Web - Amazon

We provide Linux to the World


We support WINRAR [What is this] - [Download .exe file(s) for Windows]

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Audiobooks by Valerio Di Stefano: Single Download - Complete Download [TAR] [WIM] [ZIP] [RAR] - Alphabetical Download  [TAR] [WIM] [ZIP] [RAR] - Download Instructions

Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
סרגון מאכד - ויקיפדיה

סרגון מאכד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ראש של מלך אכדי - פסל ברונזה שהתגלה בנינוה, ייתכן וזהו סרגון
הגדל
ראש של מלך אכדי - פסל ברונזה שהתגלה בנינוה, ייתכן וזהו סרגון

סרגון מאכד, או סרגון הגדול (אכדית: šarru-kin, המאה ה-24 לפנה"ס - המאה ה-23 לפנה"ס) מקים האימפריה האכדית ומייסד העיר אכד. האימפריה של סרגון חלשה על כל מסופוטמיה ועל שטחים נרחבים נוספים. גדולתו הצבאית של סרגון הפכה אותו לדמות אגדית ולמושא הערצה לאורך אלפי שנים.

תוכן עניינים

[עריכה] עלייתו של סרגון

כמות התיעוד ההיסטורי מתקופת האימפריה של סרגון היא נמוכה. רוב המידע ההיסטורי שקיים על תקופה זו מקורו בתעודות שנמצאו בשושן, בירת עילם. התעודות הם העתקים מאוחרים של כתבים אכדיים מתקופת סרגון, שנלקחו ממסופטמיה במאה ה-12 לפנה"ס כשעילם שלטה באזור. לקיחת התעודות על ידי העילמים, מראה עד כמה דמותו של סרגון והאימפריה שלו השפיעו גם למעלה מאלף שנה אחרי מותו.

המידע המועט שקיים על סרגון מתאר אותו בתקופה מאוחרת בחייו, בה הוא כבר מלך על אכד. לכן, המקורות היחידים שיש לנו על עלייתו לשלטון של סרגון הם אגדות אשוריות שנכתבו מאות שנים מאוחר יותר.

טקסט אשורי מהמאה ה-7 לפנה"ס המכונה "אגדת סרגון" או "האוטוביוגרפיה של סרגון" מספר על עלייתו של סרגון בגוף ראשון. מקור הטקסט אינו ידוע, וייתכן כי הוא נכתב בחצרו של המלך האשורי סרגון השני, בכדי לפאר את שמו של סרגון. הסיפור דומה לסיפורו של משה רבנו. לפי הסיפור, סרגון נולד לאמא כוהנת ולאבא לא ידוע. אמו של סרגון הכניסה אותו בחשאי לסלסלה, ושלחה אותו בנהר הפרת. סרגון נמצא על ידי גנן, שגידל אותו והכשיר אותו להיות גנן גם כן. האלה עשתר אהבה את סרגון והעלתה אותו לשלטון. מכאן, הסיפור ממשיך בתיאור הצלחתו הצבאית של סרגון.

טקסט אשורי אחר, קדום יותר, המכונה גם הוא "אגדת סרגון" או "עליית סרגון", מספר סיפור שונה. הטקסט מקוטע, ושרדו ממנו חלקים מועטים. על פי הסיפור, סרגון היה שר המשקים בחצרו של מלך קיש. מלך קיש חשש לחייו מפני סרגון, וניסה לרצוח אותו. האלה עשתר הגנה על סרגון מפני מלך קיש והצילה את חייו מספר פעמים. המשך הסיפור לא שרד, ולא ידוע איך סרגון נהיה למלך לפי סיפור זה.

ברשימת המלכים השומרית, מן המאה ה-18 לפנה"ס, סרגון מופיע ומתואר כבנו של גנן, כשר המשקים של מלך קיש וכמייסד העיר אכד. תיאור זה חריג ברשימה שכוללת בעיקר שמות של מלכים, את ערי הבירה שלהם ואת מספר שנות שלטונם.

[עריכה] תקופת השלטון

לאחר שעלה לשלטון בקיש, סרגון העביר את מרכז שלטונו לעיר אכד, אותה הוא ייסד. סרגון גייס צבא אכדי גדול, שמומן באמצעות ביזה והביא לסרגון את תהילתו.

הניצחון הצבאי שהביא את סרגון לגדולה הוא כיבוש שומר (דרום מסופוטמיה). לפני סרגון, מלך שומר היה לוגלזאגסי מאומה. לוגלזאגסי כבש את כל הערים השומריות ואיחד אותן תחת שלטונו. הממלכה של לוגלזגאסי התפשטה גם מעבר לשומר. כיבוש שומר הפך את סרגון לשליט כל מסופוטמיה. סרגון היה המלך השומרי הראשון ממוצא שמי, אף שברשימת שמות המלכים השומרים מופיעים גם שמות שמיים מוקדמים יותר.

