שיחת משתמש:משוש30

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הארכיון הראשון שלי

תוכן עניינים 1 מצודת אנטוניה 2 תמונה עדכנית של כנסית סנטה אנה 3 שאלה 4 ערכים על ירושלים 5 הי מאשה 6 בקשה קטנה 7 הצבעה 8 תרגום 9 ערכים שכתבת 10 שאלה בעניין העיר עמאן 11 תמונות שאת מעלה 12 קטגוריה:ירושלים: כנסיות ומנזרים 13 מסדר אבירי היכל שלמה 14 כנסיית סנטה אנה 15 איטלקית 16 הערות חבויות 17 בעיה בלשנית 18 אפסיס 19 בקשה 20 גולגותא 21 מתקפת איכות על ברזיל 22 בית החולים האיטלקי 23 מייל

[עריכה] מצודת אנטוניה

קיבלתי את הזמנתך, ותיקנתי את הקישור למצודת אנטוניה מויה דולורוזה בעת שישנת. הערך נכתב על ידי בעת שעסקתי במרד הגדול, על בסיס מקורות שונים (אנציקלופדיה אריאל, האנציקלופדיה העברית, קצת אינטרנט). נראה לי שיש כמה סתירות בין מה שכתבת בויה דולורוזה לבין מה שכתבתי שם, והייתי שמח אם היית עוברת על הערך, ומתקנת אצלי את הדרוש תיקון. אגב - עבודה מעולה על הויה דולורוזה. אני עוקב בסקרנות אחרי כל תחנה ותחנה שנוספת, ולומד הרבה. אלמוג 05:08, 24 נובמבר 2005 (UTC)

תודה אלמוג. אתה עובד בשעות מאוחרות מה? (הלכתי לישון באחת!). שיניתי את אנטוניה קצת הורדתי את החלקים הלא נכונים והרחבתי מעט בעיקר מתוך האנציקלופדיה לחפירות חדשות (מומלץ מאד ברגעים של חוסר ביטחון ארכיאולוגי). --משוש30 17:25, 24 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] תמונה עדכנית של כנסית סנטה אנה

שלום, יש לי תמונה של הכנסיה שצילמתי השנה. כשראיתי שכתבת את הערך העלתי אותה לויקישיתוף, והיא נמצאת כאן תמונה:JerStAnna.JPG. ראיתי שבינתיים גם את צירפת תמונות, אז אני משאיר לך לצרף את התמונה העדכנית במקום שנראה לך בערך. eman • שיחה 10:34, 25 נובמבר 2005 (UTC)

הי עמנואל תודה. העליתי את התמונה שלך לתחילת הערך --משוש30 10:42, 25 נובמבר 2005 (UTC)

עלודבר, ותודה גם לך.

האם את מתכוונת לכתוב גם על הרובע המוסלמי? יש לי עוד כמה תמונות משם (כולל פתחים מעוטרים של בניינים ממלוכים). eman • שיחה 13:12, 25 נובמבר 2005 (UTC)

לא נראה לי. אני עכשיו באמצע (יותר נכון בהתחלת) "פרויקט" הכנסיות החשובות של ארץ הקודש. --משוש30 13:28, 25 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] שאלה

מאשה שלום. האם כנסיית כל העמים וכנסיית גת שמנים חד הן? עמית 23:14, 25 נובמבר 2005 (UTC)

כן --משוש30 13:46, 26 נובמבר 2005 (UTC)

תודה (אבל אביהו כבר תיקן...) עמית 17:22, 26 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] ערכים על ירושלים

מאשה, אני נהנה לקרוא את הערכים שאת כותבת. ממש עבודה מעולה. דרור 13:54, 26 נובמבר 2005 (UTC) תודה רבה :-)) --משוש30 13:56, 26 נובמבר 2005 (UTC)

מצטרפת למברכים, המשך עבודה פוריה. ממש עושה חשק לבקר בירושלים. דורית 13:59, 26 נובמבר 2005 (UTC)

תודה דורית. בואי בואי שווה לבקר פה...--משוש30 17:19, 26 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] הי מאשה

הצלחת לעורר את סקרנותי בקשר למר פינקלשטיין, מה בעצם אומר הספר? A&D - עדי 16:09, 26 נובמבר 2005 (UTC)

