מחלת השינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחלת השינה (שם מדעי: טריפנוזומיאזיס אפריקני, Trypanosomiasis) היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי כמה מינים של הפרוטיסט Trypanosoma.
מחלת השינה קרובה למחלת צ'אגאס (Chagas), אשר נגרמת על ידי מין אחר של Trypanosoma ואשר מכונה טריפנוזומיאזיס אמריקני.
הפרוטיסט הגורם למחלת השינה מועבר לבני אדם באמצעות זבוב הצֶה צֶה (Tse Tse) הנפוץ באפריקה. בארצות המערב מדובר במחלה נדירה, אך באפריקה חולים בה כל שנה כחצי מיליון איש ומתים ממנה כ-40,000.
המחלה גורמת בתחילה לכאבי ראש, חום גבוה וכאבי פרקים. בהמשך מופיעות אנמיה, בעיות הורמונליות ובעיות במחזור הדם ובכליות. ללא טיפול עוברת המחלה לשלב נוירולוגי, כשהנגיף חודר אל המוח, ואז מורגשת תשישות כרונית, בלבול ואיבוד קואורדינציה והפרעות חמורות במחזור השינה - מכאן שם המחלה. בשלבים המאוחרים גורמת המחלה לירידה ביכולת המנטלית ולבסוף למוות.
נגד המחלה קיימות מספר תרופות יעילות, אם כי לכולן תופעות לוואי חמורות, בהן אף מוות. אלו, בשילוב עם מחירן הגבוה של התרופות ועם חוסר העניין של חברות התרופות בהשקעת משאבים רבים בפיתוח תרופות נגד המחלה, אשר כאמור אינה נפוצה במערב, אחראיות לשיעורי ההדבקה והמוות הגבוהים באפריקה אף כיום. התרופה היעילה ביותר נגד מחלת השינה פותחה בשנות ה-70. תרופה אחרת - סוראמין - פותחה עוד ב-1916 בגרמניה.
