מרילין מונרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מרילין מונרו (1 ביוני 1926 - 5 באוגוסט 1962), כוכבת קולנוע אמריקאית וסמל סקס. נולדה בשם נורמה ג'ין מורטנסן. הנוכחות הבימתית שלה, המראה הטוב, מאהביה הנודעים ומותה המסתורי הפכו אותה לסמל סקס ולדמות פופולרית המוכרת בשמה לרבים.

ב־5 באוגוסט 1962 נמצאה מרילין מונרו מתה במיטתה.

[עריכה] תהילה

כאשר בעלה הראשון, ג'יימס דוהרטי נלחם במלחמת העולם השנייה, החלה נורמה ג'ין לעבוד במפעל מטוסים. במפעל זה היא נצפתה על ידי הצלם דייוויד קונובר שמיד ראה את הפוטנציאל שלה כדוגמנית. היא חתמה עם סוכנות הדוגמניות "בלו בוק" ונהפכה לאחת מהדוגמניות המצליחות ביותר שלהם, כאשר היא הופיעה במאות שערי מגזינים. אולם זה לא הספיק לנורמה ג'ין ועם שאיפות רבות להפוך לשחקנית היא הובאה לידיעתם של אנשי פוקס המאה ה-20 על ידי מחפש הכשרונות בן ליון שארגן לה שם מבחן בד. היא עברה את המבחן והוצע לה חוזה סטנדרטי של חצי שנה בו היא הרוויחה 75$ לשבוע. בשלב זה של הקריירה, שינתה נורמה ג'ין את שמה. היא בחרה בשמה הפרטי של השחקנית מרילין מילר, מונרו היה שם הנעורים של אמה, וכך הוצע שם הבמה החדש. בשנת 1946 מרילין מונרו הגיעה לעולם.

בחצי השנה הראשונה שלה בפוקס, לא הזדמן למרלין מונרו לעבוד כשחקנית. היא ניצלה את זמנה כדי ללמוד את רזי המקצוע, לרבות שיער, איפור, ביגוד ותאורה. עם סיום החוזה הראשון שלה, הוחלט בפוקס לחדשו לחצי שנה נוספת, במהלכה היא הופיעה בשני סרטים ("סקדה הו, סקדה היי" ו"שנים מסוכנות") חסרי הצלחה, ובסיום החוזה השני שלה פוקס החליטו שאין בכוונתם להחתימה על חוזה שלישי. מונרו לא התייאשה והשקיעה את זמנה בדוגמנות, וכך יצרה לעצמה רשת של קשרים חברתיים ברחבי הוליווד. חוזה של חצי שנה בקולומביה שם אותה בסרט נוסף בשם "Ladies of the Chorus" שיצא ב1948, שגם הוא נחל כישלון בהכנסות. בשלב זה בקריירה, פגשה מרלין מונרו את ג'וני הייד, אחד מהסוכנים המובילים בהוליווד, שהשיג לה חוזה נוסף בפוקס (לאחר ש-MGM דחו אותה). למרות שראש האולפנים, דריל זנוק, לא האמין בפוטנציאל שלה לההפך לכוכבת, הוא שינה את דעתו לאחר תפקידים שמיקדו בה את כל תשומת הלב, כדוגמת סצנות בסרטים: הכול אודות חווה ו"ג'ונגל האספלט" שיצאו ב-1950.

מרילין מונרו

ב-1952 זנוק כבר היה מספיק משוכנע ביכולתה של מונרו לככב בתפקיד ראשי בסרט באורך מלא "Don't Bother To Knock". בסרט זה היא שיחקה שמרטפית מטורפת, שתוקפת את הילדה הקטנה עליה היא שומרת. מרילין זכתה לביקורות מעורבות, למרות שבדיעבד הצהירה שזו הייתה אחת ההופעות האהובות עליה. על אף המחלוקת על יכולותיה כשחקנית בין המבקרים, לא הייתה שום מחלוקת בנוגע לסקס אפיל שלה. מונרו הוכיחה לזנוק שהיא יכולה לככב בסרט עם תקציב גדול כאשר כיכבה ב"ניאגרה" ב-1953. הנוכחות והכריזמה שלה היו כל כך חזקים עד שמבקרי הקולנוע שכחו מעלילת הסרט ודיברו רק על החיבור המיוחד שלה עם המצלמה.

