הסערה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

הסערה הוא המחזה האחרון שנכתב על-ידי ויליאם שייקספיר. המחזה הוצג לראשונה ב- 1 בנובמבר 1611 בארמון וייטהול בלונדון.

ידוע גם כ"הסופה".

[עריכה] הדמויות החשובות

פרוספרו - דוכס מילאנו החוקי, אדון לכוחות כישוף.
אנטוניו - אחיו של פרוספרו, אדם חסר מצפון החומס את דוכסות אחיו.
אלונזו - מלך נפולי.
סבסטיאן - אחיו של אלונזו, חברו הטוב של אנטוניו, חלקלק וחד לשון.
מיראנדה - בת פרוספרו, נערה צעירה ויפה שגדלה כמעט כל חייה באי הבודד, תמימה וטובת לב.
פרדינאנד - בן מלך נפולי (אלונזו), אשר פוגש במיראנדה ומתאהב בה, עלם יפה תואר, אמיץ ומאוהב.
גונזלו - יועץ זקן, ישר וטוב לב.
קאליבן - עבדו של פרוספרו, מפלצת נתעבת. בן מכשפה.
טרינקולו - ליצן החצר, בחור דקיק ועליז, תזזיתי ופעיל.
סטפאנו - מוזג שיכור, דובר הבלים וחברו הטוב של טרינקולו, הופך בהמשך לאדונו של קאליבן.
אריאל - מנהיג צבא רוחות האי, עובד את פרוספרו ועושה כדברו.

[עריכה] העלילה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

המחזה מספר אודות דוכס מילאנו, פרוספרו, הנמשך אט אט למלאכת הכשפים, דוכסותו נגזלת על ידי אחיו הבוגדני אנטוניו אשר מגרש את פרוספרו ובתו היפה מיראנדה בעזרתו של מלך נפולי - אלונזו, על ספינה אכולת רקב. בזמן זה הם מקבלים מעט עזרה מיועצו הישר גונזאלו אשר מציידם במעט מספריו. למזלם הם מגיעים לאי בודד ומנהלים שם את חייהם בחברתם של אריאל וצבא רוחותיו ועם קאליבן, מפלצת נתעבת, בן מכשפה אשר משרת אותם.

בעוד פרוספרו מספר למיראנדה את סיפור חייה הוא ואריאל מחוללים סערה איומה בים המטביעה ספינה החוזרת מתוניס, הספינה בה נמצא אחיו אנטוניו, אלונזו, אחיו סבסטיאן, בן המלך פרדינאנד וגם גונזאלו.

הסערה לוקחת את כולם אל האי וכשגם הם שם יכול פרוספרו להתחיל בתוכניתו - התוכנית שתשיב אותו חזרה לחופי איטליה וגם תשיב לנבלים כגמולם. מירנדה פוגשת בבן המלך פרדינאנד ומתאהבת בו, אך פרוספרו מקשה על זוג האוהבים ולא נותן לפרדינאנד לקחת את הפרס מהר מדי.

בעוד אלונזו בטוח שבנו פרדינאנד טבע במצולות הים מרדים אריאל את כל בני החבורה פרט לאנטוניו וסבסטיאן, אנטוניו מעורר את יצרו הרע של סבסטיאן המושפע ממנו מאוד והשניים מתכננים להרוג את אלונזו על מנת שסבסטיאן ירש את כס נפולי, למזלם הרע התוכנית משתבשת כשאריאל מעיר את גונזאלו הם מצליחים לצאת בשלום מהמקרה עם תירוץ מוצלח.

קאליבן חובר לשני ניצולים נוספים מהספינה, הם טרינקולו, הלץ החביב וסטפאנו, המוזג השיכור לגמרי. קאליבן טועם מיינו של סטפאנו והופך לעבדו של השיכור. השלושה אחראים לקטעים היותר קומיים שבמחזה וזוממים בעזרתו של קאליבן להרוג את פרוספרו ולרשת את האי אחרי שנגזל מקאליבן על ידי פרוספרו.

לבסוף מאשר פרוספרו את ברית הנישואין של פרדינאנד ומירנדה ותוכניתו קרבה לקיצה. בני המלוכה צופים במחזה רוחות כשאריאל מזכיר להם את חטאם כשגירשו את פרוספרו. כשלבסוף ייפגשו כל הבריות, אלונזו יגלה כי בנו חי וכל השאר יראו שפרוספרו עוד חי יבין פרוספרו שעליו אולי לא להענישם אלא לסלוח.

