הטעמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטעמה היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה, או באמצעות הארכה קלה של הברה זו. הטעמה ניכרת במילים שבהן יש שתי הברות או יותר.
בשפות שבהן יש מלים ארוכות, תיתכן הדגשה של מספר הברות כך שהברה אחת תוטעם בהטעמה ראשית והברות נוספות יוטעמו בטעם משני. בין שתי הברות מוטעמות (בטעם ראשי או משני) חוצצת תמיד הברה לא-מוטעמת אחת לפחות.
מיקום הטעם במילה עשוי להיות ההבדל היחיד בין שתי מילים שונות במשמעותן. כך לדוגמה בעברית הטעם הוא היוצר הבדל בין המילה בוקר (רועה בקר) בה נמצא הטעם בהברה האחרונה, לבין המילה בוקר (השעות הראשונות של היום) בה נמצא הטעם בהברה הראשונה. יש שפות שבהן ניתן לחזות במדוייק את מיקום הטעם בעוד שבשפות אחרות מיקום הטעם הוא שרירותי. בשפות מסוימות יש הבחנה בין סוגים שונים של הברות מוטעמות המכונות גם טונים, במקרים כאלו סוג ההטעמה משפיע גם על משמעות המילה.
[עריכה] ההטעמה בשפה העברית
ההטעמה היא אחד ממאפייני הגיית העברית. בעברית, טעם הנופל בהברה האחרונה של המילה מכונה מלרע (כלומר מלמטה). טעם הנופל בהברה הלפני אחרונה של המילה מכונה מלעיל (כלומר מלמעלה). מרבית המילים בעברית מוטעמות מלרע, אך ישנן מילים כמו המילים "פסח" או "ארץ" שמוטעמת מלעיל. בעברית בת זמננו, בניגוד לעברית הקלאסית, יש גם מילים המוטעמות בהברה השנייה או השלישית שלפני הטעם; למשל, המילה קיבוצניקים מוטעמת בהברה השנייה שלפני הטעם (מלעיל דמלעיל).
יש קשר בין ההטעמה לבין הניקוד של המילים.
- כל הברה סגורה (שאחריה שווא נח או דגש חזק) ולא מוטעמת, תנוקד תמיד בתנועה קטנה.
- כמעט כל הברה פתוחה (שאין אחריה שווא נח או דגש חזק) ולא מוטעמת, תנוקד תמיד בתנועה גדולה.
בהברות מוטעמות ייתכן היפוכם של כללים אלה כלומר:
- בהברה פתוחה ומוטעמת תיתכן תנועה קטנה.
- בהברה סגורה ומוטעמת תיתכן תנועה גדולה.
בניקוד הברות מוטעמות ישנם יוצאי דופן רבים לכללים.
בהגייה המקובלת בימינו של השפה העברית, מרבית המילים מוטעמות מלרע. הגייה זו קרויה "הברה ספרדית". בהגייה הקרויה "הברה אשכנזית", מרבית המילים מוטעמות מלעיל. שירים רבים שנכתבו בתקופת התחייה מוטעמים לפי ההברה האשכנזית, למשל ההמנון הלאומי של ישראל, שאותו שרים גם היום בהטעמה מלעילית. ישנם שירים להם נכתבו גרסאות שונות במלעיל ובמלרע. לדוגמה לשיר "אומרים ישנה ארץ" שחיבר שאול טשרניחובסקי יש גרסה בביצועו שלמה ארצי במלרע וגרסאות במלעיל בביצוען של נעמי שמר וירדן בר-כוכבא.