בתקופה זו, החלו להתפרסם תמונות עירום שלה. תמונות אלו, שצולמו על ידי טום קלי כאשר היא עוד הייתה אלמונית, הובאו לידיו של יו הפנר שפרסם אותם בגליון הראשון של המגזין החדש שלו פלייבוי, אשר הודפס בדצמבר 1953. המגזין שהפך ללהיט, גרם לחשיפה רבה של התמונות. כאשר העיתונות הבינה שהבחורה העירומה היא למעשה השחקנית מרילין מונרו, פורסמו תמונותיה של הכוכבנית הצעירה בכל דרך אפשרית. הציבור התחבב במיוחד על גישתה הרגועה של מונרו בנוגע לנושא זה (כאשר היא נשאלה מה היא לבשה לצילומים היא ענתה "שאנל מספר 5").

"גברים מעדיפים בלונדיניות" ו"איך להתחתן עם מיליונר" שפורסמו ב-1953, הפכו את מרילין מונרו לכוכבת ידועה ובמהרה היא נהפכה לשחקנית הידועה ביותר בעולם. אמנם שני הסרטים הבאים שלה לא הצליחו כמצופה בקופות, אך הציבור כבר היה מכור לה. מונרו התעייפה מתפקיד "הבלונדינית המטומטמת" שזונק נתן לה פעם אחר פעם ולאחר הסרט "חטא על סף ביתך" ב-1954 היא עזבה את הוליווד ואת החוזה שלה ועברה לניו יורק כדי לללמוד משחק. פוקס לא היו מרוצים מכך שהיא התחמקה בעודה תחת חוזה וסירבו לתנאים החדשים שהיא הציבה להם לחתימת חוזה חדש. כמו כן היא נדרשה לחזור לאולפן ולצלם את הסרטים שהיא הגדירה כלא מתאימים לה. לאחר ש"חטא על סף ביתך" הגיע לפסגת שוברי הקופות ולאחר שכוכבות אחרות של האולפן כמו ג'יין מנספילד ושרי נורת' לא הצליחו לשחזר את הצלחתה וליצור קשר עם הקהל, פוקס בראשות זנוק החליטו להענות לדרישותיה של מרלין מונרו.

הסרט הראשון תחת החוזה החדש היה "תחנת אוטובוס", מבקרי הסרטים הודו מיד שזו הייתה מרילין מונרו חדשה, שעבדה קשה והצליחה לתת הופעה טובה בתפקידה בסרט זה.

בזמן זה היא הקימה לעצמה חברת הפקות משלה (מרילין מונרו הפקות) עם הצלם מילטון גרין. הסרט הראשון שפורסם היה "הנסיך ונערת השעשועים" שאותו היא גם הפיקה. הסרט זכה לביקורות מעורבות והציבור נותר אדיש אליו. עם פרסום הסרט "חמים וטעים" ב-1959, מרילין חזרה להצלחה אליה היא הייתה רגילה. ב-"יוצאי הדופן" שיצא ב-1961, היא שיחקה לצד קלארק גייבל, אולם זה היה הסרט האחרון של שניהם. גייבל מת זמן קצר לאחר מכן ואילו מרילין מונרו מתה בזמן ההפקה של הסרט הבא שלה "Something's Got to Give".

[עריכה] חתונות

מרילין מונרו התחתנה עם ג'יימס דוהרטי ב-19 ביוני 1942 והתגרשה ממנו ב-1946. ב-"אושר הסודי של מרילין מונרו" וב-"נורמה ג'ין, באהבה" דוהרטי מצהיר על כך שהם היו מאוהבים ושהם היו חיים באושר כל ימי חייהם אילולא החלומות שלה על תהילה לא היו מסנוורים אותה. בעוד שהיא טענה תמיד שהחתונה ביניהם הייתה חתונה של נוחות שנכפתה עלייה על ידי גרייס פארק. בסרט שנעשה ב-2004 דוהרטי טוען שהוא זה שהמציא את האישיות "מרילין מונרו", שמנהלי פוקס הכריחו אותה להתגרש ממנו ושהיא תמיד השתוקקה לחזור אליו. אף אחד מכותבי הביוגרפיה שלה לא מסכים עם טענות אלה ואין שום הוכחות בנמצא שלהצהרות אלו יש אחיזה כלשהי במציאות. בנוסף אין אפילו הוכחה לכך שהזוג נשאר בקשר לאחר פרידתם. גם בהתנהגותו שלו אין שום הוכחה לכך והוא נישא לאישה אחרת חודשים ספורים לאחר שמונרו התגרשה ממנו. הוא לא השתתף בהלוויתה וכאשר הודיעו לו על מותה הוא אמר "אני מצטער" והמשיך בסיורו כשוטר במשטרת לוס אנג'לס.

