קלף משחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קלף משחק הוא לרוב חתיכה מלבנית של נייר עבה או פלסטיק דק המשמש למשחקי קלפים. סט שלם של קלפים נקרא חפיסת קלפים והוא מכיל 52 קלפים ועוד שני ג'וקרים. בקלפי משחק משתמשים הרבה לביצוע קסמי קלפים ובין היתר גם לשימושים שונים במיסטיקה. מספר משחקי קלפים מערבים הימורים.

צד אחד של הקלף (פני הקלף) נושא סימון אשר נועד להבדילו משאר הקלפים ולקבוע את שימושו תחת כללי המשחק אותו משחקים. הצד השני (גב הקלף) הוא זהה בכל הקלפים, בדרך כלל ציור מופשט. ברוב המשחקים משחקים עם כל חפיסת הקלפים, כאשר סדר הקלפים בחפיסה הוא אקראי.

את האקראיות משיגים באמצעות טריפת הקלפים. ילדים עשויים לטרוף את הקלפים על ידי ערבוב על השולחן, כאשר פני הקלפים מופנים מטה. בעלי קואורדינציה טובה יותר טורפים את הקלפים במגוון שיטות, כאשר קלפנים מומחים מתגאים במיומנותם בטריפת קלפים ראוותנית. ניתן לטרוף את הקלפים על ידי חלוקתם לשתי ערימות, ואיחוד הערימות מחדש, כאשר קלפים מגיעים לסרוגין מאחת משתי הערימות. אחת השיטות לכך היא העמדת החפיסות זו מעל זו, ודחיקתן זו לתוך זו. שיטה אחרת, המכונה "טריפת רוכסן", היא פריטת שתי ערימות הקלפים בו זמנית בשתי ידיים, כך שקצותיהם מוצאים עצמם לסירוגים באותו מקום. אז מאוחדות הערימות. שיטה זו דורשת מיומנות גבוהה יותר.

תוכן עניינים 1 היסטוריה מוקדמת 2 תפוצה ברחבי אירופה ושינויים מוקדמים בעיצוב 3 שינויים מאוחרים בעיצוב 4 קלפי משחק היום 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה מוקדמת

למרות התפוצה הרחבה שקיבלו הקלפים בכל רחבי העולם בזמן המודרני, אין מידע חד משמעי על מקום היווצרותם הראשונית. קיימות דעות שונות שחלקן מציינות את מצרים הקדומה כארץ מולדתם של קלפים, אחרים סבורים שזו הודו, יש כאלה הטוענים שהם הגיעו מפרס, אך רוב החוקרים מדברים על סין כמקום המצאתם של קלפי משחק.

הקלפים העתיקים ביותר שהרשומות עליהם הגיעו עד ימינו שייכים לסין של מאה ה-VII לספירה. קלפים אלה נוצרו באמצעות ציור על גבי נייר כותנה, כאשר הם חולקו לשני חלקים – על החלק העליון ציטוט מיצירה ספרותית כלשהי, ולמטה איור המציג סצנה מיצירה זו. מטרת המשחק הייתה לחבר את שני החלקים בצורה נכונה. באותה המאה היו בסין גם קלפי משחק, שהחפיסה שלהם כללה 36 יחידות, אשר התחלקו לארבעה צבעים. לכל קלף הייתה דרגה משלו, שהתאימה לדרגות הפקידים של סין. בקלפים אלה השתמשו למשחק ולקריאת עתידות.

הקלפים היפניים של אותה התקופה היו שונים בתכליתם ונעשה בהם שימוש למטרות לימודיות בלבד. החומר שמהם נוצרו היו חלקי צדפים בצורות מרובעות, ועליהם שורות של שירים. על המשתתף במשחק היה ליצור שיר שהתאים מבחינה הגיונית.

קלפים מסוג שונה היו נפוצים במצרים הקדומה – אלה היו קלפי טארוט, כאשר מטרת הקלפים האלה הייתה קריאת עתידות. החפיסה התחלקה לשני חלקים – הארקנים הגבוהים והנמוכים. הארקנים הנמוכים, למעשה, הם דגם קרוב ביותר לחפיסת קלפים המודרנית, בזמן שמהארקנים הגבוהים הגיע רק קלף אחד – ג'וקר.

