ז'אן ז'ורס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ז'אן לאון ז'ורס - (3 בספטמבר 1859 - 31 ביולי 1914) מנהיג סוציאליסטי צרפתי. מראשוני הסוציאל דמוקרטים, אשר בידל את מפלגתו מאלו התומכים במלחמת מעמדות מהפכנית ובקומוניזם דוגמטי.

נולד בעיר קסטר במחוז טרן בצרפת, הוסמך לפילוסופיה ב 1881, לאחר שלימד פילוסופיה במשך שנתיים בבית הספר התיכון בעיר אלבי במחוז טרן, הרצה באוניברסיטת טולוז. ז'ורס נבחר לראשונה לאספה המכוננת הצרפתית מטעם המפלגה הרפובליקנית בשנת 1885 והיה החבר הצעיר ביותר בבית המחוקקים. לאחר שנכשל בבחירות בשנת 1889 שב ללמד פילוסופיה בטולוז, וגילה עניין באירועים המוניציפליים, ובין היתר היה ממקימי הפקולטה לרפואה באוניברסיטה. בתקופה זו עבד על שתי תיזות לקבלת הדוקטורט, האחת מהן "מקורות הסוציאליזם הגרמני מלותר, קאנט פיכטה והגל". בשנת 1890 הכריז לראשונה על היותו סוציאליסט.

ב-1892 אירעה שביתת כורים בעיירה קרמו במחוזו, טרן. עילת השביתה הייתה בחירתו של פועל סוציאליסטי בשם קלביניאק לראשות העיר, וסירובו של בעל המכרה לשחרר אותו מעבודתו על מנת שיוכל למלא את חובותיו. המשמעות הייתה ברורה - כי על מנת להעניק לעובדים את זכויותיהם באופן מלא, יש לתת זכות בחירה מעבר לזכות הבחירה הפורמלית. ז'ורס ניהל מאבק זה, וכתוצאה מכך נכנס לפרלמנט בבחירות ב-1893. למרות שלא הצליח להבחר שוב בבחירות בשנת 1898 הפכו אותו נאומיו בפרלמנט לכוח מכריע בפוליטיקה הצרפתית, ולדמות מרכזית בחוגי הסוציאליסטים. הוא ערך את העיתון "הרפובליקה הקטנה", והיה אחד ממגיניו הבולטים של אלפרד דרייפוס, היהודי שהואשם האשמת שווא בריגול לטובת גרמניה, דבר שהביא לשערוריה אשר גרמה למשבר עמוק בין הימין והשמאל בצרפת. ז'ורס הצטרף לאמיל זולא ועמד בראש מחנה מגיני דרייפוס, כנגד אנשי הימין האנטישמים.

ב-1899 ביקש ראש הממשלה הצרפתי ולדק-רוסו להרחיב את בסיס ממשלתו, וזאת על מנת לאחד את השורות, ולרפא את פצעי פרשת דרייפוס. לשם כך פנה אל הסוציאליסט אלכסנדר מילרן, והציע לו תיק בממשלתו. על אף שז'ורס הוביל בשיתוף פעולה עם גורמים "בורגניים" בפרשת דרייפוס, עד מילרן לא קיבל אף סוציאליסט צרפתי תיק בממשלה. להסכמת מילרן לקבל את התיק הייתה משמעות אידאולוגית מרחיקת לכת - נטישת הרעיון של מהפכה, והבנה כי השינוי המיוחל יכול לבוא באמצעים של שיתוף דמוקרטי בשלטון. ז'ורס, אם כי בהסתייגות מסוימת, הסכים לצירופו של מילרן לממשלה. הדבר הביא לפילוג במפלגה הסוציאליסטית הצרפתית. הסוציאליסט ז'יל גד פרש והקים את "המפלגה הסוציאליסטית של צרפת" שהתנגדה לכל סוג של שיתוף פעולה עם השלטון הבורגני. ז'ורס הקים את "המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית" המתונה, אשר בנסיבות מסוימות הסכימה לשתף פעולה עם השלטון.

ב-1902 שב לפרלמנט, ובמהלך שלטונו של ראש הממשלה קומבס הפעיל את השפעתו ליצירת גוש סוציאליסטי-רדיקלי שכונה "הבלוק". ב-1904 ייסד את העיתון "ל'הומניטה". ב-1905 בקונגרס בעיר רן, אוחדו מפלגותיהם של ז'ורס וגד, והפסיקו לשתף פעולה עם הרדיקלים, והסוציאל רדיקלים, ונודעו כסוציאליסטים המאוחדים. בבחירות הכלליות ב-1906 נבחר שוב, אך לא הצליח להוות מתחרה לרדיקל ז'ורז' קלמנסו, אשר הבטיח תוכנית רדיקלית, אך ללא כל אוטופיה מהפכנית באופק. תוכניתו של קלמנסו הצליחה להמעיט את השפעת הסוציאליסטים, ואת השפעת ז'ורס.

