מפרץ אילת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפרץ אילת, המכונה מחוץ לישראל מפרץ עקבה, הוא מפרץ גדול של ים סוף. מבחינה גאולוגית, מפרץ אילת מהווה חלק מהשבר הסורי אפריקני שעובר ממזרח אפריקה לכיוון צפון דרך ים סוף לתוך דרום־מערב אסיה. הקצה הצפוני של ים סוף מסתעף לשניים על ידי חצי האי סיני, מה שיוצר את מפרץ סואץ במערב ואת מפרץ אילת במזרח. מפרץ אילת, שרוחבו מגיע עד 24 ק"מ בנקודה הרחבה ביותר שלו, נמתח צפונית לאורך 160 ק"מ ממצרי טיראן ומסתיים היכן שהגבול הדרומי של ישראל פוגש את גבולות מצרים וירדן. בצומת זה נמצאים שלושה יישובים: אילת בישראל, עקבה בירדן, וטאבה במצרים. לא רחוק מהם נמצאת העיר טאבוק שבערב הסעודית. הערים היו בעבר נמלי־ים חשובים מבחינה אסטרטגית, אך כיום הן משמשות בעיקר כאתרי נופש לתיירים שמעוניינים להנות מהאקלים החם של מפרץ אילת.
מבחינה גאולוגית מהווה מפרץ אילת חלק מהשבר הסורי אפריקני ומכאן עומקו הרב (מעל לשני קילומטר במרכזו). במפרץ אילת מצויות גם שוניות האלמוגים הצפוניות ביותר בעולם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- פרק השלום ים סוף - יוזמה ישראלית־ירדנית (באנגלית)