הי עדי. הכי טוב יהיה פשוט לקרא את הפרק הרלוונטי בספרו של פינקלשטיין "ראשית ישראל". אבל מאד בגדול טוען פינקשלטיין על סמך עדויות ארכיאולוגיות ועדויות החיצוניות למקרא כי אמנם יש הקבלות בין הסיפור המקראי להתישבות של חיקסוס, עם כנעני שהתישב במצרים ותפס בצורה הדרגתית את השלטון (סיפור יוסף), ועם הסיפור על תבוסת החיקסוס ועזיבתם את מצרים במאה ה-16 לפנה"ס. אולם, סיפור זה לא מסתדר לא עם התארוך המקראי, לא עם עדויות ארכיאולוגיות לגבי מקומות המוזכרים בסיפור יציאת מצרים כאתרי חניה של ישראל כגון קדש ברנע ועציון גבר, שזוהו בודאות וכלל לא היו מיושבים בתקופות אלו ובתקופה שזוהתה כתקופת יציאת מצרים על ידי הארכיאולוגים. אין שום שרידים חומריים לנדידה בחצי האי סיני של מספר גדול של נוודים בתקופות הללו וכן אין עדות להיותה של ישראל עם נפרד בתקופה זו (הוא מוזכר בממצאים חיצוניים לתנ"ך כעם נפרד בתקופות יותר מאוחרות). כמו כן, טוען פינקלשטיין כי "אם נתעלם ממעשי ניסים קשה לקבל את הרעיון שקבוצת עבדים גדולה נמלטה ממצרים דרך ביצורי גבול השמורים בקפידה אל המדבר. כל קבוצה שכזו היתה נתפסת או על ידי פרעה או על ידי חיילים שאיישו את המצדים שבצפון סיני וכנען שהיו מאוישים בתקופה זו". הוא לא אומר שלא הייתה יציאת מצרים אלא שהיא לא התרחשה בזמן ואופן שבו היא מתוארת במקרא. הטענה העיקרית היא ש"האתרים הנזכרים בסיפור יציאת מצרים ממשיים. כמה מהם היו מוכרים היטב וכנראה מיושבים בתקופות מאוחרות בהרבה, בזמנה של ממלכת יהודה, כשנוסח הסיפור המקראי הועלה על הכתב בפעם הראשונה. אך לרוע מזלם של מי שמחפשים את יציאת מצרים ההיסטורית אותם אתרים לא היו מיושבים דווקא בתקופה שבה היו אמורים למלא תפקיד באירועים שהתרחשו בעת נדודיהם של בני ישראל במדבר". האפשרות שמציע פינקלשטיין בעקבות האגיפטולוג דונלד רדפורד היא כי "הדי המאורעות הגדולים של כיבוש מצרים בידי החיקסוס וגירושם בכוח מהדלתא המשיכו להישמע עוד מאות שנים והיו עם הזמן לזיכרון משותף של עמי כנען. יתכן שדימוי רב עוצמה זה של חירות היה מרכזי בחשיבותו גם לאוכלוסייה הישראלית בהר שהחלה להתגבש באותה עת מהאוכלוסייה המקומית הכנסעית. בימי ממלכות ישראל ויהודה השתמא סיפור יציאת מצרים והורחב לכדי סאגה לאומית- קריאה לאחדות לנוכח איומים מתמשכים מצד אימפריות גדולות".

"כל הרמזים הללו מצביעים על כך שהסיפור המקראי קיבל את צורתו הסופית בימי שושלת העשרים ושש במחצית השנייה של המאה השביעית והראשונה של המאה השישית לפנה"ס. התייחסויות רבות לשמות מקומות מתקופה זו מרמזים בבירור כי המחבר או המחברים שילבו בסיפור פרטים רבים בני זמנם. בדומה לאופן שבו תיארו כתבי היד המאוירים מימי הביניים את ירושלים הקדומה כעיר אירופית מצוידת בצריחים וביצורים, הם שזרו במיומנות אגדות קדומות על הגאולה ממצרים עם נופים ומונומנטים מוכרים מזמנם". אבל אני עושה עוול להסבר המפורט עם הדוגמאות הרבות שהוא מביא. מציעה לך לקרא זה פרק די קצת סביב 20 עמודים. פינקלשטיין מתמקד בארכיאולוגיה ובממצאים חיצוניים לתנ"ך ומאמת אותם עם הסיפור התנ"כי. זו נקודת המוצא שלו ולא ההיפך. סליחה על האורך --משוש30 18:32, 26 נובמבר 2005 (UTC)

בסמסטרים הבאים אני אולי אעסוק בנושא ואז אקרא כעת פשוט אין לי זמן. בכל מקרה למרות שמחקרו הוודאי מלומד של פינקלשטיין אינו מזיז דבר וחצי דבר באמונתי כמו שהסברתי לדרור. אני גם מבקש להטיל ספק בטענה הכוללת הזאת, הכל טוב ויפה אבל לעולם לא תוכלי להוכיח שאירוע מסויים לא התקיים, זה א-לוגי לחלוטין. הוא מציג אומנם כפי שאת מציגה תזה מעניינת אבל הוא לא מציג תורה מוחצת שאין עליה עוררין. אגב אני הבנתי שהספר הזה שנוי במחלוקת בקהילייה האקדמית, זה נכון? A&D - עדי 19:51, 26 נובמבר 2005 (UTC)

האם יש משהו שלא שנוי במחלוקת בקהילה האקדמית?

