יוסי אבני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יוסי אבני (לוי) הוא סופר ישראלי. נולד בישראל בשנת 1962 להורים שעלו מאפגאניסטאן ומאיראן. שירת בצה"ל כקצין מודיעין. למעלה מעשר שנים כיהן כדיפלומט ישראלי בגרמניה, יוגוסלביה ופולין, ורוב ספריו נכתבו מחוץ לגבולות המדינה.
סיים תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובערבית (האוניברסיטה העברית) ותואר במשפטים. זכה במספר תחרויות ספרותיות (עתון "הארץ", עתון "מעריב-את" ואחרים).

את ספרו הראשון "גן העצים המתים" פירסם בשנת 1995; הספר, שעורר עניין רב, עוסק בחוויית היציאה מהארון, התמודדות עם ההומוסקסואליות במשפחה מזרחית והמשיכה המגנטית לגרמניה - שלושה אלמנטים שיוסיפו לאפיין את כתיבתו של אבני. הספר נחשב ציון דרך בתולדות הספרות הישראלית ההומוסקסואלית. לצד שבחים ספרותיים עוררה התנגדותו של אבני להיחשף פומבית ביקורת נוקבת מצד פעילים בקהילה ההומוסקסואלית בישראל.

ספרו השני "כנגד ארבעה בנים" (זמורה ביתן, 1998) כולל ארבע נובלות. הרומן המלא הראשון של אבני, "דודה פרהומה לא הייתה זונה" (עם עובד, בעריכת נילי מירסקי, 2003) עוסק בפרידה שנפרשת על פני יבשות וזכרונות.

ספריו של אבני תורגמו לגרמנית, פולנית ויוונית.

אבני פירסם מספר רשימות ביקורת בעתונות (הארץ, ידיעות אחרונות), בהן החל להזדהות לראשונה בשמו האמיתי (לוי) לצד שמו הספרותי.