דיני עבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיני העבודה או משפט עבודה עוסקים בהסדרתם המשפטית של העבודה ויחסי העבודה, בתחומים הבאים:

• הסדרת היחסים שבין עובד למעבידו: קביעת זכויות וחובות של עובדים ומעבידים, ובפרט מתן הגנה לעובד: הגנה על קיומו הכלכלי וכבודו האנושי של העובד.
• הסדרת היחסים שבין ארגון עובדים למעביד, בתחומים כגון זכות השביתה והסכם קיבוצי.
• הסדרת היחסים שבין ארגון עובדים לארגון מעבידים.

ייחודו של תחום משפט העבודה מודגש בישראל (ולא רק בה) בקיומה של מערכת בתי משפט מיוחדת לתחום זה - בית הדין לעבודה.

תוכן עניינים 1 הצדקות למתן הגנה לעובד 2 על מי יגן משפט העבודה 3 מסלולים מקבילים שבאמצעותם מתבצעת ההגנה על העבודה 4 היסטוריה של משפט העבודה 5 חוקי המגן 5.1 חוק שעות עבודה ומנוחה 5.2 חוק הגנת שכר 5.3 חוק שכר מינימום 5.4 חוק חופשה שנתית 5.5 חוק הסכמים קיבוציים 5.5.1 הזכות להתאגדות 5.5.2 הסדרים קיבוציים 5.6 חוק יישוב סכסוכי עבודה 6 ראו גם 7 לקריאה נוספת 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] הצדקות למתן הגנה לעובד

• העבודה איננה מצרך (אומץ על ידי ארגון העבודה הבינלאומי ב 1944 ידוע גם בשם הצהרת פילדלפיה). כוח העבודה של העובד קשור לאישיות העובד ולא ניתן להפריד ביניהם. הגנה על העובד הינה הגנה על כבוד האדם. העבודה הינה תהליך יצירתי בו העובד מממש את עצמו. מקום עבודה שהעובד לא מממש את עצמו הינו מקום עבודה מנוכר.

• נימוק מטעמי דמוקרטיה תעשייתית. מקום העבודה הוא שיתוף של שני גורמים: הון, וכוח עבודה. תפיסה זו מדברת על שיתוף עובדים בהנהלה, בהתייעצות עם העובדים בהחלטות חשובות. לדוגמה: בגרמניה, במפעל המעסיק מעל מס' מסוים של עובדים, יש לעובדים זכות לשבת בדירקטוריון.

• הצדקה בהתייחסות לזכות הקניין כיחס חברתי – בעל ההון – בעל המפעל יש לו שליטה מלאה על המפעל. המשפטן זינגר מנמק את את ההתיחסות לזכות הקניין ביחס חברתי במשמעותה לא רק כשליטה אלא גם חובות כלפי אחרים.

לדוגמה: בשנות ה-80 נסגרו הרבה מפעלי ברזל בארצות הברית, המפעל הבודד היה ממוקם בעייה יחידה כך שכל אנשי העירה היו עובדים באותו מפעל, וכך כאשר נסגר המפעל – קרסה העיירה. העובדים טענו שבעל המפעל לא יכול להעביר המפעל למקום שהעבודה זולה יותר (מקסיקו). טענתם כי עבודתם במשך שנים מרובות יצרה להם זכות קניין וחובות למעביד. ביהמ"ש המקומי קיבל טענה זו – מודל זינגר. בערכאת הערעור גישה זו נפסלה.

בארץ המודל רלוונטי יותר. חוק עידוד השקעות הון מעניק ליזם מימון 35% מהקמת המפעל. כשבעל מפעל מעבירו לירדן, הרי הוא לוקח השקעה ציבורית מבלי שזה ראוי. טענה זו עוד טרם הועלתה .

• הצדקה של הגנה על העובד מנומקת בטעם שהריבון מתערב על מנת לאזן את האסימטריה, חוסר האיזון העקרוני שקיים בין בעל ההון לעובדים. במו"מ בין העובד למעביד, מדברים על פער עצום בעמדות הכוח. הריבון מתערב כדי לאזן הפער. פער זה הינו ביטוי של כשל שוק.

• נימוק האזרחות החברתית. הציג אותו סוציולוג בשם תומס המפרי מרשל שטען שהמושג אזרחות כולל שלוש קבוצות של זכויות :
  • זכויות פוליטיות
  • זכויות אזרחיות
  • זכויות חברתיות, הנחלקות לשניים:
    • זכויות רווחה (חינוך, בריאות, דיור).
    • זכויות שקשורות לחיי העבודה (זכות השביתה, זכות ההתאגדות).

מרשל טען כי לאזרח יש הגנות שונות ביניהם גם הגנה על זכויותיו כעובד.

