דיני חוזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דיני החוזים הם חלק מהענף המשפטי העוסק בחיובים רצוניים. (בחיובים לא רצוניים עוסקים, למשל, דיני הנזיקין). דיני החיובים הם חלק מן המשפט האזרחי, להבדיל מענפי משפט כגון המשפט הפלילי, המשפט המנהלי, דיני המעמד האישי, ועוד.

[עריכה] היסטוריה של דיני החוזים בישראל

עם קום המדינה היה הבסיס המשפטי לדיני החוזים נעוץ בשני מקורות חיצוניים. ראשית, נשאבו דיני החוזים מהמג'לה, היא קובץ דיני הממונות העות'מאני שנלקח מן המשפט המוסלמי. כבר בימי המנדט הבריטי היה ברור כי המג'לה הינה מסמך מיושן, קזואיסטי, ואינו תואם את הצרכים של דיני החוזים במדינה מודרנית ומתפתחת. במקום בו לא נמצאה תשובה במג'לה פנו השופטים אל המשפט המקובל הבריטי. גם לאחר קום המדינה נשאבו דיני החוזים משני מקורות אלו, כאשר אליהם נוספה פסיקה ישראלית חדשה, שפיתח בית המשפט העליון.

בתחילת שנות השבעים החלה חקיקה ישראלית חדשה שקבעה עקרונות ישראליים מקוריים לדיני החוזים, וקבעה מושגי מפתח מקוריים, שקיבלו עם הזמן פרשנות ישראלית מקורית, ללא תלות בכל שיטת משפט זרה (ולדוגמה החיוב לשאת ולתת על כריתת חוזה בדרך מקובלת ובתום לב).

כיום עומד בשלבי חקיקה ראשוניים "קובץ דיני ממונות" הבא להסדיר מחדש את החקיקה האזרחית הישראלית, ולהפוך על פיהם כמה מן הקביעות וההסדרים המצויים בחוקי החוזים הקיימים, אולם חקיקה זו נמצאת, כאמור, בשלבים ראשוניים בלבד. החקיקה אמורה לאחד ולהסדיר נושאים רבים הקשורים בדיני הממונות וביניהם את כל החוקים השונים העוסקים בדיני החוזים.

[עריכה] מהו חוזה?

דיני החוזים עוסקים בחוזה.

בחוזה (בניגוד לסתם הבטחה) ישנה נטילת התחייבות.
חוזה הוא הסכם בעל השלכות משפטיות.
חוזה הוא הסכם אכיף: אם אדם מתחייב בחוזה והוא אינו מקיים את התחייבותו הצד השני יכול לתבוע את מה שהובטח. מבחינה זו, החוזה הוא מכשיר משפטי אשר צופה פני עתיד.
כורת החוזה משנה את מצבו המשפטי: מעת כריתת החוזה מוקנית לצד השני הזכות לקבל את מה שהבטחתי.
החוזה נוצר כתוצאה ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים, באמצעות הצעה וקיבול.

כדי שיתקיים חוזה חייבת להיות כוונה ליצור יחסים משפטיים. אצל הצדדים אשר מתקשרים בחוזה חייבת להיות מודעות לכך שהם יוצרים יחסים משפטיים. הכוונה היא לכך שאין אדם יכול להתכחש לחובתו המשפטית.

דיני החוזים מגנים על אינטרסים שונים :

הגנה על ההתחייבות.
יצירת סדר חברתי המבטא את רצון הצדדים.
דיני החוזים מאפשרים הסדרת חיובים בין פרטים בחברה ללא התערבות חיצונית.
ערך כלכלי עתידי.
הגנה על אינטרס הציפייה של מי מן הצדדים.

