עוזי חיטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

עוזי חיטמן
עטיפת האלבום "עכשיו התור לאהבה"
מקור	גבעת שמואל, ישראל
שנות פעילות	1972—2004
ז'אנר	פופ רוק זמר עברי
חברת תקליטים	ישראדיסק יונאטקס הד ארצי פונוקול קלאסיקלטת
חברי ההרכב	{{{חברי ההרכב}}}
חברים לשעבר	{{{חברים לשעבר}}}
{{{אתר}}}

עוזי חיטמן (9 ביוני 1952 - 17 באוקטובר 2004), זמר, מלחין ופזמונאי, מהיוצרים הבולטים בזמר העברי שכתב בסגנונות מגוונים.

[עריכה] ביוגרפיה

עוזי חיטמן נולד וגדל בגבעת שמואל להורים ניצולי שואה.שמו עוזי על שם סבו עזריאל אשר היה בשואה. הוא גדל בבית דתי-מסורתי, והושפע הן מספרי הקודש ותקליטי החזנות שהיו בבית, והן מספרים חילוניים ותקליטי פופ ורוק שרכש, כמו אלה של להקות הביטלס והרולינג סטונס. בגיל 11 החל לנגן בגיטרה שביקש כמתנה. בצבא שירת בלהקת פיקוד המרכז, אז הלחין את שיריו הראשונים, בהם "מי ידע שכך יהיה". לאחר שחרורו השתתף במופעי בידור שונים (כמו "ערב שירי תיאודורקיס") והחל לכתוב שירים לאמנים שונים.

חיטמן היה יוצר פורה בשל העובדה שכתב שירים לכל שכבות הגיל ובכל הסגנונות: שירי ארץ ישראל, מוזיקה מזרחית, מוזיקת פופ, שירי ילדים, בלדות מרגשות, שירים מתורגמים מיוונית, מוזיקה חסידית, כך שאת סגנונו שאפשר לכנות בשם "סגנון ישראלי". הוא כתב לזוהר ארגוב ("מרלן", "כמו שיכור"), ליזהר כהן ("ניגונה של השכונה"), לחיים משה ("תודה"), כתב שירים רבים לשימי תבורי ("עוד סיפור אחד של אהבה", "לילה בלי כוכב") ולאמנים רבים נוספים. לפסטיבל הזמר החסידי ב-1976 הלחין וביצע (יחד עם עודד בן-חור) את "אדון עולם", שהפך לשיר מקובל בלחנו זה בבתי כנסת רבים בעולם היהודי. חיטמן כתב גם על מלחמות ישראל ובעיקר על השלום: "מי ידע שכך יהיה?" היה השיר הראשון שכתב והלחין במלחמת יום כיפור. בסיום השיר הוא מבקש ש"יבואו ימים אחרים ונראה יונה עם עלה של זית". את השיר "נולדתי לשלום" כתב בתקופה המסעירה של מהלכי השלום עם מצרים ב-1977. השיר בוצע במקור על ידי להקת "סקסטה". אורנה ומשה דץ זכו במקום השלישי בתחרות האירוויזיון בשנת 1991 עם שירו "כאן", המבטא רגשות אהבה לארץ. אחד מהלהיטיו האחרונים היה "לכל אחד יש" שכתב לשלומי שבת ולליאור נרקיס, שיר שזכה לתואר "שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'. השיר הושמע אינספור פעמים בתחנות הרדיו ובכל תחנות הטלויזיה והפך ללהיט גדול ולשיר אהוב. באופן מפתיע הפך השיר ללהיט גם בקרב אוהדי הכדורגל, שהקדישו את השיר לקבוצתם האהובה.

חיטמן היה מזוהה גם כזמר ויוצר לילדים. הוא כתב והלחין שירי ילדים רבים, בעיקר לתחרויות פסטיבל שירי הילדים והפסטיגל, כמו "רציתי שתדע", "שירי ילדות", "אדוני ראש העיר" ו"ארץ הצבר". זיהויו של חיטמן עם קהל הילדים בלט גם בהופעותיו בפניהם ובתוכניות הטלוויזיה שהגיש. בשנות השמונים הוא נמנה עם מגישי תוכנית הילדים "פרפר נחמד", שם כתב והלחין משיריו. בהמשך אותו עשור היה חבר בשלישיית "כמו צועני" יחד עם יגאל בשן ויונתן מילר. הם זכו להצלחה גדולה עם השירים "כמו צועני" ו"אנחנו נשארים בארץ" שחיטמן כתב, הוציאו אלבומים והופיעו בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית לילדים "הופה היי". בין השנים 1993-1998 הגיש חיטמן את התוכנית "חלום עליכם" ובה הגשים חלומות של ילדים. הוא השתתף גם בקלטות הוידאו לילדים "שירים קטנים" ו"ילדיש".

החל מסוף שנות השבעים הוציא חיטמן גם אלבומים למבוגרים כזמר סולן, בהם "ליצן חצר" (1980), "אורח" (1989) ו"מתוך תוכי" (1993). הוא כתב והלחין בהם את כל השירים, ביניהם היו שירי מחאה חברתיים כמו "ליצן חצר" העוסק בדחיה חברתית או "בארץ הזאת", המוחה נגד הטוענים למונופול על הקביעה כיצד המדינה צריכה להתנהל. שירים אלו לא הצליחו כמו השירים שכתב לזמרים אחרים.

חיטמן היה אוהד קבוצת הכדורגל מכבי חיפה והיה אחראי לשניים משירי האליפות שלה: "ירוק בעיניים" (1994) ו"הנה היא עולה" (2001).

בשנת 2001 קיבל את פרס "נוצת הזהב" של אקו"ם לשנת תשס"א על מפעל חיים - מלחין בזמר העברי. ועדת הפרס נימקה את החלטתה בעובדה שחיטמן הלחין למעלה מ־600 שירים, וסגנונו הייחודי מגשר בין מזרח למערב, בין דתיים לחילוניים ובין ילדים למבוגרים. באותה השנה הוציא אלבום משירי מירון ח. איזקסון בשם "שני מקומות" בו שילב ז'אנרים שונים. בשנת 2004 החל חיטמן להגיש את תוכנית הטלוויזיה "אדם ומלואו", שלא הספיק להשלימה.

עוזי חיטמן נפטר בב' במרחשוון ה'תשס"ה, 17 באוקטובר 2004 כתוצאה מהתקף לב. מותו עורר תדהמה רבה בציבור, בגלל שהיה רק בן 52 ומכיוון שהיה יוצר מוערך. בשנתו האחרונה עבד על אלבום חדש, "עכשיו התור לאהבה", שיצא רק אחרי מותו.

ב-2005 הוסב שמה של "כיכר השושנים" בשכונת מגוריו של חיטמן ברמת גן ל"כיכר עוזי חיטמן".