פואדרטוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוֹאֶדֶרָטוּס (לטינית: Foederatus) הוא מונח מתקופת הרפובליקה הרומית המתאר שבט עמו יש הסכם (פאוֹדוּס, feodus) שאינו קולוניה רומית ואינו בעל אזרחות (קיביטס, civitas) רומית, אך נדרש לספק חיילים בעת הצורך. הרומים הבחינו בין ה"לטיני", הלטינים שנחשבו בני ברית בדמם, וכל האחרים שנחשבו פואדרטוס או "סוקיי" (socii). המילה עומדת בשורש מונחים מאוחרים יותר כמו פדרליזם ופאודליזם.
בתקופת הרפובליקה הרומית, התחוללה המלחמה האזרחית בין הרומאים וכמה מעמיתיהם והסוקיי המאוכזבים ממעמדם הנחות. "לקס יוליה" משנת 90 לפנה"ס בא לתקן זאת בהציעו אזרחות לכל הפואדרטי שיקבלו את תנאי החוק. היו באיטליה (לדוגמה, הראקליאה ונפולי) שלא היו מוכנים להתמזג ברס פובליקה הרומית. פואדרטי אחרים נמצאו מחוץ לאיטליה כמו בגאדס שבספרד או מסיליה (מרסיי).
מאוחר יותר השתנתה משמעות הביטוי והתייחסה למנהג של סיבסודם של שבטים ברברים כמו הפרנקים, הונדלים, האלנים והויזיגותים בתמורה לאספקת חיילים לצבא הרומית. אלאריק, מבוזזיה הראשונים של רומא בראשית המאה החמישית לספירה, היה בראשית הקריירה שלו מנהיג חבורת פואדרטי גותית.
הסכמי הפאודוס כללו בתחילה מתן תמורה בדמות כסף או מזון, אך עם הדלדלות הכנסותיה של האימפריה במאה הרביעית והחמישית הוענקה לפאודרטי נחלת אדמה, דבר שהפך את ההסכם למעשה להיתר להתיישב על קרקע רומית. בעלי האדמות הגדולים בשטחיה המרוחקים של האימפריה, גילו כי היתר זה להתיישב על אדמותיהם מצד רומא פוגע בהם. בהדרגה, תפסו הנאמנויות המקומיות את מקומן של הנאמנויות לשלטון המרוחק והנחלש של האימפריה והאימפריה עצמה החלה מתפוררת ליחידות הולכות וקטנות.
בשנת 376 ביקשו הויזיגותים שנפגעו מפלישות ההונים מהקיסר ולנס לאפשר להם להתיישב על גדתו המזרחית של נהר הדנובה. הויזיגותים התקבלו לאימפריה כפאודרטי. ולנס התיר לויזיגותים לחצות את הדנובה, ושנתיים אחרי כן, בתגובה ליחס הקשה מצד הרומים, התמרדו הויזיגותים והביסו את הרומים בקרב אנדריאנופול, ואבדן כוח האדם כפה על הרומים להסתמך עוד יותר על כוחות פאודרטי.
בתחילת המאה החמישית, הורכב הצבא הרומי כמעט כולו מיחידות פאודרטי. חיילים אלו היו אלו שהצליחו בשנת 451 להדוף את כוחות אטילה ההוני. בסופו של דבר, היו הפאודרטי גם אלו שהנחיתו את מכת המוות על האימפריה הרומית הגוועת, כאשר מפקד הצבא הגרמאני, אודואקר, הדיח את הקיסר הרומי האחרון, רומולוס אוגוסטולוס.
