המינות המונופיזיסטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המינות המונופיזיסטית היא אחת ההשקפות שהנצרות סימנה אותן כמינות.

מקורה של המינות הוא בויכוח שהתנהל במאה ה-5 האם היה לישו בחייו טבע אחד – אלוהי, השקפה המכונה מונופיזיטית, שיוצגה על ידי אויטיכס ראש המנזר בקונסטנטינופול, כנגד הדעה כי לישו היו שני טבעים, טבע אלוהי וטבע אנושי, השקפה דיאופיזיטית כדעת פלביאנוס, פטריארך קונסטנטינופול. פלאבינוס כינס בשנת 448 מועצה שגינתה את אויטיכס, האשימה אותו בכפירה מונופיזיטית (חד-גשמית) ונידתה אותו. אויטיכס ערער בפני דיוסקורוס פטריארך אלכסנדריה וסוורוס, פטריארך אנטיוכיה. בתמיכתם כינס הקיסר הביזנטי תאודוסיוס השני (408-450) בשנת 449 מועצה באפסוס (שזכתה אחר־כך לכינוי "סינוד של שודדים") ובה זוכה אויטיכס ואילו פלביאנוס גונה, וזמן קצר אחר־כך מת.

האפיפיור ליאו הראשון (המכונה ליאו הגדול) לא הכיר בהחלטות המועצה. ב-451 כונסה ועידת כלקדון ובה תמכו ההגמונים בליאו ואישרו את ההשקפה הדיאופיזיטית על פיה היה ישו בחייו משיח בעל שני טבעים מושלמים שלא התמזגו. על פי השקפה זו ישו היה בעת בעונה אחת אל ואדם מושלם. המועצה הוציאה מחוץ לכנסייה את סוורוס ודיוסקורוס ואלה יסדו בתגובה את הכנסיות המונופיזטיות שהצמידו לשמן את הכינוי אורתודוכסיות (מיוונית "בעלי האמונה הנכונה").

תאודורה, אשת הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון (527-565), הייתה חסידה של המונופיזיטים. על פי בקשתה הדיח בשנת 537 הקיסר את האפיפיור סילבריוס שהיה מתנגד חריף למונופיזיטים והגלה אותו לאי פלמארולה, שם מת זמן קצר אחר כך. במקומו מונה ויגיליוס שהבטיח לתאודורה להניח למונופיזיטים. שלוש שנים לאחר שנבחר הודיע ויגיליוס על תמיכתו בהחלטות ועידת כלקדון ועל הסכמתו לצעדים שננקטו כנגד המונופיזיטים.

[עריכה] הכנסיות המונופיזיטיות

הכנסיות המונופיזיטיות שהוקמו לאחר הפילוג שנבע מהחלטות ועידת כלקדון קיימות עד היום והן מכונות כנסיות טרום־כאלקדוניות או לא־כאלקדוניות משום שהן מכירות רק בהחלטות שלוש הוועידות שקדמו לכלקדון בלבד. לאחר הפילוג המירו כנסיות אלה את שפת התפילה מיוונית לשפה המקומית. הכנסיות המונופיזיטיות הן:

• הכנסייה הארמנית – הארמנים לא השתתפו בועידת כלקדון בשל קרב שניהלו באותה שנה נגד הפרסים. בשל כך, הם לא קיבלו את החלטות הועידה. בשנת 551 כינס המנהיג הדתי הארמני, הקתוליקוס בבקן, סינוד שהכריז על אי הסכמה לעקרונות הדיאופיזיטים שנקבעו בכלקדון ועל ניתוק הכנסייה הארמנית משלטון הכנסייה בקונסטנטינופול. הארמנים רואים עצמם כמונופיזיטים על אף שלא קיבלו השקפתו של אויטיכס אלא את זו של קיריליוס מאלכסנדריה שעל פיה היה ישו עצמות אלוהית שלבשה טבע אנושי. לפיכך מקובל לראות בכנסייה הארמנית זרם מונופיזיטי עצמאי.
• הכנסייה הסורית – הכנסייה התפתחה מהכנסייה של אנטיוכיה ואורגנה על ידי יעקב בראדאיוס ולכן יש המכנים כנסייה זו כ"יעקוביטית" (למרות שחסידי הכנסייה מתנגד לכנות את הכנסייה על שם אדם). שפת התפילה של כנסייה זו היא ארמית. היום מצויים מרבית המאמינים של כנסייה זו בהודו, לאחר שנוצרים מכנסייה זו ייסדו במאה ה-17 במלבר את הכנסייה הסורית-אורתודוכסית של הודו. בראש הכנסייה עומד "הפטריארך של אנטיוכיה" היושב בדמשק.
• הכנסייה הקופטית – מרכזה במצרים ושפתה כיום ערבית על אף שבמקור שפת התפילה הייתה קופטית (ניב של המצרית הקדומה). בראש הכנסייה הקופטית עומד "הפטריארך של אלכסנדריה" שמושבו בקהיר.
• הכנסייה האתיופית – נוסדה במאה ה-4 ועד שנת 1948 הייתה כפופה לבישוף קופטי שנשלח ממצרים. כיום עומד בראשה פטריארך שמושבו באדיס אבבה.