עזרא דנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עזרא דנין (2 באוגוסט 1903 - 1984). איש הש"י - שירות הידיעות של ארגון "ההגנה" בתקופת היישוב ויועץ לענייני ערבים במשרד החוץ בתקופת המדינה.

עזרא דנין נולד ביפו בתשעה באב תרס"ג. אביו יחזקאל דנין (שעברת את שמו מסוכובולסקי) היה מאנשי העלייה הראשונה, ואמו, רחל דנין, הייתה בת למשפחה מ"היישוב הישן" - בתו של יהושע ילין האשכנזי ואשתו שרח העיראקית. יחזקאל ורחל דנין היו ממייסדי אחוזת בית והקימו את ביתם בה ב-1910.

עזרא דנין נטל חלק בהקפת ים המלח יחד עם קבוצת בוגרי המחנות העולים ב-1934. היה איש ארגון "ההגנה". עוד בטרם ייסוד הש"י בשנת 1940, עמד עזרא דנין בראש שירות הידיעות האזורי של ההגנה במרכז הארץ ("גליל תיכון"). מאז ייסוד הש"י ועד למלחמת העצמאות עמד דנין בראש המחלקה הערבית של הש"י. היה ממקימי המחלקה הסורית של הפלמ"ח, שכללה מסתערבים שחדרו לסוריה וללבנון, שהיו בשלטון וישי בשנת 1941, לשם איסוף מודיעין לקראת הפלישה הבריטית שהתבצעה ביולי 1941.

ב-17 בנובמבר 1947, ערב ההצבעה על תוכנית החלוקה, נתלווה דנין אל גולדה מאיר (אז מאירסון), לפגישתה עם מלך ירדן עבדאללה הראשון בנהריים, בה נוכח גם אליהו ששון (מומחה לעניני ערבים ולימים שר בממשלת ישראל). דנין כתב את פרוטוקול הישיבה. המלך הביע עמדה אוהדת להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אמר כי הוא חפץ כי המדינה הערבית שתוקם על פי הצעת החלוקה תצורף לממלכתו והבטיח לכרות ברית עם המדינה היהודית. הפגישה השנייה נערכה בארמונו של המלך בעמאן ב 12 במאי 1948, בנסיון לשכנעו שלא להצטרף למלחמה, כשנתברר כי הוא עומד לשלוח את הלגיון הערבי למלחמה. דנין נתלווה לגולדה כמתורגמן וכמומחה לעניני ערבים. גולדה מאיר באה לפגישה מחופשת לאשה ערביה ודנין התחזה לבעלה. בפגישה לא הכחיש המלך את הבטחתו בפגישה הקודמת, אך אמר כי הדבר יצא מכלל שליטתו וכי עתה הוא אחד מחמישה שליטים ערביים המעורבים בענין ארץ ישראל. המלך הציע כי ארץ ישראל תהיה בשליטת ממלכת ירדן והיהודים יזכו לאוטונומיה ולייצוג בפרלמנט. מאיר ודנין אמרו למלך כי הוא ינוצח במלחמה וגולדה נפרדה ממנו במלים: "נפגש לאחר המלחמה".

לאחר קום המדינה היה דנין יועץ לעניני ערבים והמזרח התיכון במשרד החוץ. דנין היה תושב חדרה והוענק לו התואר יקיר העיר חדרה.

עזרא דנין נפטר בשנת 1984.

[עריכה] ספרים שכתב

• תעודות ותמונות מגנזי הכנופיות הערביות במאורעות 1936 - 1939. הוצאת מאגנס, 1981.
• ציוני בכל תנאי (אוטוביוגרפיה שנכתבה בעזרת יעקב שרת). הוצאת קידום, 1987.