• נימוק פילוסוף פוליטי, סנדל – נימוק לא ליברלי. סנדל טוען שההנחות של הליברליזם הן הנחות מוטעות. הליברל מתאר את החברה ככל פרט לעצמו. להסתכל על החברה כתלות הדדית סולידריות. סולידריות זאת אומרת שצריך לדאוג שאנשים ששייכים לקולקטיב יחיו בכבוד אנושי.

[עריכה] על מי יגן משפט העבודה

משפט העבודה נועד להסדיר בעיקר יחסים בין עובד למעביד, כך שנקודת המוצא בהחלת משפט העבודה על מקרה ספציפי הוא בזיהוי של הצדדים כעובד וכמעביד. באופן מסורתי דיני העבודה מגינים על עובד, שנמצא ביחסי עובד מעביד עם מעבידו.

לא כל בני האדם המועסקים הינם עובדים. ישנם קבלנים, פרי לאנסרים. עם השתנות תבניות העסקה לתבניות מודולריות, איזה הגנה נותנים לאנשים הנמצאים ביחסי עובד מעביד כשישנה נטייה להרחיב את ההגנה לאנשים שאינם נמצאים בהגדרת עובד מעביד. השופט ברק בבג"צ מור (בג"צ 5186/93, מור נ' בית הדין הארצי לעבודה ואנגל, פ"ד נ' (4) 628) מדבר על קבוצה חדשה הראויה להגנה והיא: "מעין עובד".

[עריכה] מסלולים מקבילים שבאמצעותם מתבצעת ההגנה על העבודה

• המסלול הישיר - נעשה על ידי חקיקת העבודה. מכונים חוקי המגן (מגינים על העובד). התערבות הריבון באמצעות חוקי המגן היא התערבות שאינה תלויה ברצון המעסיק או העובד. הריבון כופה על המעסיק והעובד סטנדרט מינימאלי המשקף את האיזון הנכון בין זכויות העובד לזכות הקניין של המעסיק, כפי שהחברה תופסת אותו. למשל, מעביד ועובד חתמו על חוזה עבודה שהתשלום יהיה מתחת לשכר המינימום. החוזה לא תקף. חוקי המגן קובעים זכויות קוגנטיות - זכויות שאינן ניתנות לוויתור.

• המסלול העקיף – מדובר על אמצעים שיש לעובד על מנת להגן על זכויותיו. לממש את תכלית הקיום בכבוד. הכלים הינם, זכות ההתאגדות, זכות השביתה, הסכמים קיבוציים. הריבון מעניק הכרה לכל הכלים הללו.

ההוראות של משפט העבודה הן הוראות משלימות או הוראות חלופיות להוראות מענפי משפט אחרים. חתימת חוזה עבודה תקפה כל עוד לא מתחייב אחרת מחוקי המגן. דיני החוזים הכלליים נסוגים בפני דיני העבודה. כך גם במישור של יחסים קיבוציים. ארגון עובדים חותם על הסכם עם איגוד המעסיקים, אם הסכם זה סותר הוראות שקיימות במשפט העבודה המגן, אזי ההוראות הללו נסוגות בפני הוראת דיני העבודה.