אין שום סיבה שפינקלשטין יגרום לך לשנות את אמונתך. אם אמונה היתה דבר שניתן להוכיח או להפריך אותו מדעית אותו היא היתה תיאוריה מדעית ולא דת.

הוא לא מנסה להוכיח שיציאת מצרים לא התרחשה, אלא שלא התרחשה בצורה שבה היא מתוארת במקרא. --משוש30 19:56, 26 נובמבר 2005 (UTC)

את זה הוא יכול להוכיח רק על ידי מה שהוא מצא ולא על ידי מה שהוא לא מצא... אגב אני מוחה על הטוענה כאילו סיפורי התורה חייבים לעמוד במסגרת ההגיון, מדובר בהבנה לא נכונה של החוקר את העניין.

לגבי הערתך הראשונה, תתפלאי אבל יש רבים בעולם החילוני שלא מבין איך אפשר להאמין כאשר ישנן הוכחות כביכול מדעיות שסותרות את התורה, ע"ע חופש והשטויות שהם מפרסמים. A&D - עדי 20:15, 26 נובמבר 2005 (UTC)

הוא גם מצא ממצאים אבל לא מהתקופה המקובלת אלא מתקופת מלכות יהודה. אני מציעה שבהזדמנות תקרא את הפרק המדובר ואז יהיה לנו בסיס טוב יותר לדיון. אשר למסגרת הגיונית של התורה אני חושבת שכל החוקרים מודעים לכך שהתורה לא נכתבה כספר היסטוריה וזו לא מטרתה, ובכל זאת יש בה יסודות היסטוריים שניתן לאמת ולכן החוקרים העוסקים בתקופה המקראית מנסים בכלים שונים, כגון ארכיאולוגיה או ביקורת המקרא, לנסות ולדלות את אותן האמיתות. אני לא רואה בכך כל פסול, וגם לא חושבת שזה נוגד את רוח האמונה. --משוש30 20:25, 26 נובמבר 2005 (UTC)

בלהוציא מן התנ"ך מידע הסטורי ודאי שאין בעייה ואין ספק שהתנ"ך הוא מן החשובות שבתעודות ההסטוריות. מה שלא מוצא חן בעיני הוא נסיון להפריך את התנ"ך בשיטה כמו מה שהשמועות מספרות שעשה פינקלשטיין בראשית ישראל. כמו כן לא מוצאת חן בעיני ההקשה שנעשית פעמים רבות על ידי חילונים וחוקרים בין ממצאים ארכיאולוגיים שכביכול סותרים את המתואר בתנ"ך לבין ביטול האמונה היהודית, או בשפת הדיבור "איך אתה יכול להאמין בתנ"ך אחרי שהוכח ארכיאולוגית אחרת". זה מרתיח את דמי אני לא צריך עדויות ארכיאולוגיות כדי להאמין בתנ"ך ומכאן שכאלה גם לו יפגמו באמונתי לו. A&D - עדי 19:01, 27 נובמבר 2005 (UTC)

כמו כן ידי שבמקרה קרא את השיחה הזו והוא בעל ידע בכל האמור לעת העתיקה הסביר לי שיש תזה מאוד מעניינת של פרופסור בשם עמנואל וליקובסקי שספריו יצאו גם בעברית המתארך את יציאת מצרים לתקופת זמן אחרת יותר מאוחרת ובכך הוא מסדר את העדויות הארכיאולוגיות. הבנתי ממנו שהתזה שלו לא מקובלת על כל החוקרים אך ההוכחות שלו בהחלט מרשימות. A&D - עדי 19:01, 27 נובמבר 2005 (UTC)

