חנן פורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

חנן פורת

תאריך לידה	12 בדצמבר 1943; ט"ו כסלו ה'תש"ד
כנסות	10,12,13,14,15
סיעות	התחיה,מפד"ל, תקומה,האיחוד הלאומי
תפקידים בולטים	יושב ראש סיעת המפד"ל חבר בועדת העלייה והקליטה

חנן פורת (נולד ב-12 בדצמבר 1943; ט"ו כסלו ה'תש"ד), חבר כנסת ואיש חינוך.

חנן פורת נולד כחנן שפיצר בכפר פינס. אביו, יוסף, שירת בהגנה תחת שם הקוד "פורת" ומשפחתו אימצה שם זה. בהיותו בן חצי שנה הצטרפו הוריו לקיבוץ כפר עציון ממנו פונה עם שאר ילדי המקום בתחילת מלחמת השחרור. למד בישיבה התיכונית כפר הרא"ה ולאחר מכן למד בישיבת כרם ביבנה ובישיבת מרכז הרב.

שירת בצנחנים והשתתף במלחמת ששת הימים בשחרור ירושלים. אחרי המלחמה היה מהשבים לגוש עציון. במלחמת יום כיפור שירת בתעלת סואץ. לאחר מלחמת יום כיפור היה ממקימי גוש אמונים וההתיישבות ביש"ע ופעיל שטח במפד"ל.

בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים הקים ביחד עם יובל נאמן וגאולה כהן את התחיה ובמסגרתה נבחר לכנסת העשירית ב-1981. ב-1983 חבר לפורשי המפד"ל אשר הקימו את סיעת מצ"ד, מכיון שהאמין בצורך בשילוב של המאבק למען ארץ ישראל עם מאבק למען התורה. בניגוד לנהוג באותה תקופה, נמנע מלקחת עמו את המנדט שלו ובמרץ 1984 התפטר מהכנסת. ב-1988 נבחר לכנסת ה-12 מטעם המפד"ל, אליה שבו אנשי מצ"ד לאחר שהתפלגו מסיעת מורשה במסגרתה התמודדו לכנסת ה-11, ובמסגרתה כיהן בכנסת עד 1999. בכנסת ה-14 כיהן כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

בבחירות המקדימות במפד"ל לרשימה לכנסת ה-15, נדחק למקום ה-11, אשר נחשב לא ריאלי, ועל כן, ובעקבות הסכם ואי, פרש מהמפד"ל (הפעם עם המנדט בכנסת) ועבר לתקומה שהייתה חלק מהאיחוד הלאומי. בעקבות כשלון האיחוד הלאומי בבחירות (זכתה רק בארבעה מנדטים), פרש חנן פורת באוקטובר 1999 מהכנסת, כדי לפנות את מקומו לח"כ צבי הנדל, אשר פרש מן המפד"ל מתוך הזדהות עם פורת, על אף שמוקם במקום החמישי (הריאלי) במפד"ל.

מאז משמש פורת מעין מנהיג רוחני של תקומה והוא עורך את עלון "מעט מן האור" וכותב בו את הטור הראשי. חנן פורת היה מעורב בצעירותו בפעילויות של סמינר "גשר", העוסק בהידברות בין דתיים לחילוניים ובהעמקת הזהות היהודית. היה לדמות נערצת על בני נוער רבים ואף למורה דרך למחפשים את דרכם לאמונה. דוגמה לכך הוא ספרו "את ענת אנכי מבקש", קובץ מכתבים שכתב חנן פורת, לאחר מלחמת ששת הימים, לנערה חילונית שעברה תהליך של חזרה בתשובה. במכתבים אלו פרושים נושאים שונים מהעולם של האמונה, ארץ ישראל, גאולה ועוד. פורת חיבר תפילה לשלום ההתיישבות בגוש קטיף. דרכו משלבת בין עמדה לאומית בלתי מתפשרת ופתיחות לשיטות חדשניות כולל כאלו שבאו מחוץ לעולם הדתי. למרות תמיכתו בדברים השנויים במחלוקת בתוך הציבור הדתי, הוא דמות מקובלת בקרב רוב ציבור זה.

פורת מלמד כיום במכללת הרצוג שליד ישיבת הר עציון שהוא ממקימיה ובישיבת בית אורות בירושלים. לחנן פורת ולאשתו רחל אחד עשר ילדים.

הוא עורר עליו ביקורת ציבורית קשה כאשר קרא מול מצלמות הטלוויזיה "פורים שמח!" לאחר הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במתפללים פלסטינים במערת המכפלה בפורים תשנ"ד (25 בפברואר 1994). פורת הכחיש שהיה לכך קשר לטבח, ובראיון עיתונאי עמו [1] אמר: "הפרסומים בתקשורת הישראלית עשו לי רצח אופי שלא היה כדוגמתו... מה שעשה ברוך גולדשטיין הוא רצח מתועב". יש הסבורים כי הפיכתה של קריאת "פורים שמח" לסמל של קיצוניות ימנית מקורה בפירוש שגוי של כוונת פורת, שקרא "פורים שמח" מתוך מצוות החג ושיגרת לשון כשהוא שיכור מסעודת פורים בביתו. במכתב שכתב לעיתון "הארץ" הסביר שצולם כאשר הגיע בדחיפות לישיבת חירום במועצת קריית ארבע זמן קצר מאוד לאחר הארוע מבלי שהיה מודע למלוא חומרתו. מתוך רצון שלא להגיב לעיתונאים בירך אותם בברכת החג "פורים שמח" כפי שגם עשה בעת לוויות שחלו בפורים בשנים קודמות. לדבריו, בשל השתתפותו בדיון וכניסת השבת לאחר מכן הבחין רק במאוחר בהד של הופעתו הטלוויזיונית והפרשנות שקיבלה.