פאונה של ניו זילנד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לפאונה (חברת בעלי החיים) של ניו זילנד היסטוריה מיוחדת בין השאר מפני שלפני הגעת האדם לאזור, ככל הנראה לפני פחות מ-1300 שנים, האיים היו נקיים לחלוטין מיונקים, מלבד כאלה שיכלו לעופף מאזור לאזור (שלושה מיני עטלפים, מתוכם אחד הוכחד), כאלה שיכלו להגיע אליהם בשחייה ולשהות על החופים (לדוגמה אריות ים) או כאלה שחיו במים הקרובים לאיים (לדוגמה לווייתנים); את התפקיד האקולוגי שמילאו היונקים ברוב חלקי כדור הארץ מילאו בניו זילנד העופות, ובמידה מעט פחותה יותר גם החרקים. מערכת אקולוגית ייחודית זו הביאה להתפתחות מספר רב ולא רגיל יחסית לשאר העולם של עופות חסרי יכולת תעופה, כדוגמת הקיווי (Apteryx), המואה (Dinornithiformes) והקאקאפו (Strigops habroptilus; "תוכילֵיל"). בשל ה"מחסור" בטורפים, בעלי חיים רבים בילו את רוב זמנם על הקרקע, אפילו העטלפים.בניו זילנד גם כ-60 מיני לטאות (30 מהן שממיות וחומטיים) וארבעה מיני צפרדעים, כולן נדירות ובסכנת הכחדה.
מקורם של חלק מבעלי החיים של ניו זילנד הוא באזורים הסמוכים - אוסטרליה ודרום מזרח אסיה: הם הגיעו לניו זילנד בשחייה או בתעופה, ושם, בסביבה הייחודית הכמעט-נעדרת טורפים, תהליך האבולוציה שינה במשך מליוני שנים את מבנה גופם ואת התנהגותם כך שיתאימו יותר לסביבתם החדשה. כך, לדוגמה, הקאקאפו איבד את יכולת התעופה שלו וממדי גופו גדלו. בדומה לפאונה האוסטרלית, גם בחברת בעלי החיים של ניו זילנד רובם של בעלי החיים הם גם אנדמיים לאיי ניו זילנד: 70% מהעופות היבשתיים ועופות המים; כל העטלפים (שני מינים כיום); כל הדו חיים; כל הזוחלים; ו-90% מדגי המים המתוקים.
בני האדם הראשונים שהגיעו לניו זילנד היו המאורים. הם הגיעו דרך איי האוקיינוס השקט, והביאו איתם את החולדה הפולינזית (Rattus exulans; "קיורֶה") ואת הכלב המבויית. מאוחר יותר, האירופאים הביאו חזירים, חתולים, סמוריים וחמוסים וכלבים נוספים. כל אלה, שרובם היוו מינים פולשים, הפרו את האזור בפאונה הניו זילנדית, והובילו מינים רבים אל סף הכחדה. קוסקוסיים (Phalangeriformes, "פוסומים"; אין להתבלבל עם אופוסומים) הובאו מאוסטרליה השכנה לתעשיית הפרווה, ואייליים מאירופה למטרות ציד ושעשועים. שני אלה פלשו ליערות ולחורשים שהיוו בית גידול לעופות רבים ופגעו בהם קשות.
בשנים האחרונות, נעשים מאמצים מוצלחים רבים להרחקת החולדות, החמוסים, הסמוריים והקוסקוסיים מאזורי טבע ומאיים רבים בניו זילנד, גדולים וקטנים כאחד, בנסיון להחזיר את המרבד האקולוגי שם לצורה הקרובה לצורתו המקורית ובכך לצמצם את הנזקים שגרמו המינים הפולשים שהביא האדם. לדוגמה, כ-30 טונות של קוסקוסיים מתים הוצאו מהאי קפיטי (Kapiti). באותו האופן, נעשים מאמצים לשליטה ודלדול אוכלוסיית מינים פולשים באזורים יבשתיים מוגדרים. בשלב מתקדם יותר, מתוכנן לסלק לגמרי את כל הטורפים מאיים ומאזורים מסוימים ולגדרם, ובכך ליצור איים אקולוגיים בהם יוכלו בעלי החיים המקומיים לשוב ולהתרבות בלא-סכנה. דוגמה ליישום של שלב זה הוא מקלט חיות הבר קרורי (Karori Wildlife Sanctuary) שבעיר וולינגטון.
