יוסיף איסר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסיף איסר (Iosif Iser) (21 במאי 1881 - 25 באפריל 1958), צייר, קריקטוריסט וגרפיקאי יהודי רומני, חבר באקדמיה הרומנית.
איסר נולד בבוקרשט ולמד במינכן, גרמניה ובפריז, צרפת. בתחילה הוא הושפע מהזרם האקספרסיוניסטי וצייר בקווים עבים, בזוויות חדות ובצבעים בהם התבלטו צבעי האדמה. לאחר סיום לימודיו עבד איסר עבור העיתונות הסוציאליסטית בכתבי העת "פקלה" Facla (הלפיד) ואדברול Adevărul (האמת) שם פרסם כמות גדולה של קריקטורות שעסקו במאבק בין המעמדות תוך הפנית חיצים חדים כלפי הבורגנות ובית המלוכה.
בתקופה מאוחרת יותר הציור של איסר מנציח מצבים מהחיים כשנושאיו לקוחים מחבל דוברוג'ה והטאטארים שחיו שם. לאחר נסיעה לספרד וארצות המזרח, סיגל לעצמו נטייה אקזוטית. הקומפוזיציה שלו מוצאת את שיווי המשקל והופכת למומנומנטלית. הוא ממשיך לטפח את נושא הטאטארים ביצירותיו הידועות "טאטארית בכחול" ו"משפחת טאטארים". בהמשך הכין סדרת ציורים על ליצנים.
לאחר מלחמת העולם השניה חזר לנושאים סוציאליסטים, בעיקר דיוקנאות של פועלים. בשנת 1955 נבחר לאקדמיה הרומנית ובשנת 1958 נפטר בבוקרשט.
[עריכה] מיצירותיו
מהציורים הסטיריים:
- 1911 "יישום החוקה".
- 1912 "10 במאי, ארגמן ודם".
- 1912 "חולירע".
- 1912 "שביתה".
- 1913 "קרול הראשון - 1907".
תקופת הבגרות האומנותית:
- 1913 "טאטארית ממג'ידיה"
- 1918 "נוף של דוברוג'ה".
- 1936 "משפחת טאטארים".
- 1936 "טאטארית".
- 1945 "פילגש בהרמון בצבעי אפור וכחול".
- "ליצן ורקדנית".
- "עירום".
- "טולדו".
- "אוטופורטרט" (דיוקן עצמי).
בתקופה הסוציאליסטית:
- "דיוקן הפועל לזרסקו".
- "מאיקה בוקוראה טווה"
- "איכרות טווות".