[עריכה] היסטוריה של משפט העבודה

1. קדם משפט העבודה - מצב של העובד הוא מצב של סטטוס חברתי. העובד עבד ואין באפשרותו לעצב את זכויותיו ביחס למעביד. עם המהפכה התעשייתית, הופכים יחסי עובד מעביד ליחסים חוזיים. במהלך מו"מ מעצבים את חוזה עבודה. התברר שהשוויון והפעולה הרצונית לפחות מצד העובד לא מתקיים. לעובד אין ברירה אלא לחתום על החוזה ואז עולה התפיסה שהריבון חייב להתערב כדי להגן על זכויות העובד.
2. גיבוש משפט העבודה - כלומר חקיקת משפט העבודה, חקיקה זו נעשתה בשלושה מסלולים :
   1. התארגנות מקצועית של עובדים באמצעות הקמת איגודים מקצועיים, יצירת הסכמים קיבוציים ובאמצעות נשק השביתה יצרה את משפט העבודה האוטונומי. בהרבה מקרים זה גם אינטרס של המעביד. הוא רוצה שקט תעשייתי , תכנון לטווח ארוך, ומשיג זאת באמצעות הסכם קיבוצי.
   2. חקיקה באמצעות התארגנות פוליטית, יצרו חקיקה שמגינה על העובד. החקיקה כוללת מלבד שורת החוקים שמגינה על העובדים, עשתה עוד דברים כגון: שכר העובדים ותנאים מינימליים של בטיחות וגהות במקום העבודה. אחד הדברים החשובים לגבי החקיקה הוא שהיא יצרה את הדבר שהעובד הוא סטטוס. למשל אדם שאין לו שק"ד ולא יכול להגן על עצמו יש לו סטטוס והמדינה מגינה עליו. הכרה בעובד כסטטוס היא תוצאה של הכרה בנחיתות העובד בשלב המו"מ . ולכן המשמעות שהעובד זה סטטוס , זה שיש לו זכויות שנלוות לסטטוס זה ולא ניתן לוותר עליהם. המחוקק ובתי המשפט החילו את מושגי השסתום לתוך חוזה העבודה. מושגי שסתום = תום לב, תקנת הציבור.
   3. גיבוש משפט עבודה בינלאומי, באמצעות אמנות ומוסדות בינלאומיים. נוצרו סטנדרטים בינלאומיים, אם באמצעות האו"ם, וארגון העבודה הבינלאומי. לאמנה – תפקיד של פרשנות, מקור פרשני של הפסיקה. משמעות נוספת של אמנות בינלאומית, בדרך כלל מדינות המאשרות האמנה משתדלות לא לחוקק חוקים הסותרים אמנות אלה.
3. בתר (פוסט) משפט העבודה - הקורה בשנים האחרונות העידן הפוסט תעשייתי. מדברים על אידאולוגיה חדשה, ניאוליברלית, שמעמידה את הפרט במרכז, רוצה לצמצם מעורבות המדינה. אידאולוגיה זו תומכת בכלכלה שבה מושם דגש על גמישות ניהולית והוזלת שכר העבודה כתנאי לעמידה בתחרות. כל זה מוביל למהלכים של הפרטת משפט העבודה – ביטול הכללים המשפטיים. במובן של מעבר מחוזים קיבוציים לאישיים. העסקה באמצעות צד שלישי – חברות כוח אדם. מצב שבו ירידה בכוחם במאורגן של העובדים. את האיגודים המקצועיים מחליפים מחלקות פנימיות, דאגה לעובדים במסגרת המפעל ולא פוליטי. משפט העבודה נמצא בתהליך שינוי כשהרעיון יהיה בסיס חוקי מצומצם של חוקי העבודה, הסכמים קיבוציים יהפכו לחוזים אישיים. כאשר בחוזים אישיים יש להבחין בין שני קבוצות:

• קבוצה בעלת כישורים ושיש לה ביקוש.
• קבוצה גדולה של עובדים שהביקוש לעבודתם נמוך והם מועסקים בתנאים נחותים.

[עריכה] חוקי המגן

חוקי המגן הם הכינוי לקובץ החוקים במשפט הישראלי , המסדיר את יחסי העבודה בין עובד למעביד, חוקי המגן קובעים זכויות קוגנטיות (זכויות שאינן ניתנות לביטול). חוקי המגן העיקריים הם:

[עריכה] חוק שעות עבודה ומנוחה

החוק קובע תנאי מינימום לשעות עבודה ומנוחה מעבודה, החוק הוא קוגנטי וגובר על חוזה בין עובד למעביד, אם הוא מרע את זכויות העובד - אולם חוזה העבודה יכול שייטיב עם זכויות העובד ואז הוראות חוזה העבודה גוברות על הוראות החוק.

[עריכה] חוק הגנת שכר

מטרת החוק העיקרית הייתה למנוע תופעה של אי תשלום שכר במועד. זאת על ידי קביעת פיצוי על כך. בשל ההגדרה הרחבה לשכר, עובד יוכל לתבוע פיצוי גם על נסיעות, הוצאות וכו'. השימושים העיקריים של החוק (בפרקטיקה): כלי אכיפה לחוקים אחרים. הבטחת תשלום שכר בזמן (בעיקר תשלומים נלווים).

[עריכה] חוק שכר מינימום

מטרת חוק שכר מינימום להבטיח לעובד מינימום של תנאים לקיום בסיסי. שכר מינימום גם מגלם ניסיון להבטיח רמה מסוימת של צדק חברתי.

[עריכה] חוק חופשה שנתית

מטרת חוק חופשה שנתית להסדיר את זכויות העובדים בכל הנוגע לחופשה שנתית. החוק קובע את משך החופשה השנתית לעובד (בעיקר על-פי הוותק), את מועד ניצול זכות החופשה, ואת התשלום לעובד בעת היותו בחופשה.

[עריכה] חוק הסכמים קיבוציים

חוק הסכמים קיבוציים מגדיר 2 דרכים להשוואת מצב העובדים:

• קביעת נורמות מינמליות בחוקי מגן
• מתן אפשרות לעובדים לנהל יחסי עבודה באופן מאוגד מול המעביד.

