יציאה מהארון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יציאה מהארון הוא ביטוי שמקורו באנגלית (Coming out of the closet), ומשמעותו היא הצהרה פומבית של אדם על נטיות מיניות מיוחדות שלו, ובפרט הומוסקסואליות או לסביות. במובן הרחב יותר, מתיחס ביטוי זה לנכונות של אנשים לחשוף "מוזרויות" ובעיות שונות שבעבר היה פחות מקובל לדבר עליהם ולהודות בחולשות שונות.
בעוד שהביטוי "יציאה מהארון" עוסק בחשיפה וולונטרית של האדם (שמחליט "לצאת מהארון"), הרי הביטוי "הוצאה מהארון" (outing) עוסק בחשיפתו בניגוד לרצונו, על-ידי אדם אחר.
תרומה נכבדה ליכולת לצאת מהארון תרם האינטרנט, המאפשר לערוך שיחות, בעיקר אנונימיות, במגוון נושאים ועקב כך, לתת לאנשים תחושה שהם "לא לבד". גם העובדה שרבים מ"היוצאים מהארון" (במובן הרחב של הביטוי), הם אנשים מפורסמים ובעלי תדמית של "מצליחנים", כמו גם "הוצאה מהארון" שעושים לדמויות מהעבר, יכולה לעזור לאנשים רבים להתמודד יותר טוב עם בעיותיהם ואולי אף להתגבר עליהן.
בפראפרזה על ביטוי זה, בציבור הדתי מקובל להשתמש בביטוי "לצאת מארון הקודש", לדתיים שמגלים בציבור את נטיותיהם החד-מיניות.
[עריכה] לקריאה נוספת
- גלי סמבירא, שלושים חודשי אהבה, הוצאת חרגול, 2005. רומן אוטוביוגרפי העוסק ביציאה מהארון.