תראה עוד לא קראתי את כל הספר אבל בינתיים אני מתרשמת ש- א. פינקלשטיין בדעתך לגבי חוסר הקשר בין דת ואמונה לבין ממצאים ארכיאולוגיים. ב. שיש לו הרבה כבוד לאנשים מאמינים. יכול להיות שבהמשך אני אתרשם אחרת. בכל מקרה המטרה שלו היא לא להרוס מיתוסים לשם הריסתם (או לפחות כך אני מתרשמת) הוא לא מנסה להפריך או לאושש את התנ"ך בעזרת הארכיאולוגיה אלא מנסה לשים את הארכיאולוגיה והמידע החוץ תנ"כי במרכז ולראות מה יוצא מזה. בינתיים זה מעניין. הוא גם לא אומר שהטענות שלו הן תורה מסיני...לא שמעתי על עמנואל וליקובסקי אבל עמנואל ענתי (ראה ערך הר כרכום) הציע תיאוריה שמקדימה מאד את יציאת מצרים, תיאוריה שלא התקבלה בקהילה המחקרית. אני רחוקה מלהיות מומחית לארכיאולוגיה או לתקופת המקרא אבל אם הדברים מבוססים ומאפשרים זוית ראיה אחרת זה מעניין בעיני. --משוש30 19:15, 27 נובמבר 2005 (UTC)

מעניין זה בהחלט, אין לי ספק, אני רק כופר בתזה הכללית, אני אתן לך תשובה מעולם ההיסטוריה המודרנית בה אני מתעסק- ז'אק גודשו כתב תזה מרתקת שמנסה לומר שכל התמורות שהתחוללו בעולם במאה השמונה הן גל מהפכני אחד, מדובר באחד הספרים המעניינים ביותר שקראתי ויחד עם זאת אחד המופרכים ביותר... A&D - עדי 19:32, 27 נובמבר 2005 (UTC)

לא הצלחתי להבין איך בזכותי היתה לך תוספת קטנה לוליקובסקי???? בגלל שהגענו לדבר עליו? --משוש30 19:19, 27 נובמבר 2005 (UTC)

גרמת לי להשים לב לקיומו, זה הכל A&D - עדי 19:32, 27 נובמבר 2005 (UTC)

מצטער להכנס כאן בשיחה לא לי, אבל וליקובסקי הוא דוגמא טיפוסית לפסבדו מדע סהרורי ואסור להסתמך עליו אלמוג 19:04, 27 נובמבר 2005 (UTC)

אל תצטער... אלמוג אני אמנם לא מתעסק כל כך בנושא העת העתיקה אבל מה שהורג אותי אצל חוקריה הוא שלא מדובר בהוכחות חותכות כמו בעת העתיקה המתועדת לאין ערוך ויש בה רק מחלוקות קונקרטיות אלא בעיקר בתיאוריות הנשענות על ארכיאולוגיה, כך שוילקובסקי שמסתמך על ארכיאולוגיה לא יכול להיות יותר מופרך מפינקלשטיין שמסתמך על ארכיאולוגיה. ועניין נוסף שמשגע אותי בעולם האקדמי הוא כך שיש חוקרים שהם פשוט מוקצה, לא נוגעים בהם ולא מתקרבים אליהם, למה? ככה! כי זה העולם האקדמי הפתוח והנאור, תסלח לי אבל קראת את וליקובסקי? שפטת אותו על ידי קריאה? אתה בטוח שלא נפלת קרבן לדעה קדומה של הסטוריונים? A&D - עדי 19:32, 27 נובמבר 2005 (UTC)

אני לא מסכימה שדינו של כל מי שעוסק בדיסציפלינה מסוימת זהה. זה שוילקובסקי ופינקשלטיין מסתמכים שניהם על ארכיאולוגיה לא הופך את הטענות שלהם לזהות באיכותן(שוב לא מכירה את וילקובסקי רק לשם דוגמא). השאלה היא האם הטיעונים מבוססים היטב. אם כן, יש להם מקום בעולם האקדמי ואם לא אז לא. יש בארכיאולוגיה הרבה מקום לפרשנות אבל יש דברים מסוימים שפשוט לא ניתן להגיד. לאחרונה עם חדירת הפוסטמודרניזם לעולם האקדמי יש יותר ויותר תופעות של תיזות מופרכות בחסות של נרטיב אלטרנטיבי. בעיני זה לא קביל. --משוש30 20:09, 27 נובמבר 2005 (UTC)

אני לא קראתי לא את וליקובסקי ולא את פינקלשטיין תקופת ההתמחות שלי היא כאלף ואולי אף אלפיים שנים מאוחר יותר, אבל אני נחרדתי לגלות שבהסטוריה של העת העתיקה אין הוכחות חותכות אלא השערות על גבי השערות על גבי השערות. רק לשם הדוגמא השערות כאלה שהם תזה מקובלת בעת העתיקה לעולם לא יוכלו להתקבל בעת החדשה. A&D - עדי 17:47, 28 נובמבר 2005 (UTC)