ישנם 3 זכויות במאבק המקצועי:

• הזכות/חירות/רשות להתאגד. זאת, על מנת שהדבר יסייע להם בהשגת מטרתם- הטבת מצבם הכלכלי.
• הזכות/ החירות לנהל מו"מ קיבוצי (כקבוצה)
• הזכות/ החירות לנקוט באמצעים קבוצתיים לניהול מאבק מקצועי (שביתה וכו')

עד השנים האחרונות לא היה חוק שהכיר במפורש בזכויות הנ"ל. הסיבה לכך הינה שככל הנראה לא היו בעיות בתחומים הללו, והגדרת הזכויות הייתה מגבילה אותם. יתכן גם שהבעיה הייתה לקבוע גבולות לזכויות אלו.

[עריכה] הזכות להתאגדות

הזכות הוכרה בחוק הסכמים קיבוציים (ס' 33 ח-י) ישנה זכות התאגדות חוקית, אולם הזכות כפופה להתחשבות בצורכי העבודה וצנעת הפרט. סעיף 33 ט- מעביד אינו יכול למנוע מעובד להכנס למקום תעסוקתו. סעיף 33 י- איסור פגיעה בעובד שחבר בהתאגדות עובדים. בתיקון תשס"א נוספה (בסעיף 33ו) הזכות להתארגן בועד עובדים וארגון עובדים. הזכות הייתה קיימת גם לפני התיקון. יתכן והסיבה לתיקון הינה מקרה הורן את ליבוביץ' (היה סכסוך בשל עובדים שהתאגדו ופוטרו). היקף הסעיפים לא ברור, אולם עולה מהם כי מעביד לא יכול לפגוע בחבר ארגון עובדים. לא ניתן למנוע מעובד מלהיות חבר בארגון עובדים משום שהדבר נוגד את תקנת הציבור. סעיף 33(א)(5) מרמז על הזכות לנהל מו"מ על הקמת ארגון עובדים.

[עריכה] הסדרים קיבוציים

בישראל יש הכרה בקיום הסדרי עבודה לא רק בהסכמים קיבוצים אלא במה שביה"ד כינה כהסדרים קיבוצים. להסדרים מעמד נחות מההסכמים. הסדר קיבוצי – הידועה בציבור של ההסכם הקיבוצי. הלגיטימציה של ההסדרים נוצרה מהמציאות ביחסי העבודה במשק הישראלי. למשל הוראות התקשי"ר שקובעות את תנאי העבודה של עובדי המדינה, מעמד של חלק גדול מהוראות התקשי"ר הוא של הסדר קיבוצי. מצד אחד חוקת ההסתדרות שקובעת את תנאי העבודה של עובדי ההסתדרות גם לה יש מעמד. בהסדר קיבוצי יש שתי מגמות :

• ביה"ד לא רצה להתעלם מהמציאות של הסדרה של יחסי עבודה בדרך קיבוצית שהיא לא הסכם קיבוצי, שהיא הסדר קיבוצי.
• מצד שני ביה"ד השתדל לא לעודד את התפתחותם של הסדרים קיבוציים מהטעם של מניעת פגיעה בהסכמים קיבוציים.

מהו הסדר קיבוצי? – הוא לא הסכם ולא חוזה. זהו סידור שהצדדים הגיעו אליו. לענין הקיבוצי נציין את העובדה שההוראות בהסדר חלות על קבוצת עובדים ולא על עובד אחד.

[עריכה] חוק יישוב סכסוכי עבודה

קובע מנגנונים ליישוב סכסוכים, ממנגנונים אלה ניתן להסיק את החובה של המעסיק לנהל מו"מ. עיקר החוק הינו ב - 2 פרוצדורות בהם המדינה יכולה להתערב בסכסוך עבודה: תיווך ובוררות.

[עריכה] ראו גם

• קו לעובד

[עריכה] לקריאה נוספת

• רות בן ישראל, דיני עבודה, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2002. מבוא מקיף לעקרונותיו של משפט העבודה
• מנחם גולדברג, דיני עבודה, הוצאת סדן. ספר העזר העיקרי לכל העוסקים בדיני עבודה. מכיל את הטקסט המלא של דיני העבודה (חוקים ותקנות) כשבו משולבים דברי הסבר ותקדימים על-פי פסיקתם של בתי הדין לעבודה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• דיני עבודה, באתר חילן טק. טקסט מלא ועדכני של כל חוקי העבודה ורבות מהתקנות שהוצאו מכוחם.
• דיני עבודה בפורטל מידע משפטי לאזרח
• הסכמים קיבוציים מנוע חיפוש הסכמים קיבוציים של משרד התעשיה והמסחר