בשנים אלו החל ז'ורס לראות את מטרתו העיקרית במניעתה של המלחמה, אשר נראתה באופק. ז'ורס האמין כי המלחמה הינה האסון הגדול של האנושות, וכי רק ברית הדוקה בין הפועלים בכל המדינות תוכל למנוע את המלחמה. עוד ב-1912 כינס ועידה בעיר בזל, בשווייץ בסמוך לגבול צרפת עם גרמניה. בוועידה נכחו סוציאליסטים מארצות רבות ביניהם קייר הארדי ואוגוסט בבל. הועידה הכריזה על נכונות לכל קורבן על מנת למנוע את המלחמה, והסתיימה בנאום מרשים של ז'ורס.

במרס 1913, בצעד המנוגד לחלוטין לתפיסת עולמו של ז'ורס, האריכה הממשלה הצרפתית את גיוס החובה משנתיים לשלוש שנים. ז'ורס נאבק כנגד חוק זה במלוא כוחו, והציע לבסס את הצבא על בסיס עממי של צבא מילואים המגוייס בשעת חירום. במאבק זה "סומן" על ידי הימין כבוגד, וכאנטי-פטריוט. עתה היה דגלו המאבק ב"חוק שלוש השנים" ובעוד אירופה כולה מכינה עצמה למלחמה, נאבק ז'ורס בכל כוחו כנגד הגורמים הלאומנים בצרפת כמו גם בארצות אחרות.

ההתנקשות בארכידוכס פרנץ פרדיננד ביוני 1914 הניעה את גלגלי המלחמה, אשר נראה כי רק מאמץ אימתני יוכל לעצור אותם. ז'ורס לקח על עצמו משימה זו. ב-29 ביולי 1914 נועד עם מנהיגים סוציאליסטים, וביניהם קייר הארדי ורוזה לוכסמבורג בבריסל. על הפרק הייתה שביתה כללית של הפועלים בכל ארצות אירופה, במאמץ למנוע את המלחמה. ז'ורס חיבק בפומבי את הסוציאליסט הגרמני הוגו הסה במחווה של אחדות בין הצרפתים והגרמנים. לאחר מכן שב לפאריס.

ב-31 ביולי עת הגישה גרמניה את האולטימטום לרוסיה שמשמעו פתיחת מלחמה כוללת, ישב ז'ורס עם קבוצת חברים ב"קפה דו קרואסון" במונמרטר. תוך שאכל ארוחת ערב כשגבו אל החלון, הגיח צעיר, וירה בו פעמיים. הכדור הראשון החטיא את המטרה, אולם הכדור השני פגע בראשו של ז'ורס והוא נפטר תוך כמה שניות.

המתנקש ניסה להמלט במכונית אולם נתפס על ידי העוברים ושבים. במשטרה הוא זוהה כראול ויליין, בן 29, בנו של פקיד בבית המשפט האזרחי בעיר ריימס, שלא הכחיש כי הוא שרצח את ז'ורס.

הרוצח, שהיה מעורער בנפשו, נתפס להסתה הלאומנית והיה אחוז בלהט לאומני.

לאחר הרצח הופצה גירסה כי השירות החשאי של הצאר הרוסי, "האוכראנה", הוא שעמד מאחורי הרצח, אך ככל הנראה הופצה גירסה זו לשם הסחת האחריות מהאחראים האמיתיים לרצח.

מותו של ז'ורס הסיר את המחסום האחרון שעשוי היה למנוע את מלחמת העולם הראשונה. ב-1 באוגוסט 1914 הכריזו צרפת וגרמניה על גיוס כללי. הסוציאליסטים בשתי הארצות הצביעו בפרלמנטים שלהם בעד המלחמה. בצרפת הצטרף אף ז'יל גד לממשלה.

הרוצח הועמד לדין רק לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1919. הוא לא הביע חרטה במשפטו. הימין הצרפתי התגייס למסע תעמולה למען זיכויו, וחבר המושבעים, שהיה מורכב כולו מקשישים אנשי הבורגנות הצרפתית, קבע כי ז'ורס לא נרצח אלא "הוצא להורג" בהתפרצות של רגש פטריוטי. בעקבות החלטה זאת זיכה בית המשפט את הרוצח מחמת אי שפיות. הזיכוי גרם לגל מחאות והפגנות ברחבי צרפת.

ז'אן ז'ורס נקבר ב-4 באוגוסט 1914, היום בו פרצה מלחמת העולם הראשונה באופן רשמי. בשנת 1926 הועברה גופתו לפנתאון בו טומנת האומה הצרפתית את גדולי בניה.

[עריכה] לקריאה נוספת

• ז'אן ז'ורס, כתבים נבחרים, הוצאת הקבוץ המאוחד, 1943.
• ברברה טוכמן, המגדל הגאה - דיוקן העולם לפני מלחמת העולם הראשונה 1890 - 1914, הוצאת דביר, 1998.
• דב בר ניר, ההומניזם והסוציאליזם של ז'אן ז'ורס, הוצאת חמו"ל, 1985
• רוז'ה מרטן די גאר, בית טיבו, תרגם מנשה לווין, ספריית הפועלים, 1952. רומן משפחה בורגנית צרפתית על רקע סיפור הרצחו של ז'אן ז'ורס.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ז'אן ז'ורס

• "להחדיר למוחו ממרחק קטן את מנת העופרת הדרושה" - סקירתו של אורי קציר