מוצא הרומנים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרומנים הם אומה הדוברת רומנית שהיא חלק ממשפחת השפות הרומאניות. בני האומה הרומנית חיים במרכז ובדרום מזרח אירופה. קיימת מחלוקת ממושכת לגבי מוצא הרומנים, וישנן מספר סברות בעניין:
[עריכה] השתלטות התרבות הרומאית על השבטים הדאקים
התאוריה הקלאסית גורסת שעם כיבוש דאקיה על ידי הרומאים בשנת 106 התחיל תהליך שבמהלכו השבטים הדאקים סיגלו לעצמם את השפה הלטינית ואת המנהגים הרומאים. רוב ההיסטוריונים הרומנים תומכים בסברה הזאת.
תימוכין לסברה זו:
- הרומאים עודדו יישוב שטחי דאקיה בלגיונרים שהשתחררו. המתישבים הרומאים באו ממחוזות שונים של האימפריה והשפה המשותפת היחידה הייתה השפה הלטינית. הלטינית, כשפת תקשורת יחידה בין בני עמים שונים באותה תקופה, זכתה במהרה במעמד דומיננטי. ניתן לראות תהליך דומה בהיסטוריה של אמריקה.
נימוקי המתנגדים:
- תקופת הכיבוש הייתה קצרה במונחים היסטוריים - "רק" 165 שנים.
- הרומאים כבשו רק חלק לא גדול מהשטחים המיושבים כיום ברומנים, אולטניה וחלק מטרנסילבניה.
- מרבית המתיישבים באו ממחוזות מרוחקים של האימפריה, לכן לא סביר שידברו שפה כל כך קרובה לשפה הלטינית הספרותית, כמו השפה הרומנית.
- לאחר נסיגת הרומאים היה שבט דאקי בשם "קארפים" (משמם נגזר שם שרשרת ההרים - הרי הקרפטים) שכבש מחדש את האזור שהופקר ומניחים שהכתיב את שפתו.
[עריכה] השפה המקורית של הדאקים הייתה שפה קרובה לשפה הלטינית
התאוריה הזאת מניחה ששפת הדאקים הייתה קרובה לשפה הלטינית, לכן תהליך קבלת השפה הלטינית היה מהיר כל כך.
תימוכין לסברה זו:
- מניחים שהלטינים הגיעו לחצי האי האיטלקי בסביבות שנת 1000 לפני הספירה ובאו מאותו אזור בו חיו הדאקים.
- בדקדוק הרומני יש איפיונים של הלטינית הקלאסית שלא קיימים באף אחת מהשפות הרומאניות האחרות.
- התקופה הקצרה של הכיבוש - "רק" 165 שנים.
נימוקי המתנגדים:
- אף מקור עתיק לא מאשר את קרבת השפה הדאקית לשפה הלטינית.
- מילים ממקור דאקי שנותרו בשפה הרומנית הן שונות לחלוטין מהמונחים הלטינים לאותם מושגים.
- בכל הארצות בהן חיו שבטים תראקים (הדאקים הם ענף ממשפחת השבטים התראקים) תהליך קבלת השפה הלטינית והמנהגים הרומאים היה מהיר.
[עריכה] הגירה מהדרום
אוכלוסייה דוברת לטינית נדדה בימי הביניים והתישבה בדאקיה. חלק מההיסטוריונים טוענים שהדאקים נכחדו לגמרי במלחמותיהם. לטענת המתנגדים, ההיסטוריונים התומכים בתאוריה הזאת הם לרוב היסטוריונים הונגרים והתאוריה משרתת את תביעות הונגריה לבעלות על טרנסילבניה.
תימוכין לסברה זו:
- יש מילים בשפה האלבנית, ממקור תראקי או אילירי, שהן זהות למילים רומניות.
- ולכיי/ארומניי שחיים מדרום לדנובה מדברים ניב רומני.
- אין בשפה הרומנית השפעה טיבטונית, למרות שבמאה ה-5 ובמאה ה-6 ישבו בדאקיה שבטים טיבטונים.
- אין עדויות כתובות על קיומה של אוכלוסייה רומנית בדאקיה בין הנסיגה הרומאית ובין המאה ה-10.
נימוקי המתנגדים:
- הדאקים היו שבט תראקי, לכן קיימת האפשרות שהמילים המשותפות שהוזכרו, מקורם בשפה הדאקית.
- קיימת השפעה משמעותית של השפות הסלביות על הרומנית, אך המחקרים מצביעים על כך שמדובר בניבים של בולגרית ומקדונית, בעוד שאם מקור הרומנים היה מהאזור האלבני, ההשפעה הייתה צריכה להיות של ניבים סרביים. בנוסף לכך אלבניה גובלת ביוון ושם, בתקופת האימפריה הרומאית, דיברו יוונית ולא לטינית.
- הנצרות האורתודוכסית הגיעה לרומניה מהסלבים ולא מהיוונים וזה מוכח על ידי המינוחים הדתיים שמקורם סלבי ולא יווני, דבר המוכיח שהיה חיץ סלבי בין הרומנים ובין היוונים.
- הרומנית שונה מאוד מהשפה הדלמטית, דבר המוכיח שהתפתחו באזורים שונים.
- שמות של מקומות (נחלים כמו Samus - Someş, Marisia - Mureş, Porata - Prut וערים כמו Petrodava - Piatra Neamţ, Varadia - Oradea) ששימרו את הנוסח הלטיני מצביעים על המשכיות.
- כרוניקה הונגרית מהמאה ה-11 מאשרת שבהגיע ההונגרים לפאנוניה החבלים הסמוכים היו מיושבים ב"ולאכים".
- באף כרוניקה לא מוזכרת הגירה של אוכלוסייה ממוצא רומאי מחצי האי הבלקני אל רומניה.