כן - קראתי את וליקובסקי והוא הזוי לגמרי. הטענה העיקרית היא שכל אירועי המקרא אירעו כתוצאה מהתנגשות בכוכב צדק ש"הולידה" את הכוכב נוגה, שבדרכו מצדק אל מסלולו הנוכחי עבר ליד כדור הארץ, וגרם למשל לתופעות של כבידה וגיאות ושפל שהביאו לחציית ים סוף, וכן המטיר פחמימנים שהיוו את ה"מן". יש הבדל של שמיים וארץ בין וליקובסקי לפינקלשטיין. רוצה ספר טוב על הנושא של יהודי טוב וחשוב (ולא סהרורי) - קח בספריה את "מוחו של ברוקה" של קארל סאגאן. אלמוג 03:38, 28 נובמבר 2005 (UTC)

קודם כל אני שמח שקראת את וליקובסקי, אני בכל אופן לא כך שהיושר שלי לא מאפשר לי לסנגר על ספרו, מה גם שאיני מצוי בנושא. אין לי בעייה עם אדם כמוך שקרא אותו והגיע למסקנה שהוא לא צודק יש לי בעייה עם עיוורון אקדמי ברוח החרדיות. הנקודה המעניינת של וליקובסקי היא לא העניין הזה אלא עניין תיארוך יציאת המצרים ואני חייב לומר, הפעם מקריאה שהדבר נראה לי סביר- מה גם שהוא טוען שהאקדמיה לא אפשרה לו לעשות בדיקת פחמן ארבע עשרה לקביעת תארוך נכון יותר וגם כשזו כבר נעשתה תוצאותיה הוכיחו את התזה שלו. A&D - עדי 17:47, 28 נובמבר 2005 (UTC)

ואם להאריך עוד יותר את הדיון הארוך ממילא: יצא לך להיתקל בתיאוריה של פרופ' לוסי פלוטמן ז"ל? אין לי מושג אם היא פירסמה משהו (לפחות מחוץ לעולם האקדמיה) בנושא יציאת מצרים. עמית 07:50, 29 נובמבר 2005 (UTC)

לא אבל זה מעניין. שמעתי הרצאה שלה לפני כמה שנים היא היתה מצוינת. מה התיאוריה שלה? --משוש30 07:53, 29 נובמבר 2005 (UTC)

זה נושא ל"ערך" שלם. התיאוריה שלה די מדהימה, בגדול: אכן התרחשה בריחה גדולה של עבדים ממצרים - בתקופתו של אחאנתון. עמית 09:07, 29 נובמבר 2005 (UTC)

טוב אני חוזר להסטוריה של העת החדשה, שמה הכל הרבה יותר ברור.... הרי אף אחד לא יעיז לטעון שהמהפכה הצרפתית לא התקיימה... A&D - עדי 15:09, 29 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] בקשה קטנה

אנא בדקי את הכיתובים לתמונות בכנסיית הקבר הקדוש ותקני אותם במידת הצורך. תודה. eman • שיחה 12:10, 28 נובמבר 2005 (UTC)

הי עמנואל בעיקרון המקומות נכונים. לגבי 1914 אין לי דרך לדעת אם אכן מדובר בשנה הזו או בשנת צילום אחרת. את תמונת הגולגולתא כדאי להחליף למשהו יותר מוצלח. בהזדמנות קרובה אני אטפל בכל הערך הזה וארחיב אותו --משוש30 16:31, 28 נובמבר 2005 (UTC)

האמת היא שאני לא כל כך מרוצה מהכיתוב "המבנה שמעל לקבר ישו". יש לך הצעה למשהו יותר טוב? (והאמת היא שגם מהתמונה אני לא הכי מרוצה. אבל זה הדבר הכי טוב שיצא לי, והתמונה שהיתה קודם בקומונס, ושיש בערך האנגלי, עוד פחות טובה. כנראה שזה מבנה שקשה לצלם אותו...). eman • שיחה 00:37, 29 נובמבר 2005 (UTC)

למבנה הזה קוראים אדיקולה. זה שם יותר נכון ומקצועי השאלה אם הוא ברור מספיק. אתה יכול להשתמש בתמונה שיש לי בויה דולורוזה אם אתה חושב שהיא יותר טובה. --משוש30 07:18, 29 נובמבר 2005 (UTC)

כן, אני ראיתי אותה אתמול אחרי שכתבתי את זה. היא מעניינת בגלל עתיקותה, אבל היא לא יותר טובה. היא מצולמת פחות או יותר מאותה זוית, ש"משטחת" את המבנה. והבעיה היא שמהצד קשה למצוא מקום לצלם ממנו... eman • שיחה 09:43, 29 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] הצבעה

