה מרכזית	מלחמת המפרץ הראשונה, מלחמת המפרץ השנייה.
מידע טכני
אורך:	8.48 מטרים (תותח קדימה)
רוחב:	3.65 מטרים
גובה:	2.43 מטרים
משקל:	67 טון (מוכן לקרב)
מהירות:	67 קמ"ש על כביש
טווח פעולה:	465 ק"מ
חימוש עיקרי:	תותח 120 מ"מ
חימוש משני:	שני מקלעים 7.62 מ"מ מקלע נוסף בקוטר של 12.7 מ"מ
מנוע:	טורבינת גז, מבוססת בנזין\דיזל, 1500 כ"ס
עובי השריון:	פלדה הומוגנית ושריון מרוכב בעובי מסווג
צוות:	4

M1 אברהמס הוא טנק מערכה עיקרי תוצרת ארצות הברית, שנכנס לשרות במהלך שנות ה־80. כיום מיוצר הטנק על-ידי ג'נרל דיינמיקס.

[עריכה] רקע

בשנת 1963 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין ארצות הברית למערב גרמניה שמטרתו הייתה ייצור טנק מערכה עיקרי שיחליף את סדרת טנקי הפטון המתיישנים של שתי המדינות. הפרויקט, שזכה לשם "MBT-70" בוטל, ומיד אחריו בוטל גם פרויקט אמריקאי חלופי שנקרא "XM803". נוצר מצב שבשנות ה־70 לא היה שום פרויקט לפיתוח טנק שיחליף את ה־M60 פטון, טנק שמקורותיו במלחמת העולם השנייה. האמריקאים הגיעו למסקנה שעליהם לתכנן טנק חדש לגמרי, מנותק מסדרת הפטון, ומבוסס על הלקחים משתי תוכניות הפיתוח שכשלו. ב-1973 החל פיתוח הטנק החדש תחת השם "XM1".

[עריכה] M1

ה-M1 נכנס לייצור רק ב-1979. העיכוב נבע משינוי ההחלטה בקשר ליצרן הטנק (ג'נרל מוטורס נבחרה תחילה ואז הוחלפה בקרייזלר). ה-M1 היה שונה מאוד מקודמיו. מבחינה חיצונית נעלמו הקווים העגולים והאליפסיים של הפטון ובמקומם הופיעו קווים משופעים. הטנק החדש היה נמוך ביותר ממטר מה־M60A3. צריחון המפקד של הפטון נעלם גם הוא. את הטנק הניע מנוע מסוג טורבינת גז, שיכול לעבוד עם דלק דיזל או בנזין. הטנק היה ממוגן על ידי שריון מודרני מורכב, שסיפק הגנה הרבה יותר טובה משריון הפלדה שקדם לו. ביצועי הטנק היו מצוינים. רק דבר אחד היווה בעיה, התותח בקוטר 105 מילימיטר נחשב כבר עם ייצור הטנק לחלש מדי.

[עריכה] M1A1

הרבה לפני שטנקי האברהמס הראשונים החלו להתגלגל מקו הייצור, יוצרו בברית המועצות אלפי טנקי T-64 ו־T-72. טנקים אלה אומנם היו פחות איכותיים מהאברהמס ברוב הבחינות, אך החימוש העיקרי שלהם היה יותר חזק: תותח\משגר טילים בקוטר 125 מילימטר. האמריקאים, שלא רצו להיות במקום השני בשום תחום של תכנון טנקים, החליטו לשדרג את טנקי האברהמס לתותח 120 מילימטר. ב־1985 נכנסו לשירות טנקי ה־M1A1. אלה היו דומים ל־M1 הבסיסי, אך היו חמושים בתותח חלק-קדח גרמני בקוטר 120 מילימטר. טנקי M1A1 מייצור מאוחר קיבלו גם שריון נוסף.

[עריכה] M1A2

הגרסה החדשה ביותר של האברהמס, שנכנסה לשירות ב-1992, נקראת M1A2. הגרסה כוללת שיפור בשריון, מערכת ראיית לילה תרמית משופרת לנהג ולמפקד, ומערכת ניווט מבוססת GPS.

הטנק השתתף במלחמת המפרץ השנייה בעיראק ב-2003 ולמרות היותו טנק מודרני וכבד ביותר, מספר טנקי M1A2 הושמדו ונפגעו על ידי מטעני גחון מאולתרים ורקטות נ"ט, ביניהן רקטות RPG-7 משופרות.

[עריכה] "הטנק הטוב ביותר בעולם"

טנק אברהמס M1A2

בשנת 1991 עבר האברהמס את טבילת האש שלו. בתגובה לפלישת עיראק לכווית, הוקמה קואליציה רחבה שמטרתה לשחרר את נסיכות הנפט הקטנה. בראש הקואליציה ניצבה ארצות הברית, ה-"מנצחת" של המלחמה הקרה, וחיל השריון האמריקאי שמנה אלפי טנקי אברהמס. הטנק שנועד להלחם נגד מספרים עדיפים של טנקים סוביטיים זכה לעשות זאת, אך לא בגרמניה כפי שתמיד תוכנן, אלא במדבריות של עיראק, במהלך מבצע סופה במדבר. לאחר הפצצה אווירית מסיבית של בעלות הברית, שריסקה למעשה את הפיקוד והשליטה העיראקיים, החלה מלחמת הקרקע. הצבא העיראקי היה חמוש בטנקים סוביטיים מדגמי T-62 ,T-55 ו-T-72. האברהמס תיפקד כצפוי. אף לא איש צוות אחד של טנקי האברהמס נהרג במלחמה. הטנקים שמרו על 90% כשירות מבצעית. מאות טנקים עיראקיים הושמדו על ידי האברהמסים המתקדמים. עם סוף המלחמה הוכתר הטנק על ידי רבים כ-"טנק הטוב ביותר בעולם". אבל על אף ההישגים המרשימים, יש לבחון את ביצועי הטנק במלחמת המפרץ בהתאם ליריבים שעמדו מולו. הצבא העיראקי היה כמעט ללא סיוע אווירי, צוותי הטנקים שלו היו לא מאומנים, והפיקוד שלו כשל בכל הדרגים. למרות שהוא טנק מצוין, קשה להגיד שיש לטנק יתרונות גדולים על פני טנקים אחרים מהשורה הראשונה כמו הצ'אלנג'ר, הלקלארק, הליאופרד 2 המרכבה סימן 4 ואחרים.

טנקי אברהמס משרתים בצבא ארצות הברית ובחיל הנחתים שלה. הם גם משרתים בצבאות כווית וערב הסעודית. הטנק משרת בצבא מצרים ואף מורכב שם ברשיון (כ־750 יחידות הורכבו עד כה).