קרב טראסימני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| טראסימני | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
|||||||||||||
|
|||||||||||||
| הצדדים הלוחמים | |||||||||||||
| הרפובליקה הרומית | קרתגו | ||||||||||||
| מפקדים | |||||||||||||
| גאיוס פלאמינוס | חניבעל ברקה | ||||||||||||
| כוחות | |||||||||||||
| 25,000 | 40,000 | ||||||||||||
| אבדות | |||||||||||||
| 15,000 מתים 9,000 שבויים | 2,500 מתים | ||||||||||||
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
קרב טראסימני, שנערך ב-24 ביוני לשנת 217 לפנה"ס, קרוי על שם אגם טראסימני שהיה לאחד הגבולות של שדה הקרב.
חניבעל קיווה למוטט את הרפובליקה הרומית על ידי המרדת השבטים האיטלקיים והרס כוחות רומא. כחלק ממערכתו הגיעה חניבעל לאיטליה התיכונה, שם זכה לתשומת ליבו של הקונסול גאיוס פלאמיניוס בעזרת שילוח צבאותיו במישורי אטרוריה במסע של ביזה, רצח של תושבים מקומיים והשחתת בהמות ויבולים. פלאמינוס לא הצליח לסבול את העובדה שחניבעל הסתובב בחופשיות במרכזה של איטליה ושבאפשרותו לפנות לרומא אם רק ירצה בכך.
במועצה רבים ניסו לשדל את פלאמינוס לבחור בדרך בטוחה, לחכות לבן זוגו הקונסול (גניאוס סרוויליוס, שהיה עם צבאו ליד ארימינום), אולם פלאמיניוס, כמו טיטוס סמפרוניוס לונגוס לפניו, החליט ביהירות ובתאוות כבוד רבה לנהל את המלחמה לבדו. הוא דירבן את כוחותיו לצאת למלחמה בעזרת כריזמתו ונאומו הקצר, כדלקמן:
"אכן, נשב-נא לפני חומות ארטיום, שהרי כאן מולדתנו ותרפינו. יחמוק לו חניבעל מידינו, ישים את איטליה לשמה ותוך חורבן ושריפה תגיע עד לחומות רומא. ובל נזוז אנו מכאן עד שיקראו הסנאטורים את גאיוס פלאמינוס מארטיום, כשם שקראו לפנים את קאמילוס מן הווים" (טיטוס ליוויוס, תולדות רומא, כרך שלוש, ספר כ"ב, בהוצאת האוניברסיטה העברית)
בזעם רב עלה הקונסול על סוסו, הסוס מעד והשליך את הקונסול על הרצפה, סימן נורא נוסף נפל על הצבא כשנושאי האותות לא הצליחו להוציאם מהאדמה. פלאמינוס התעלם מהאותות הרעים ובכל זאת יצא למערכה.
הקונסול אירגן מארב בארטיום עם צבאו בן ה-25,000 איש, אך חניבעל הצליח לעקפו תודות למודיעין שלו, כשנודע לפלאמינוס שחניבעל עקפו, וששום דבר לא הפריד בינו לבין רומא החל במרדף אחר חניבעל.
חניבעל הבין שפלאמינוס מנהל מרדף אחריו והחליט לארוב לפלאמינוס בעצמו, הוא הורה לחייליו להתחבא על הגבעות שמשקיפות על השביל הצר בינן לבין אגם טראסימני. צבאו של חניבעל מנה כ-40,000 איש, אחרי מות חלק מחייליו וכל פיליו במגפה.
פלאמינוס הגיע לאזור ביום שלפני הקרב, אך לא טרח לסרוק את האזור.
[עריכה] הפריסה של חניבעל
חניבעל מיקם את הגאלים והפרשים בכניסה לעמק, הלובים והאיברים הגנו על המחנה והבלארים והאסיאתים (מהמילה Asiati- ללא קשר ליבשת) חיברו בין שני הפלגים.
[עריכה] ה-24 ליוני
- עם עליית החמה ביום הערפילי יצא פלאמינוס בראש כוחותיו דרך המעבר הצר, כאשר כל הכוח הרומאי היה סגור בתוך הגיא הורה חניבעל לצבאותיו להסתער על הרומאים.
- הרומאים - מוקפי הערפל טרם הספיקו להסתדר בשורות וכבר ירדו עליהם צבאותיו של חניבעל, שהצליחו להעריך את מיקום בני בריתם לפי הצרחות, האגפים וראש הטור הרומאי הותקפו ראשונים.
- רוב הצבא הרומאי היה אחוז פחד אך הקונסול גילה אומץ רב בניסיונו לסדר את לגיונותיו הרופפים, מרוב ההמולה נאומו ופקודותיו לא הגיעו לצבא ורבים נטבחו בבלבול עוד לפני שהצליחו לשלוף את נשקם, אחרים נפלו קורבן למשקל ציודם, רבים הלכו לאיבוד בערפל הסמיך ונקלעו בין חטיבות לוחמים.
- הבלבול שלט בצד הרומאי שלא הצליח להתארגן לשום פריסה טקטית והוכרח לקרבות יחידים. כה עזה הייתה הלוחמה שהחיילים לא חשו ברעש האדמה שזעזעה את איטליה בזמן הקרב.
- לאחר שלוש שעות של לחימה קשה הקונסול נהרג בידיו של פרש אינסוברי בשם דוקאריס, חייליו הנאמנים מנעו את ניצול הגופה (ליוויוס, כ"ב, 212), לאחר מותו של הקונסול רבים פנו לברוח מהקרב אך טבעו למוות או נפלו קורבן לפרשים הקרתגיים.
- כ-6,000 איש מכוח החלוץ הצליחו ללחום דרך צבא האויב ולברוח משדה הקרב, מהרבעל הצליח לתפוס אותם עם רדת הלילה.
[עריכה] תוצאות
מתוך צבא של כ-25,000 נפלו 15,000 רומאים כ-9,000 נשבו והיתר הצליחו לחמוק ולהתפזר בכל חלקי אטרוריה.
רף המתים בצבא חניבעל עמד על כ-2,500 איש.
פאביוס כתב כי חניבעל שיחרר את הלאטינים את הרומאים שם באזיקים, והורה למצוא את גופת פלאמינוס ולהביאה לקבורה.
קרב טראסימני היה אחד מהניצחונות הגאוניים והגדולים של חניבעל, בנוסף לשואה שהפיל הקרב על הצבא הרומי הוא גם פתח את הדרך לרומא.
לבסוף הכירו הרומאים בסכנה שמהווה חניבעל, ורומא נכנסה למצב כאוטי. כתגובה להפסדים האחרונים נבחר קוינטוס פאביוס מאקסימוס למשרת הדיקטאטור.
חניבעל לא הטיל מצור על הרומא כי רצה לגייס את בעלות בריתה האיטלקיות של רומא לצידו וחשב שאחרי ניצחון גדול במיוחד, שבו יושמד צבא רומאי גדול (25 אלף חיילים הוא צבא רומאי קטן יחסית). סיבה נוספת לאי הטלת המצור הייתה העדר בסיס הספקה איתן שיכל להשען עליו.
אחרי הקרב חניבעל חצה את האפנינים והקים את מחנה החורף שלו בגרונטיום.
מאקסימוס למד משגיאות קודמיו ונלחם בחניבעל מלחמת התשה, כמו כן הוא החכים לשמור על בנות בריתה של רומא ומשאביה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ליוויוס : תולדות רומא, ספר כ"ב.
- דברי ימי רומא א', המלחמה הפונית השניה.
- היסטוריה כללית - רומי, המלחמה הפונית השניה.