שלום,
בעקבות עמדתך הנחרצת, פתחתי הצבעה על שינוי שם המאמר מ"ישו" ל"ישוע". את מוזמנת להשתתף בה. גילגמש • שיחה 05:50, 29 נובמבר 2005 (UTC)

תודה העמדה שלי לא מאד נחרצת אבל אני חושבת שכדאי להעלות את זה להצבעה וכמובן לא אתנגד להחלטה שתתקבל --משוש30 07:17, 29 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] תרגום

שלום מאשה, תוכלי בבקשה לתרגם את התמונה מהערך הזה - [1], תודה, סקרלטינה 17:22, 8 דצמבר 2005 (UTC)

הי סקרלטינה לא הצלחתי להבין מה את רוצה שאני אתרגם. את הערך עצמו? את מה שכתוב מתחת לתמונה בריבוע? (כי אם את נכנסת לתמונה עצמה כתוב באנגלית במה מדובר: the Bible of Christian III of Denmark, the first Danish translation. Printed in Copenhagen, 1550 in 3000 copies ). מה שכתוב מתחת לתמונה זה שהיא מהווה חלק מהביבליה ומתחת יש רשימת ספרים : תנ"ך, תרגום השבעים, הברית החדשה וכד'. האם לזה הכתוונת? --משוש30 11:37, 9 דצמבר 2005 (UTC)

תודה רבה, סקרלטינה 11:38, 9 דצמבר 2005 (UTC)

[עריכה] ערכים שכתבת

מבלי להישמע טרחני, אני רוצה לציין שאני נורא נהנה לקרוא את הערכים שלך, ומחכה בקוצר רוח לערך הבא שלך כל פעם. המשיכי את העבודה המעולה. דרור 11:39, 9 דצמבר 2005 (UTC)

תודה דרור זה ממש לא טרחני. תמיד כיף לקבל מחמאות. הערכים הבאים בדרך. --משוש30 11:40, 9 דצמבר 2005 (UTC)

כדי להוסיף תיבה מוקפצת בעברית עליכם להוסיף בדף משתמש:משוש30/monobook.js (במקום שם-משתמש הכניסו את שם המשתמש שלכם) את השורות הבאות:

// User:Lupin/popups.js - please include this line 
// תורגם ע"י אביחי
document.write('<script type="text/javascript" src="' 
            + 'http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=User:Avichai/popups.js' 
             + '&action=raw&ctype=text/javascript&dontcountme=s"></script>');

[עריכה] שאלה בעניין העיר עמאן

שלום מאשה. האם יש לך ידע בעניין ה-"Ghassanids"
שבשיחה:רבת עמון? תודה, דני Danny-w 10:02, 13 דצמבר 2005 (UTC)

הי דני לצערי אין לי מושג. --משוש30 17:26, 13 דצמבר 2005 (UTC)

[עריכה] תמונות שאת מעלה

היי מאשה. בוקר טוב! זה יופי שאת מציינת בתמונות שהן צילום שלך וחופשיות וכו', אבל כדאי שתצייני במקום הראוי לכך גם מה מצולם שם. אלמוג 05:09, 14 דצמבר 2005 (UTC)

בוקר טוב. למה אתה מתכוון? --משוש30 05:17, 14 דצמבר 2005 (UTC)

אני מתכוון לכך שכשאת מעלה תמונה, ב"תקציר" בנוסף לתבנית של זכויות היוצרים וכו' תרשמי גם כמה מילים על מה מצולם בתמונה. אלמוג 06:26, 14 דצמבר 2005 (UTC)

[עריכה] קטגוריה:ירושלים: כנסיות ומנזרים

היי מאשה ושבת שלום. לאור פועלך המבורך בנושא כנסיות ירושלים, הגיע הזמן שיהיו לאלה קטגוריה משל עצמם ושלא ייאלצו להידחק בקטגוריות הכלליות "כנסיות" ו-"ירושלים: מבנים". שמתי כבר בקטגוריה את כל הערכים שאני יודע עליהם בנושא, ואם את מכירה עוד ערכים רלוונטיים (וכמובן כאלה שתיצרי בעתיד) - נא שייכי לקטגוריה החדשה.