סרגון המשיך והרחיב את האימפריה שלו עד לעילם במזרח ולאבלה במערב. נתיבי המסחר האכדיים הגיעו הרחק, ותרמו לעושר האימפריה.

סרגון חיזק את שליטתו בערים השומריות על ידי מינוי מושלים אכדים. השלטון האכדי עזר לשפה האכדית להתפשט ברחבי האימפריה, ולשילוב התרבות השומרית בזו האכדית. מינוי בולט שסרגון ביצע הוא מינוי בתו, אנחדונה, לכוהנת אל הירח סין בעירו אור.

לפי כתבים מאוחרים, סוף תקופת שלטונו של סרגון כלל מרידות רבות ברחבי האימפריה.

שלטונו של סרגון הסתיים אחרי 56 שנים לפי רשימת המלכים השומרים (55 או 54 על פי גרסות אחרות של הרשימה). סרגון הוחלף על ידי בניו רימוש ואחריו מנישטושו. המלך האכדי הגדול הבא היה נרם-סין, בנו של מנישטושו ונכדו של סרגון.

[עריכה] מורשת סרגון

למרות קיומה הקצר של האימפריה האכדית, סרגון יצר מורשת של מלך כובש ששרדה אלפי שנים. סרגון היה מקור לאגדות ולסיפורי עם רבים. דמותו של סרגון הייתה מודל למלכים אחרים שרצו להקים אימפריה. שני מלכים אשורים, סרגון הראשון מהמאה ה-19 לפנה"ס וסרגון השני מהמאה ה-8 לפנה"ס, הוא מחריב ממלכת ישראל, קראו לעצמם על שמו.

האימפריה האכדית הפיצה את התרבות ואת השפה האכדיות. התרבות והשפה האכדיות נשארו באזור עד לתקופה ההלניסטית.

[עריכה] שמו של סרגון וכינויו

שמו האכדי של סרגון הוא šarru-kin, שמשמעותו "המלך האמיתי" (בדומה לעברית, שר-כן). סרגון כנראה בחר שם זה כדי לתת לגיטימציה למלכותו, למרות מוצאו הפשוט. מקור השם העברי סרגון הוא משמו העברי של סרגון השני, כפי שנכתב במקרא.

סרגון כונה בכתבים "מלך קיש" ו"מלך אכד", ואחרי כיבוש שומר הוא ירש גם את הכינויים של לוגלזגאסי, בהם "מלך שומר" ו"מלך הארץ". אף על פי שהצלחתו של סרגון מיוחסת לאל אנליל, רוב כינויו של סרגון הם צבאיים ולא דתיים.

לעתים סרגון מכונה, בטעות, "סרגון הראשון". נראה שמקורה של טעות זאת הוא בהיכרות עם שמו של סרגון השני, מלך אשור. סרגון הראשון היה מלך אשורי מהמאה ה-19 לפנה"ס שקדם לסרגון השני.

[עריכה] קישורים חיצוניים

Our "Network":

Project Gutenberg
https://gutenberg.classicistranieri.com

Encyclopaedia Britannica 1911
https://encyclopaediabritannica.classicistranieri.com

Librivox Audiobooks
https://librivox.classicistranieri.com

Linux Distributions
https://old.classicistranieri.com

Magnatune (MP3 Music)
https://magnatune.classicistranieri.com

Static Wikipedia (June 2008)
https://wikipedia.classicistranieri.com

Static Wikipedia (March 2008)
https://wikipedia2007.classicistranieri.com/mar2008/

Static Wikipedia (2007)
https://wikipedia2007.classicistranieri.com

Static Wikipedia (2006)
https://wikipedia2006.classicistranieri.com

Liber Liber
https://liberliber.classicistranieri.com

ZIM Files for Kiwix
https://zim.classicistranieri.com


Other Websites:

Bach - Goldberg Variations
https://www.goldbergvariations.org

Lazarillo de Tormes
https://www.lazarillodetormes.org

Madame Bovary
https://www.madamebovary.org

Il Fu Mattia Pascal
https://www.mattiapascal.it

The Voice in the Desert
https://www.thevoiceinthedesert.org

Confessione d'un amore fascista
https://www.amorefascista.it

Malinverno
https://www.malinverno.org

Debito formativo
https://www.debitoformativo.it

Adina Spire
https://www.adinaspire.com