למזלם של סבסטיאן ואנטוניו פרוספרו אומר להם שיכל להענישם ולהוכיח שהם בוגדים, אך הוא מחליט לנצור את לשונו ולא לדבר דבר. קאליבן מבין כמה טיפש היה לחשוב את סטפאנו השיכור לאלוהים ומתנצל בפני פרוספרו. ההצגה מסתיימת בסוף לא ברור בו שאלה אחת עוד לא נפתרה - האם פרוספרו יחזור למילאנו, או שישאר אסיר באי.

[עריכה] קאליבן

קאליבן הוא מפלצת מעוותת, חציו אדם וחציו דג, בן מכשפה שמתה לפני זמן רב אך גדל לבדו באי הבודד עד בואו של פרוספרו, זה גידל אותו ומיראנדה בתו עמלה לדובב אותו ולשמחו, אך שהחל פרוספרו לנהוג בקאליבן כעבד הוא מתחיל לדבר מילים רעות ומלוכלכות על פרוספרו אך גם מפחד ממנו, מיראנדה כבר אינה אוהבת להביט בו.

קאליבן משרת את פרוספרו ומפחד ממנו ומכוחותיו עד מאד, במהלך המחזה, שנדרש להביא עצים להסקה הוא פגש בטרינקולו ובסטפאנו, הלץ התזזיתי והמוזג השיכור כלוט. הם שלושתם אחראים לקטעים הקומיים שבמחזה, קאליבן טועם מיינו של סטפאנו ומוכן לעשות הכול בשביל עוד מהמשקה, הוא נהפך למשרת של סטפאנו והשלושה זוממים לקחת את האי מפרוספרו ולשלוט בו, סטפאנו מתכוון למלוך ביחד עם מיראנדה. פרוספרו דואג שייכשלו וכשכולם נפגשים בסוף ההצגה מבין קאליבן את חומרת טעותו, מבין כמה טיפשי מצידו היה לעבוד את סטפאנו - פרוספרו סולח לו על מעה שעמד לבצע עם חבריו.

[עריכה] אופי

ילדותי - לקאליבן תמימות רבה מאד, הוא נמשך לפיתויים כמו ילד קטן שעוד לא למד את כל מה שעליו לדעת על העולם.
איש מעשה - קאליבן מעולם לא התמחה בלחשוב, אך הוא מבצע את פעולותיו כראוי, למרות שהוא יעדיף לתמוך במישהו חזק ממנו.
נקמן - מוכן לבגוד בפרוספרו על מנת שסטפאנו יקבל את האי.

[עריכה] סבסטיאן

סבסטיאן הוא אחיו הצעיר של מלך נפולי (אלונזו), וגם עליו פסחה המלוכה, בדיוק כמו על אנטוניו. יש לו מצפון, קלוש אך קיים.

סבסטיאן נולד למשפחת המלוכה של נפולי, אך אחיו הבכור אלונזו קיבל את הכתר, סבסטיאן אמנם נרגע מהעניין אך בתוכו הוא עוד לא השלים עם העובדה עד הסוף. בעת שהוא מצטרף לשיט המלכותי לתוניס הוא פוגש באנטוניו. כידוע הספינה טובעת בדרך חזרה לאיטליה כלם מתעוררים על קרקע האי הבודד.

סבסטיאן מסתובב עם אנטוניו והשניים מביעים את דעתם העוקצנית על כל דבר... אך בעת אריאל מרדים את כולם פרט להם, מעורר אנטוניו את יצרו הרע של סבסטיאן ומעודדו לפנות את אלונזו מהדרך למען יוכל סבסטיאן למשול בנפולי, והוא מבטיח בטל את המס שאנטוניו משלם ולערוב לו תמיד. הם כמעט ונתפסים בשעת מעשה כשכולם מתעוררים הודות לאריאל ומצליחים לחמוק מההאשמה. סבסטיאן מתכוון לנסות לרצוח שוב אלא שאין לרגע שקט במהלך המחזה... כשכולם נפגשים פרוספרו מחיט לסלוח ונוצר את לשונו ולא מסגיר את סבסטיאן ואנטוניו.