ואגב, שמתי לב במספר ערכי כנסיות להערה חבויה עם פרטי דף הפנייה, לכאורה. למה הכוונה בהערות אלה? מגיסטר 16:36, 16 דצמבר 2005 (UTC)

הי מגיסטר תודה. לא מכירה דרך אחרת לעשות הפניה בלי שזה יראה מכוער. אשמח לשמוע --משוש30 13:11, 17 דצמבר 2005 (UTC)

אם כך, לא זו הדרך ליצור הפניה לערך. אם נניח את רוצה ליצור הפניה מבריכות הצאן אל כנסיית סנטה אנה, עלייך "ליצור את הערך" בריכות הצאן, כאשר תוכנו הוא: #REDIRECT [[כנסיית סנטה אנה]]. בערך כנסיית סנטה אנה לא צריך להיות כל קוד או טקסט המתייחס להפניה, בין בגלוי בין בנסתר. בהצלחה. מגיסטר 13:45, 17 דצמבר 2005 (UTC)

אההההההההההההה עכשיו אני צריכה לעבור על כל הערכים שלי מחדש!!! טוב נו. טוב מאוחר מאשר לעולם לא. תודה רבה --משוש30 14:07, 17 דצמבר 2005 (UTC)

[עריכה] מסדר אבירי היכל שלמה

שמתי לב שאת מתעניינת בהיסטוריה של ארץ ישראל ובהיסטוריה של הנצרות. אני מניח שהערך הבה יעניין אותך: מסדר אבירי היכל שלמה. הערך מבוסס על תרגום של הגרסה שהייתה בזמנו בויקיפדיה האנגלית, והוא צריך שיפור. אולי תוכלי לעבור עליו ולשפץ קצת? תודה. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 22:43, 21 דצמבר 2005 (UTC)

הי. תודה זה אכן מעניין. לצערי הרב הזמן שלי בתקופה הקרובה קצר ביותר והעבודה מרובה לכן אני אתמקד בויקיפדיה, כשיהיה לי מעט זמן לכתוב, רק בדברים שאני כרגע עוסקת בהם בכל מקרה. מסדר הטמפלרים מעניין אותי מאד אבל פשוט אין לי זמן. :(( --משוש30 13:48, 22 דצמבר 2005 (UTC)

[עריכה] כנסיית סנטה אנה

היי, מה שלומך?

נהניתי לקרוא את הערך הנ"ל. אני חושב שיש מקום להפריד מתוכו את המידע על בריכת בית חסדא, מה דעתך? A&D - עדי 18:07, 24 דצמבר 2005 (UTC)

תודה. נראה לי שלא כדאי כי יש קשר בין הממצאים לבין הכנסייה ומדובר באותו המתחם. כן שווה ליצור הפנייה מבריכות בית חסדא לסנטה אנה ואולי אפילו לתת שם כפול לערך? --משוש30 07:26, 25 דצמבר 2005 (UTC)

לגבי שם כפול אין יכולת כזאת יש לבחור באד מבין שני השמות וליצור הפנייה מהערך השני. A&D - עדי 17:07, 26 דצמבר 2005 (UTC)

[עריכה] איטלקית

שלום,
ראיתי שאת יודעת איטלקית ותהיתי אם תוכלי לעזור עם שמו של ערך בעייתי. כיצד מבטאים בצורה נכונה את Aermacchi MB-339? אנא תעבירי לשם הנכון. תודה, גילגמש • שיחה 18:35, 8 ינואר 2006 (UTC)

זה מבוטא אָאֶרמַקי. אבל לקרוא לערך "אארמקי" נראה לי בעייתי. odedee • שיחה‏ 18:45, 8 ינואר 2006 (UTC)

מה שעודד אמר --משוש30 20:28, 9 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] הערות חבויות

היי מאשה, במסגרת סריקת ההערות החבויות מחקתי צמד הפניות מוסתרות שהיו בבית הקברות הבריטי בירושלים כי חשבתי שנשכחו שם, אבל אח"כ ראיתי דבר דומה בכנסיית סנטה אנה. האם בהפניות הנסתרות האלה התכוונת לערכים שבדעתך לכתוב לעתיד? אם כן, אני מציע לכתוב אותם בלי הסתרה, תחת "ראו גם". ככה יהיה ברור שצריך עדיין לכתוב את הערכים האדומים. הסתרה של הפניה היא שיטה פחות מוצלחת - היא לא מפנה תשומת לב למה שטרם נכתב. odedee • שיחה‏ 22:46, 14 ינואר 2006 (UTC)

עודד, ראה במעלה דף שיחה זה כי דיברתי עם מאשה על פשרן של הערות חבויות אלה, ומסתבר שמדובר באי הבנה מצידה על איך עושים הפניה לערך משם אלטרנטיבי. צריך פשוט לתקן זאת, וליצור דפי הפניה, במידת הצורך, באופן המקובל. מגיסטר 07:57, 15 ינואר 2006 (UTC)