ערך חשוב בדיני החוזים הוא "חופש החוזים" והוא בא לידי ביטוי בהוראות חוק החוזים לפיהן חוזה יכול להכרת בכתב או בעל פה, ותכנו של החוזה הוא ככל שיסכימו הצדדים. במקרים רבים ניתן באמצעות הסכמה בין צדדים להתנות על הוראות חוקים מסוימים. יחד עם זאת קימים חוקים אשר אינם מאפשרים להתנות על הוראותיהם באמצעות "חוזה" בין שני הצדדים גם אם שני הצדדים מעוניינם בכך (לדוג': שעות עבודה ומנוחה והגנה על רוכשי דירות). אופן כריתת החוזה גם הוא מותנה בהקשרים מסוימים כך עסקה במקרקעין מחייבת דרישת כתב (לא ניתן לכרות בעל פה).

[עריכה] סוגי חוזים וחקיקה בדיני החוזים

החקיקה בדיני החוזים עוסקת הן בעקרונות כלליים החלים על כל חוזה באשר הוא, והן בהסדרים ראויים בסוגי חוזים מסוימים. המדובר או בסוגי חוזים נפוצים (כגון חוזה המכר), או בסוגי חוזים בהם יש להגן על הצד החלש, והחוק הוא בעל מגמה צרכנית (כגון חוזה הביטוח).

החוקים הכלליים בדיני החוזים הם:

חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. החוק עוסק בשאלה מהו חוזה, כיצד הוא נכרת, מהם הפגמים העשויים להביא לביטולו (ולדוגמה טעות, הטעיה, כפיה או עושק), מהן תוצאות הביטול ומהי דרך הביטול, מה יכול להיות תוכן החוזה, כיצד יש להשלים הוראה חסרה בחוזה, כיצד יש לפרש חוזה, מהו חוזה לטובת אדם שלישי, ועוד הוראות רבות.
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1971. החוק מסדיר את התרופות (הסעדים להם זכאי הצד הנפגע) במקרה של הפרת חוזה. התרופות המוכרות בחוק הן אכיפה, ביטול (הגורר בעקבותיו השבה), ופיצויים.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1961. מכיוון שחוזה הוא מפגש רצונות בין שני צדדים כשירים, חוק זה מגדיר מיהו הכשיר להתקשר בחוזה, ומהם הסעדים במקרה של התקשרות עם מי שאינו כשיר.

החוקים העוסקים בסוגי חוזים ספציפיים הם:

חוק המכר - המדובר בסדרת חוקים העוסקים בחוזה הנפוץ הוא חוזה המכר. החוקים עוסקים בשאלות הנוגעות להעברת הבעלות בממכר, אי התאמה, ושאלות רבות נוספות. המדובר בחוק המכר, תשכ"ח-1968, חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, חוק המכר (מכר טובין בינלאומי), תשל"א-1971, וחוקים נוספים.
חוק החוזים האחידים, התשמ"ב-1982. חוזה אחיד הוא חוזה שנוסח על ידי ספק, בלשון אחידה, ומשמש להתקשרות עם מספר בלתי מסוים של לקוחות. לדוגמה, חוזה לרכישת דירה שנוסח על ידי קבלן ומשמש להתקשרות עם כל קוני הדירות באותו פרויקט, כאשר ההבדל בין חוזה לחוזה הוא רק בשם הרוכש ומספר הדירה. החוק מכיר בכך שחוזה כזה נוטה מטבעו לקפח את הלקוח, שהוא הצד החלש, ומכיוון שכך החוק כולל הגדרת תנאים מקפחים שאותם יכול לפסול בית המשפט. כן מקים החוק בית דין לחוזים אחידים.
חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. החוק עוסק בחוזה הביטוח, מתוך מגמה להגן על המבוטח, שהינו החוליה החלשה במשולש מבטח - סוכן ביטוח - מבוטח. החוק מסדיר את הנושא מתוך מגמה צרכנית ברורה.
חוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974. החוק עוסק בחוזה הקבלנות, שהוא חוזה למתן שירות עבור תמורה.
חוק השכירות והשאילה, התשכ"ט-1974. החוק עוסק בחוזה השכירות והשאילה, ומסדיר הוראות שונות הנוגעות לעניין זה.