ב-1951, ג'ו דימאג'יו ראה תמונה שלה עם שני שחקני בייסבול אחרים, אך הוא חיכה רק עד לפרישתו מבייסבול עד שביקש מאיש יחסי הציבור שארגן את הצילום הקודם לסדר לו פגישה איתה. מונרו לא רצתה להיפגש איתו בתחילה בגלל שחששה שהוא דמות הספורטאי הסטריאוטיפי. חתונתם ב-1954 בסן פרנסיסקו סיימה שנים מתוקשרות ביותר של יחסים ציבוריים.

מרילין מונרו וג'ו דימג'יו ביום חתונתם

הנישואים ביניהם היו מורכבים והורכבו מקנאה ומבגידות. דימג'יו רצה להקים להם בית ומשפחה, וגם היא רצתה בכך, אבל הרצון לתהילה היה חזק יותר והיא הייתה מוכנה לעשות עבור התהילה הכל. אומרים שדימג'יו גם נגעל מחוסר ההיגיינה שלה. ריצ'רד בן קרטר שכתב ביוגרפיה על דימג'יו, טוען שדברים הפכו לאלימים, כאשר מרילין מונרו צילמה את הסצנה הידועה עם החצאית ב-"חטא על סף ביתך" בניו יורק מול מאות מעריצים דימג'יו תואר כרותח ובעל "מבט של מוות" על פניו בעודו צופה במתרחש. כאשר היא הכריזה שהיא תבקש גירושין, רק 274 ימים לאחר חתונתם (בטענה להתאכזרות מנטלית), היא צוטטה כאומרת "הקריירות שלנו פשוט התנגשו אחת בשנייה".

היא נישאה למחזאי ארתור מילר אותו היא פגשה ב-1951, בטקס אזרחי ב-29 ביוני 1956 ובטקס יהודי אורתודוקסי יומיים לאחר מכן. כשהם חזרו מאנגליה לאחר צילומים של סרטה שם, הם גילו שהיא בהריון. מונרו סבלה מדלקת רירית הרחם שגרמה לה להפיל את התינוק כדי להציל את חייה. הריון נוסף הסתיים בהפלה טבעית. מונרו הייתה המפרנסת העיקרית שלהם ולמעשה אף שילמה דמי מזונות לאשתו הראשונה של מילר. מסופר שמילר קנה יגואר באנגליה, דאג שישלחו אותו לארצות הברית וסידר שישלחו את החשבון לחברת ההפקות של מרילין מונרו. התסריט שלו לסרט "The Misfits" היה אמור להיות מתנת אהבה שלו אליה, אך עד לתחילת הצילומים הנישואים ביניהם כבר היו הרוסים. גירושין ניתנו לזוג ב-1961.

דימג'יו נכנס לחייה בחזרה, לאחר פרידתה ממילר. בפברואר 1961 היא הוכנסה לבית חולים פסיכאטרי על ידי הפסיכאטר שלה. 5 ימים לאחר מכן היא הועברה על ידי דימג'יו לבית חולים אחר וכאשר השתחררה מבית החולים ב-5 במרץ של אותה שנה הצטרפה לדימג'יו בעבודתו בפלורידה כמאמן קבוצת בייסבול. הזוג טען בפני התקשורת שהם רק חברים ואין בכוונתם להתחתן שוב.

מרילין מונרו וארתור מילר על הסט של הסרט "יוצאי הדופן"

[עריכה] מותה של מרילין מונרו

מרילין מונרו מתה ב-5 באוגוסט 1962 בביתה שבברנטווד, קליפורניה בגיל 36 ממנת יתר של סמי הרגעה. כמו ברצח קנדי גם סביב מותה של מרילין מונרו ישנם תאוריות קונספירציה שונות. אלו החושבים שהיא נרצחה כתוצאה מקשריה עם משפחת קנדי, משוכנעים שהיא מתה כתוצאה מקשריה עם הנשיא, אך הם אינם מסוגלים להסביר מדוע לכל שאר חברותיו של הנשיא, למעט מרי פינצ'ט מייר, לא קרה שום פגע.