[עריכה] אנטוניו

אנטוניו הוא הדמות הנוטה לרוע במחזה.

אנטוניו הוא אחיו הצעיר של פרוספרו, וכמו כל בן מלכים שני, הוא לא זכה בדוכסות ובדברים רבים המקבל האח הבכור. מזלו התמזל כשפרוספרו פנה למלאכת הכשפים והפקיד את הדוכסות בידיו. אנטוניו התרגל לרעיון, שילם מס לאלונזו, וזה עזר לו להבריח את פרוספרו בחשאי ממילאנו ולעזבו על סירה ישנה בלב ים. אנשיי פרוספרו שהיו פעם חבריו של אנטוניו, אנשיו כעת. אנטוניו מוזמן לחתונתם של בתו של אלונזו קלריבל ומלך תוניס, אך בדרך חזרה לאיטליה פורצת סערה איומה ומותירה אותו ואת שאר בני המלוכה על חופי האי הבודד בו שוכן אחיו (הוא לא יודע מכך)

אנטוניו חובר לסבסטיאן ושניהם מסתובבים באי ביחד עם אלונזו, גונזאלו והאצילים. השניים משלחים הערות עוקצניות רבות על כל המתרחש. בלילה הראשון פתה אנטוניו את סבסטיאן ללכת בדרכו ולפנות את אלונזו מהדרך (הכוונה להרוג אותו) וכך ימשול בנפולי, כמובן שהעסקה אינה חד צדדית, אנטוניו יפסיק להיות מחויב בתשלום מס ויזכה בהערכתו של סבסטיאן, אך מה חבל שאריאל משבש את תוכניתם והם כמעט נתפסים בשעת מעשה ומוצאים תירוץ ברגע האחרון. בסופו של דבר אנטוניו וסבסטיאן ניצלים מעונש כשפרוספרו מחליט לסלוח להם.

[עריכה] אופי

מאחר ואנטוניו יכול להיחשב לדמות הרעה שבמחזה, אופיו ואישיותו מעניינות עד מאד.

חסר מצפון - אנטוניו לא מפחד לפגוע באנשים העומדים בדרכו מביצוע מזימותיו הזדוניות, הוא לא מפחד לרצוח
ציניקן ועוקצני - אינו אדם שמח במיוחד, הוא משלח הערות ציניות ושש להביע על כל דבר את דעתו.
מנהיג - אנטוניו הוא הגרסה הרעה של פרוספרו, אך גם לו יש אישיות כובשת, ואנשים תמיד יעדיפו למסור את האחריות על מישהו סמכותי כל כך. הוא כריזמטי ותאב שלטון, הוא יכול לסחוב אחריו אנשים שיסורו למשמעתו (כמו סבסטיאן שאינו כמו אנטוניו במובנים רבים)

[עריכה] סבסטיאן ואנטוניו

שניהם בני מלוכה
שניהם בנים שניים, יש להם אחים בכורים שזכו במלוכה
שניהם חפצים למשול.
לשניהם דעות ציניות רבות, סבסטיאן ציני יותר
שניהם רצו לפנות את אחיהם מכס המלכות (אבל רק אנטוניו הצליח)

סבסטיאן מאוד מושפע מאנטוניו, הוא חושב בקטן ומוסר את עצמו להנהגתו של אנטוניו, הוא מעדיף ללכת בעקבותיו ומאמין בדרכו

[עריכה] פרוספרו

פרוספרו ומירנדה

פרוספרו הוא אחת הדמויות הראשיות במחזה.

פרוספרו חי חיי מלכות וגדל להיות דוכס העיר מילאנו, בן בכור להוריו ולו אח קטן - אנטוניו. פרוספרו נישא ונולדה לו בת - מיראנדה.

בימים בהם שלט פרוספרו ביד טובה על מילאנו, למד פרוספרו להכיר את תורת הנסתר - מלאכת הכשפים, ובעודו זונח את כל חפציו הגשמיים ועובר לשקוע בלימוד, העביר את דוכסותו לאנטוניו לזמן מה. אנטוניו שהתרגל לחייו החדשים החליט להיפטר מפרוספרו, שילם מס למלך נפולי, והוא עזר לו לגרש את פרוספרו על סירה ישנה ועלובה בסערת איומה. למזלו של פרוספרו גונזאלו, היועץ הישר עזר לו והביא לו לשעת צרה כמה מספריו וחפציו, מה שעזר לו בעתיד עד מאד. פרוספרו ומיראנדה הגיעו לאי בודד והקימו שם את ביתם, בינתיים הציל פרוספרו את אריאל הרוח וגידל את קאליבן, בן המכשפה סייקורקס.

