המושבה הגרמנית (ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק במושבה הגרמנית בירושלים. לערך העוסק במושבה הגרמנית במקומות אחרים, ראו המושבה הגרמנית (פירושונים).

רחוב כרמיה במושבה הגרמנית

בית הקהילה הטמפלרית

המושבה הגרמנית בירושלים נבנתה על ידי גרמנים חברי כת הטמפלרים בסוף המאה ה-19. הייתה זו אחת ממספר מושבות שבנו הטמפלרים בארץ. מושבות נוספות היו ביפו, חיפה ובגליל.

הטמפלרים הגיעו לארץ ישראל כדי להימלט מרדיפות על רקע דתי בארצם, וכדי להגשים הלכה למעשה את משנתם - ישועה באמצעות התיישבות בארץ הקודש.

המושבה נבנתה על שטח קרקע גדול שרכשו הטמפלרים מערביי האזור בעמק רפאים, מדרום-מערב לירושלים של אותם ימים. הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה, משם הגיעו מתיישביה, אך תוך שימוש בחומרים מקומיים. כך, שלא כבכפר גרמני אופייני, בתי המושבה הגרמנית בירושלים בנויים מאבן ירושלמית, ולא מעץ ומלבנים. מרבית הבניינים הם בני שתי קומות או בתים חד קומתיים ובעלי גגות רעפים. הבתים בנויים לאורך שני רחובות מקבילים - רחוב עמק רפאים ודרך בית לחם, וברחובות קטנים המקשרים ביניהם. מתיישבי המושבה עסקו במלאכות טיפוסיות לכפריים גרמנים - נגרים, נפחים, איכרים וכדומה.

עם הזמן, בנו יזמים ערבים אמידים בתים במושבה הגרמנית, בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני הקהילה הטמפלרית. הם נמשכו למיקומה האטרקטיבי של המושבה - על אם הדרך ירושלים-בית לחם ובין השכונות המתפתחות קטמון, טלביה ובקעה, שאוכלסו באמידי ערביי ירושלים. כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.

בתקופת מלחמת העולם השנייה גילו רבים מהטמפלרים תושבי המושבה אהדה למשטר הנאצי, וממילא נחשבו בעיני השלטונות הבריטיים כנתיני אויב וגייס חמישי. הם הושמו בהסגר, ומאוחר יותר הוגלו לאוסטרליה. הבתים הערביים במושבה ננטשו במלחמת העצמאות, בדומה לשכונות ערביות אחרות באזור. לאחר הקמת מדינת ישראל יושבו בתי המושבה בעולים חדשים. עם השנים, הפכה לשכונה מבוקשת בשל הקסם הכפרי שנותר בה, בתיה הציוריים, ומיקומה המרכזי בעיר המתפתחת. שמה הרשמי הוסב ל"עמק רפאים", כשם העמק בו היא שוכנת והרחוב הראשי בה, אך בפי הירושלמים היא עדיין נקראת "המושבה הגרמנית" או פשוט "המושבה".

בשנות ה-60 וה-70 נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים, שלא הוסיפו חן רב למושבה. החל משנות ה-80, עם התפתחות מודעות השימור, נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי: בניה נמוכה, גגות רעפים, חלונות מקושתים, דגש על חצרות וגינון, וכדומה. כך נשמר אופייה המיוחד, כמעין כפר 'מרכז אירופאי' בלב ירושלים, בו שזורים אלמנטים מקומיים.

בעשור האחרון נפתחו במושבה בתי קפה רבים, מסעדות, ברים, ובוטיקים, והיא קיבלה אופי צעיר. רבים אף נוהגים לכנות את המושבה "השיינקין של ירושלים". בעונת האביב והקיץ מרבים להתקיים במושבה פסטיבלים למינהם בהם 'שוק האיכרים' המפורסם. בשנת 2003 במהלך אינתיפאדת אל אקצא, התבצע פיגוע התאבדות בבית קפה במושבה. עדיין, זהו אחד האזורים התוססים בעיר ומאופיין במבלים רבים מכל רחבי העיר ובעיקר באוכלוסייה אנגלו-סקסית מן האזור.