טופל. odedee • שיחה‏ 09:36, 15 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] בעיה בלשנית

היי,
ראי בבקשה את שיחה:אלכסנדר פושקין. נוצרה בעיה שאיני יודע כיצד לפתור - המילה село היא במין שלא קיים בעברית. הערך מדבר על ישוב זה בזכר, אם כי זה לאו דווקא נכון.
לתשובתך אודה, גילגמש • שיחה 23:20, 17 ינואר 2006 (UTC)

הי עניתי לך בדף השיחה --משוש30 10:53, 19 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] אפסיס

מאשה, התוכלי לעבור על הערך הזה, תרומת אלמוני, לבדיקה? תודה. מגיסטר 09:43, 20 ינואר 2006 (UTC)

תודה! מגיסטר 17:40, 21 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] בקשה

שלום,

את עדיין כאן איתנו בויקיפדיה?

תוכלי להעיף מבט במנזר סנטה קתרינה?

תודה,

Pacman 22:22, 11 מרץ 2006 (UTC)

אהלן אני כאן על אש מאד מאד קטנה מאז תחילת הלימודים. פשוט אין לי זמן לחלוטין. אני אנסה להסתכל --משוש30 09:19, 12 מרץ 2006 (UTC)

[עריכה] גולגותא

שלום מאשה,

אולי תוכלי לעבור על גולגולתא החדש כשיהיה לך זמן, לבדוק שהכל בסדר וגם להוסיף משלך. אין מתאימה ממך לכך. Harel - שיחה 22:07, 7 אפריל 2006 (UTC)

[עריכה] מתקפת איכות על ברזיל

שלום, בויקיפדיה מתכננים מספר מתקפות איכות, שהן ריכוז מאמץ לזמן מוגבל על נושא מסויים. אני עומד להציע מתקפת איכות בנושא ברזיל, בין השאר כדי לאזן את האירופוצנטריות של ויקיפדיה.

התחלתי להכין טיוטא של ההצעה ובה הערכים הדרושים בארגז החול שלי ואת מוזמנת להיכנס, ולהוסיף ערכים דרושים. הטיוטא נמצאת ב: משתמש:אורי ר./הצעה למתקפת איכות - ברזיל. הערות שונות ניתן להשאיר בשיחת היעד.

בשלב הראשון הוספתי את כל הערכים שמצאתי בויקיפדיה העברית העוסקים בעברית ועברתי עליהם כדי למצוא אילו ערכים דורשים הרחבה ואילו אינם קיימים. השלב השני יהיה להוסיף ערכים מתוך הויקי האנגלית, הפורטוגזית ומידע אישי. את מוזמנת להוסיף ערכים לטיוטא האמורה.

אשמח אם תצטרפי למתקפת איכות זו ותשתתפי בה בצורה פעילה כמיטב יכולתך. בברכה, --אורי 06:30, 21 אפריל 2006 (IDT)

[עריכה] בית החולים האיטלקי

מאשה שלום, אני כותב עבודה סמיריונית, במסגרת לימודי אדריכלות, על הנושא: "מגדלים בירושלים" תוך התמקדות בבית החולים האיטלקי של אנטוניו ברלוצי. שמחתי לקרוא שאת כותבת עבודת דוקטורט על האיש, ולאור דלות החומר הזמין בארץ ובעברית בפרט כל מידע עליו יוכל לעזור לי מאוד...מקוה לתשובה מהירה, מועד הגשת העבודה קרוב. +מה אתה צריך? ראית את המאמר של שילוני על בית החולים האיטלקי נכון? --משוש30 22:22, 15 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] מייל

מאשה, מאחר שאת פה לעתים כה נדירות (לצערנו...), יעזור מאוד אם תגדירי את כתובת הדואר האלקטרוני שלך בהעדפות, כך שיוכלו לפנות אליך במקרה הצורך. תודה, ‏odedee • שיחה 06:53, 24 באוקטובר 2006 (IST)

איך מגרידים את המייל?--משוש30 14:47, 18 בדצמבר 2006 (IST)

היכנסי ל"ההעדפות שלי" (למעלה) ← לשונית "פרטי המשתמש", הגדירי כתובת דוא"ל בתיבה המבקשת זאת, סמני את התיבה "אפשר קבלת דואל ממשתמשים אחרים" ועקבי אחר יתר ההנחיות. אח"כ כתבי עוד שלושה ערכים מומלצים, ובדקי את תיבת הדואר שלך לתגובות. בהצלחה. מגיסטר 17:44, 18 בדצמבר 2006 (IST)