אודואקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוֹדוֹאָקֶר או אוֹדוֹוָקָר (מגרמאנית: Audawakrs, דואג לאוצר) (435 - 493), ממוצא הוני וסקירי מעורב, היה מנהיג השבט הגרמאני של ההרוליים. הוא ידוע בעיקר כאדם שהדיח את הקיסר הרומי האחרון רומולוס אוגוסטולוס בשנת 476. אחרי הדחתו אולץ רומולוס לפרוש ללוקולאנום שבמפרץ נפולי, שם חי לפחות עד שנת 511.

אחרי הדחת רומולוס יכול היה אודואקר למנות קיסר בובה חדש ולשלוט באמצעותו או לשלוט בעצמו כמורשה מטעם קיסר האימפריה הרומית המזרחית. בניגוד לרבים מקודמיו, כמו ריקימר, בחר אדואקר באפשרות השנייה. הוא השיב את סמלי המלוכה האימפריאלית המערבית לקיסר זנון בקונסטנטינופול, יחד עם מכתב המבקש לאשר את הפיכתו ל"דוּקס" של איטליה. זנון אישר את בקשתו והעניק לאודואקר תואר פטריק.

עד מותו בשנת 480 נותרה על כנה עליונותו הפורמלית של הקיסר המערבי יוליוס נפוס על אודואקר, והוא אף טבע מטבעות בתור קיסר. אודואקר מצידו כינה את עצמו גם "מלך איטליה" (rex Italiae) והוכר בתואר זה למשך שארית חייו.

עם הזמן היחסים בין אודואקר לאימפריה הביזנטית הלכו והתדרדרו, עד שבשנת 489, בעידודו של זנון, פלשו האוסטרוגותים תחת הנהגת תאודוריק הגדול לממלכתו של אודואקר, השמידו את צבא הפואדרטי הברברי שלו וכפו עליו כניעה בשנת 493. תאודוריק הזמין אותו למשתה וככל הנראה הרגוֹ בחרבו והשתלט על כל ממלכתו.