התפוצה של הקלפים באירופה החלה בזמן מסעות הצלב למזרח המוסלמי במאות XI-XIII. אחד המקורות הראשונים שמדברים על הקלפים שייך לכרוניקה האיטלקית של שנת 1379: "בוויטרבו קיים משחק בקלפים שמקורה בארץ הסאראצין וקרויה על ידם נעיב". מאוחר יותר בספרד נוצר משחק מקומי שמקבל את השם "לומברה". המשחק הזה זכה לאהדה רבה ברחבי היבשת ואף שולחן ההימורים נקרה באופן מסורתי "שולחן לומברי".

במאה ה-VI הימורי הקלפים הופכים לפופולריים בכל רחבי אירופה וכתוצאה מכך צומח תחום חדש – רמאות מקצועית (שממנה יתפתחו בעתיד גם קסמי קלפים). ההימורים נעשים למשמעותיים עד כדי כך שבמאה ה-XVII המלך הנרי ה-II ולואה מחוקק חוק לפיו על הצד ההפוך של הקלפים מצוירים פסים אלכסוניים צבעוניים – זאת במטרה להקשות על סימונים לצרכי זיהוי.

[עריכה] תפוצה ברחבי אירופה ושינויים מוקדמים בעיצוב

[עריכה] שינויים מאוחרים בעיצוב

[עריכה] קלפי משחק היום

ל-54 קלפי המשחק הנפוצים ביותר כיום, קוראים קלפים אנגלו-אמריקאיים. קלפים אלה מכילים 13 קלפים בכל סדרה: עלה או פיק (spades ♠), לב (hearts ♥ ), יהלום (diamonds ♦) ותלתן (clubs ♣). החפיסה מכילה גם 2 ג'וקרים, אשר עשויים להיבדל זה מזה, למשל במידת צבעוניותם. כל סדרה מכילה אס שעליו מצויר סימן אחד של הסדרה, מלך, מלכה, נסיך (jack) ואת הקלפים 2-10 המכילים מספר תואם של ציורים. על קלפים מודרניים מצוין מספרם בשתי פינות נגדיות על מנת להקל בזיהוי הקלף כאשר הם מוחזקים פרושים.

העיצוב המפואר והלוגו של היצרן המופיעים לרוב על אס עלה התחיל להופיע לראשונה תחת שלטונו של ג'יימס הראשון באנגליה. מלך זה העביר חוק הדורש חתימה מיוחדת על הקלף כהוכחה לתשלום מס של יצרן הקלפים המקומי. עד ה-4 באוגוסט, 1960 היה חובה לשלם מס על חפיסות קלפים שהודפסו ועל האס עלה היה רשום את שם המדפסת וצוינה העובדה שהמס שולם על הקלפים. כמו כן, חפיסות הקלפים היו חתומות בעטיפה ממשלתית רשמית.

ניתן להבחין בכמה עובדות מעניינות בקשר לקלפי המשחק. נסיך פיק ונסיך לב מצוירים בצדודית, בזמן ששאר קלפי המלוכה מצוירים כך שכל פניהם גלויים. המלך לב נראה עם חרב מאחורי ראשו, דבר שהוביל לכינוי הקלף כ-"המלך המתאבד" (suicide king). ה-אס עלה מיוחד בסימן העלה שעליו, שהוא גדול ומקושט במיוחד ומדי פעם נאמר שהוא קלף המוות (death card). הרבה פעמים בקסמי קלפים משתמשים באס עלה במיוחד בגלל קישוטיו ובידולו משאר הקלפים.

משחקי קלפים רבים דורשים סדר של דרגת הסדרה והם מסודרים מהחזק לחלש כמו במשחק ברידג': פיק, לב, יהלום, תלתן. ניתן לזכור את הסדר בעזרת ראשי התיבות פלי"ת.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קלפי משחק

• בלדד השוחי, מי המציא את הקלפים?, באתר נענע