היפנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במיתולוגיה היוונית, היפנוס (Ύπνος, "שינה") היה התגלמות השינה. הוא שכן במערה אפלה בעולם התחתון, הרחק מאור השמש. בקרב הרומאים הוא נודע כסומנוס (Somnus).

ב"איליאדה" היפנוס מוזכר כאחיו התאום של תנטוס, התגלמות המוות. הסיודוס מציין שהיפנוס הוא בנה של ניקס, אלת הלילה, אך הוא לא נוקב בשמו של האב.

היפנוס היה אביו של מורפאוס, אל החלומות, וכן היה אחד מבני לווייתו של האדס, אל השאול ושליט המתים. הוא העניק לאנדימיון את היכולת לישון עם עיניו פקוחות, כדי שגם בשנתו יוכל להשגיח על אהובתו סלנה, אלת הירח. אולם, מעבר לסיפורים אלו היפנוס כמעט ולא מופיע בסיפורי המיתולוגיה, ומעולם לא הייתה לו כיתת פולחן מרכזית.

באמנות היפנוס תואר כגבר צעיר ערום בעל כנפיים הבוקעות מרקותיו. לעיתים הוא הוצג כבעל זקן וכנפיים המחוברות לכתפיו.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: היפנוס