דולפין האמזונאס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| דולפין האמזונאס | ||
|---|---|---|
 |
||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | מיתרניים | |
| מחלקה: | יונקים | |
| סדרה: | לווייתנאים | |
| תת־סדרה: | לווייתני שיניים | |
| משפחה: | איניים | |
| סוג: | Inia | |
| מין: | דולפין האמזונאס | |
| שם מדעי | ||
 Inia geoffrensis |
||
|
||
| תחום תפוצה | ||
 |
||
דולפין האמזונאס (שם מדעי: Inia geoffrensis) הוא מין של לווייתן שיניים, יחיד במשפחת האיניים (Iniidae). הוא חי במים מתוקים או במי נהרות, והוא אנדמי לנהרות האמזונאס והאורינוקו (Orinoco). שמות נוספים לדולפין זה הם בוטו אמזוני ופוקנת האמזונאס.
תוכן עניינים |
[עריכה] טקסונומיה
דולפין האמזונאס הראשון תואר על-ידי זואולוג צרפתי בשנת 1817. המיון המקובל כיום, שנוצר ב-1998, מציב שלושה תתי-מינים מתחת למין דולפין האמזונאס:
- I.g. geoffrensis- נפוץ באגן האמזונאס, להוציא את אזור הניקוז של נהר המדירה.
- I.g. boliviensis- נפוץ באגן האמזונאס באזור הניקוז של נהר המדירה.
- I.g. humboldtiana- נפוץ באגן של נהר האורינוקו.
מיונים מאוחרים יותר מגדירים את תת-המין I.g. boliviensis כמין בפני עצמו.
[עריכה] מבנה גוף
צבעו של דולפין האמזונאס יכול להשתנות: ורוד בהיר, חום כהה, אפור, כחול-אפור ולבן קרמי [1]. אורכו של דולפין אמזונאס בוגר הוא 2.5 מטרים, והוא שוקל כ-150 ק"ג. סנפיריו גדולים יחסית לגודל גופו, והם מעוקמים מעט אחורה. לדולפים המצוי אין סנפיר גבי, אולם בליטה קטנה על גבו היא בגדר שריד אבולוציוני לסנפיר גבי שהיה קיים אצלו בעבר. החוטם שלו ארוך, דק ובולט, ויש לו 25-35 זוגות שיניים בשתי הלסתות יחדיו. שיניו הקדמיות נבדלות משיניו האחוריות. בעוד אלו הקדמיות משמשות בעיקר לתפיסת הטרף, שיניו האחוריות משמשות למעיכתו ולעיסתו. לרוב הם משיגים את מזונם מקרקעית הנהר. הם מעדיפים לאכול סרטנים ודגים קטנים. לעתים הם גם אוכלים צבים מזדמנים.
מרבית הפעמים המין אינו מסתובב בקבוצות המונות יותר משני פרטים, אולם בנסיבות נדירות ניתן לצפות בכ-20 דולפיני אמזונאס יחדיו. בשונה מדולפינים אחרים, זווית סיבוב הראש של דולפין האמזונאס גדולה יחסית לדולפינים אחרים, בשל מבנה חוליות מיוחד. ראייתו טובה למרות עיניו הקטנות, אולם שדה הראייה התחתון שלו מוגבל בשל לחייו הבולטות. פתרון נפוץ לבעיה זו היא שחייה במהופך.
[עריכה] שימור
דולפין האמזונאס הוא המין הבטוח ביותר בעל-משפחת דולפיני נהרות. למרות זאת, פעמיים הוא סווג כמין שמצבו פגיע על-ידי IUCN (פעם ראשונה ב-1994; השנייה ב-2000). אזורי המחייה שלו נשארים לבינתיים יציבים, בניגוד גמור להידלדלות החמורה במצב בתי הגידול של דולפין הינג-טסה (Lipotes vexicolor), דולפין הגנגס (Platanista gangetica) ודולפין האינדוס (Platanista minor). סקירות שלמות ומדויקות טרם נערכו בשל אי-הנגישות של יערות הגשם, אך אומדנים מעריכים את אוכלוסיית דולפין האמזונאס בכעשרות אלפי פרטים.
דולפין האמזונאס מעולם לא ניצוד באופן ישיר. עם זאת, ידוע כי אירעו מספר תקריות בהן דייגים הרגו דולפיני-אמזונאס על מנת להגן על הדגים שהם דגו ועל כלי הדיג. מאז 1988 הציד של דולפין האמזונאס הוצא מחוץ לחוק בברזיל ובבוליביה, וכן באזורים מוגנים בפרו, בונצואלה ובקולומביה. עם זאת, הרג של דולפיני אמזונאס התרחש בעקבות הרעלת כספית (הכספית נפוצה ליד מכרות זהב, שכן היא משמשת להפרדת הזהב מהסלע המקיף אותו). כיום מדענים מודאגים מגידול האוכלוסין באזור נהרות האמזונאס והאורינוקו. פרויקטים מסוג דומה לאלו שהחריבו אוכלוסיות שלמות באסיה הוצעו באזור הנהרות. תוכניות אלו זוכות להתנגדות מצד ארגוני איכות הסביבה.