[עריכה] פרוספרו היום

פרוספרו ואריאל מחוללים סערה בים כשספינה בה נמצאים בני המלוכה (וביניהם אנטוניו, אלונזו, סבסטיאן, גונזאלו ואחרים, שבה מתוניס, הספינה טובעת אך האנשים שבה נותרים ניצולים על האי. לכל אורך המחזה יש לפרוספרו תוכנית שתחלצו מהאי הבודד, תשיבו לחופי איטליה ותשיב לנבלים שגירשוהו כגמולם, לכל אורך המחזה הכול מתנהל לפי התוכנית. אך לבסוף, רגע לפני שתוכניתו באה על סיומה, מבין פרוספרו שאולי יהיה עליו לנהוג אחרת - לא להענישם אלא לעשות את הקשה מכל - לסלוח. הוא מבהיר לאנטוניו ולסבסטיאן היטב שיכול היה להסגיר אותם על פשעיהם באי, אך כחלק מסליחתו הוא בוחר לשתוק. הסיום אינו ברור - חוט אחד עוד לא נקשר: האם פרוספרו ישוב למילאנו, או שמא יישאר אסיר באי?

[עריכה] אופי

לפרוספרו אישיות חזקה ומרשימה, יש בו איכויות רבות כל כך:

איכות מנהיג - יודע לשלוט באנשים, לדבר בכריזמטיות ובעל אישיות כובשת, של אדם הבטוח בעצמו, כל האירועים סדורים בראשו ויש לו תוכניות גדולות
דמות אב - פרוספרו אב למיראנדה, לימד אותה את כל מה שהיא יודעת, אוהב ורוצה בטובתה, יודע להחמיא ולשמור על יקיריו.

אכן פרוספרו הוא דמות אנושית אחרי הכל, יכול לאהוב, לשנוא ולסלוח

בפרוספרו יש צד רודני, אנו מבחינים בו בעת הוא רודה בקאליבן לבצע את עבודותיו, אולי חייו הקשים פיתחו בו צד שכזה, כי בשלטונו במילאנו הוא אינו רדה באיש וזכה באהדת העם.

[עריכה] מיראנדה

מיראנדה היא בתו היפהפיה של פרוספרו אשר גדלה כל חייה באי הבודד.

מיראנדה נולדה לפרוספרו ולאישתו המנוחה כבת מלכות, זכה ותמימה. היא לא מוזכרת הרבה באירועים שלפני הסערה אך פרוספרו מספר לה שבעת הגיעם לאי, שטים בסערה איומה היא חייכה וניחמה אותו, כמו מלאך שומר, בהגיעם לאי לימד אותה פרוספרו את כל מה שהיא יודעת, היא לא ראתה פני גבר מעולם פרט לאביה ולקאליבן אם ניתן לקרוא לו גבר.

מיראנדה שומעת לראשונה את סיפור חייה כשהיא צופה בסערה שאביה הקים, הספינה הטובעת מכפילה את רחמיה על האנשים הטובעים, פרוספרו מרגיעה ואומר לה כי דבר רע לא התרחש. היא פוגשת בהמשך בפרדינאנד ומתאהבת בו, אך פרוספרו מקשה על פרדינאנד לקטוף את הפרס בקלות ומעביד אותו. לאורך רוב ההצגה יש דיאלוגים ביניהם, השנים מתאהבים זה בזו יותר ויותר. בסופו של דבר כשכוולם ייפגשו, יוכתרו פרדינאנד ומיראנדה למלך ומלכה ויוכלו להינשא רשמית.

[עריכה] אופי

טובת לב - מאמינה בטוב ובצודק, רחומה וחביבה.
תמימה - לא ראתה אף אדם מימיה שאינו אביה, היא אינה יודעת הרבה על העולם שבחוץ.
דאגנית - תמיד מנסה שלכולם יהיה טוב, אלא לכפות את עצמה על איש וכועסת על עצמה אם כן
בוכה לעיתים קרובות

מחזותיו של ויליאם שייקספיר