יוליוס שטרייכר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוליוס שטרייכר Julius Streicher (12 בפברואר 1885 - 16 באוקטובר 1946) - מראשי העיתונות האנטישמית ומראשי המשטר נאצי בגרמניה . עורך העיתון האנטישמי "דר שטירמר" (המסתער). נדון למוות במשפטי נירנברג על חלקו בשואה והוגדר בפסק הדין כ"אויב היהודים מספר אחד".
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
שטרייכר נולד בבוואריה כבן למורה, ועבד תקופה קצרה כמורה בבית הספר היסודי, עד שהתגייס לצבא הגרמני ב1914. שטרייכר נלחם במלחמת העולם הראשונה ואף קיבל את עיטור צלב הברזל ודרגת קצונה.
ב-1919 נכנס שטרייכר לפוליטיקה הגרמנית כשיסד את "המפלגה הגרמנית הסוציאלית" ששנה מאוחר יותר נבלעה בתוך המפלגה הנאצית. בין השנים 1924 ל-1932 שימש בתפקידים ייצוגיים שונים בפוליטיקה הגרמנית מטעם המפלגה הנאצית ובין השנים 1928 ל-1940 שימש כראש המפלגה הנאצית במחוז פרנקוניה. בתקופה זו פעל בעיקר בעיר נירנברג. בהתקדמותו בתוך המפלגה הנאצית הפך למקורב של מנהיגה, אדולף היטלר.
במהלך המרידה הנאצית הכושלת המכונה "הפוטש במרתף הבירה" היה שטרייכר אחד מתומכיו של אדולף היטלר ויצא במסע ציבורי להגנתו. לאחר שפירסם בעיתונו ידיעות בדבר חייו האישיים של הרמן גרינג בשנת 1940 פוטר מכל משרותיו, אך נותר ביחסים טובים עם היטלר.
במרץ 1940 נפתחה נגד שטרייכר חקירה בתוך המוסדות הנאצים בחשד ללקיחת שוחד בתמורה להגדרתם של מספר עסקים כ"אריים". עקב כך הושעה שטרייכר מפעילותו הציבורית למרות שיחד עם זאת הוא המשיך ביחסיו הטובים עם אדולף היטלר ואמירותיו האנטישמיות המשיכו לפוץ.
[עריכה] אידאולוגיה
שטרייכר נחשב לאחד האנטישמיים הנאציים הקיצוניים ולאחד הראשונים שבהם שקרא להשמדת יהודים. בשנת 1923 ייסד את העיתון האנטישמי "דר שטירמר" (המסתער) שהיה במה להתקפות אנטישמיות ארסיות במיוחד כנגד יהודים. תפוצת השיא של העיתון הגיעה ל 800,000 עותקים.
בין דפי העיתון חיווה שטרייכר את דעתו כי היהודים הם אחראים למשבר הכלכלי, לאבטלה ולאינפלציה בגרמניה. הוא טען כי היהודים מדיחים לזנות נערות אריות טהורות גזע, וכי הם אחראים ל 90% מהזונות ברחבי גרמניה. היהודים תוארו בעיתונו כשרצים מזוהמים או זבובים רוחשי מזימות המאיימים על הגזע הארי.
האידאולוגיה האנטישמית של שטרייכר מצאה לעצמה ביטוי מעשי בפעילותו בפרנקוניה. שטרייכר עשה מאמץ על מנת לסגור את בתי האוכל של נירנברג בפני יהודים ופעל למען הקמתם מחדש של גטאות בערי האזור. היה מיוזמי חרם אחד באפריל 1933 וב-1935 היה מן היוזמים של חוקי נירנברג.
השימוש בחומר האנטישמי שפרסם שטרייכר נמשך עד ימינו אנו ועיתונו יחד עם הפרוטוקולים של זקני ציון נחשב לחיבור אנטישמי קלאסי. מפורסמות במיוחד הקריקטורות ששטרייכר עשה בהן שימוש המשמשות השראה לקריקטוריסטים אנטישמיים עד ימנו.
[עריכה] משפטו והוצאתו להורג
שטרייכר היה בין הנידונים למוות במשפטי נירנברג. לאחר תום המלחמה התגלה במקרה על ידי חייל אמריקאי יהודי, אשר הבחין בו במקרה על מפתן בית בכפר בהרי האלפים, הביע בפניו את פליאתו על דמיונו לשטרייכר באידיש, והלה השיב בחיוב.
שטרייכר הורשע ונידון למוות. לפי המגזין ניוזוויק, בעת הוצאתו להורג, בהושענא רבא (16 באוקטובר) 1946, קרא שטרייכר "חג פורים שמח 1946". לפי דניס ברק ודייוויד גרס [1], אמר שטרייכר- "הייל היטלר! זו מסיבת הפורים שלי 1946! אני הולך לאלוהים. הבולשביקים יום אחד יתלו את כולכם" [2] כנראה התכוון לכך שכמו בפורים נתלו בנירנברג עשרת "בני המן" (האחד עשר - גרינג, התחמק מהגרדום כאשר התאבד בטרם הגיע התליין לתאו), ואולי ביקש רק ללעוג למה שנראה היה בעיניו כשעת נצחונם של היהודים, שאותה קישר אינטואיטיבית עם שמחת חג הפורים. כך או כך, עובדה זאת היא אחד היסודות עליהן נשענת תאוריה פופולרית המבקשת לקשור את משפטי נירנברג על סיפור תליית עשרת בני המן האגגי המופיע במגילת אסתר. שטרייכר היה היחיד מהנידונים למוות שעונשו בא אך ורק על חלקו ברדיפת היהודים. להגנתו טען שמעולם לא קרא להשמדת יהודים, אלא רק לגירושם.
[עריכה] לקריאה נוספת
- וילהלם הנס-היינריך, שטריכר, יוליוס, בתוך האנציקלופדיה של השואה, כרך ה' עמ' 1208.
- Bytwerk, Randall L. (2001). Julius Streicher: Nazi Editor of the Notorious Anti-Semitic Newspaper Der Stürmer. New York: Cooper Square Press. ISBN 0-8154-1156-1.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על ה-"דר שטירמר", עיתונו האנמטישמי של שטרייכר באתר מט"ח.
- מאמר על שטרייכר מתוך הספרייה היהודית הוירטואלית (אנגלית).
[עריכה] הערות שוליים
1. ^ בספרם A History of West Germany, חלק שני.
2. ^ "Heil Hitler! Dies ist mein Purimfest 1946. Ich gehe zu Gott. Die Bolschewisten werden eines Tages Euch auch hängen.".
