קרל שטאמיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרל שטאמיץ (7 במאי 1745 - 9 בנובמבר 1801), מלחין בוהמיאני. הוא היה הבולט ביותר בדור השני של מה שכונה אסכולת מנהיים.

קרל נולד במנהיים. תחילה למד נגינה בכינור אצל יוהן שטאמיץ, אביו ומייסד אסכולת מנהיים. אחרי מות האב, בשנת 1757, המשיך בלימודיו אצל תלמידו, כריסטיאן קאנאביך, שגם תפס את מקומו של יוהן שטאמיץ בתזמורת מנהיים הנודעת. קרל ניגן בתזמורת במנהיים משנת 1762 ובשנת 1770 עבר לפריז, שם נודע ככנר. משנת 1772 התגורר בוורסאי, שם חיבר את יצירתו התוכניתית הראשונה, "תהלוכה מלכותית". בשנת 1779 עבר להאג, הולנד, שם, בחצר המלך וילהלם החמישי מאורניה, חיבר 28 קונצ'רטי.

בשנים הבאות הרבה במסעות ועבר בשטרסבורג, לונדון, סנקט פטרבורג, נירנברג וליבק, בין השאר. בשנת 1786 ניצח על האורטוריה "המשיח" מאת הנדל בקתדרלה של ברלין. את שנותיו האחרונות עשה שטאמיץ כמנצח ומורה למוזיקה באוניברסיטת מנהיים.

שטאמיץ כתב יותר מחמישים סימפוניות וכמספר הזה בערך קונצ'רטי לכלים שונים, כמו גם יצירות קאמריות.