מאיר בר אילן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב מאיר בר אילן (ברלין) (1880- י"ט בניסן ה'תש"ט 1949), רב ופוסק הלכה מראשי ומנהיגי הציונות הדתית.
נולד בליטא כבן זקונים לאביו הנצי"ב מוולוז'ין, שכיהן כראש ישיבת וולוז'ין הנודעת בה גם למד עד גיל 14 כשהתייתם מאביו. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת טלז אצל הרב אליעזר גורדון ומאוחר יותר גם אצל רבי חיים מבריסק (הרב סלוביצ'יק) קרוב משפחתו ואצל הרב יחיאל מיכל אפשטין, סבו.
בשנת 1905 כיהן כציר בקונגרס הציוני השביעי ובכך החל את התקרבותו לציונות בכלל ולתנועת המזרחי בפרט, בהמשך עבר לברלין שם היה עורך של עיתון העברי ששימש במה לרעיונות הזרם הציוני דתי. בשנת 1912 מונה למזכיר המזרחי העולמי, תפקיד שנגדע ממנו בעקבות מלחמת העולם הראשונה שאילצה אותו להגר לארצות הברית שם שימש כיו"ר הסתדרות המזרחי. בשנים 1926-1915 כיהן כנשיא המזרחי בארצות הברית ועמד בראש ישיבת ר' יצחק אלחנן, לימים ישיבה יוניברסיטי.
בשנת 1926 עלה לארץ והתיישב בירושלים בה שימש בשורה של תפקידים מרכזיים כולל מזכיר המזרחי העולמי. שימש כראש הועד הפועל הציוני והיה חבר במועצת המדינה הזמנית.
פעילותו הספרותית הייתה רחבת היקף - עריכה של עיתון הצופה במשך שנים רבות, עריכת האנציקלופדיה התלמודית וכתיבת מספר ספרים ביניהם הספרים "מוולוז'ין לירושלים" ו"רבן של ישראל"- ספר ביוגרפי על אביו הנצי"ב.
מבחינה פוליטית השתייך הרב בר אילן לזרם הימני יותר במפה הפוליטית. התנגד ל"תוכנית אוגנדה" שהועלתה בקונגרס הציוני השביעי, הוביל את המאבק בספר הלבן והיה ממתנגדיהם המרים ביותר של הבריטים.
תנועת המפד"ל שהוקמה בשנת 1956, ואיחדה לתוכה את הסתדרות המזרחי, שאבה ממנה ומדרכו את השראתה.
בשנת 1955 הוקמה אוניברסיטת בר אילן בהשראת דרכו הייחודית ומאוחר יותר אף נקראה על שמו. שנתיים קודם לכן, בשנת 1953, הוקמה הישיבה התיכונית נתיב מאיר שקרויה אף היא על שמו.
באוניברסיטת בר אילן מלמד היום נכדו, הקרוי על שמו: פרופ' מאיר בר אילן, במחלקות תלמוד והיסטוריה של עם ישראל.
