עמי פופר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמי פופר (נולד ב-1969), ישראלי שרצח שבעה פלסטינים בזמן האינתיפאדה הראשונה.
ב-20 במאי 1990, רצח פופר שבעה פלסטינים מעזה ופצע 11 בשעה שהמתינו לעבודה בצומת גן הוורדים בעיר מגוריו ראשון לציון.
הרצח עורר סערה אדירה בישראל ובשטחים, שם פרצו מהומות שבהן נהרגו מפגינים מאש צה"ל. פופר נעצר בו ביום וטען תחילה שהמניע הוא חברתו שעזבה אותו. אחר כך טען שבגיל 13 נאנס על ידי ערבי וביקש לנקום. בית המשפט הרשיע אותו ברצח ודן אותו לשבעה מאסרי עולם מצטברים ועוד 20 שנה חופפות. בכלא חזר בתשובה, והתחתן ביוני 1993 עם תושבת קנדה ממשפחה של תומכי כהנא. ב-1995 נולד בנו הבכור ומאז נולדו לו עוד שני בנים.
השתתף בעתירה לבג"ץ של 10 אסירים שנשפטו על מעשים שנעשו על רקע לאומני, שדרשו לשחררם על רקע שחרור אסירות פלסטיניות - העתירה נדחתה. ב-1997 יצא לראשונה לחופשה מהכלא. באותה שנה נדחה ערעורו על הרשעתו ועל חומרת העונש. בפברואר 1999 קצב הנשיא עזר ויצמן את עונשו ל-40 שנה.
