דוד פרנקפורטר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד פרנקפורטר (1909 - 1991), יהודי שהתנקש בחייו של דיפלומט נאצי בכיר.
דוד פרנקפורטר נולד בשנת 1909 בעיר דָרוּבָר במערב סלובניה למשפחת רבנים. הוא היה סטודנט לרפואה בגרמניה וברח מפרנקפורט לברן, לאחר שמקומו במעבדה סומן במגן דוד והוא הרגיש שהטבעת מתהדקת סביב צווארו. ב-4 בפברואר 1936 התנקש ביריות אקדח בחייו של הדיפלומט הנאצי הבכיר וילהלם גוסטלוף בעיר הקיט דאבוס שבשווייץ. גוסטלוף, שמונה לתפקיד המנהיג האזורי - "גאולייטר", לאחר שהשביע למעלה מ-5,000 אזרחים שוייצריים לרייך השלישי, עשה נפשות לרעיון שעל שווייץ לחבור לגרמניה והיה אחראי להפיכת דאבוס למרכז הנאציזם בשווייץ.
לאחר הרצח הסגיר פרנקפורטר את עצמו לידי השוטר המקומי. משפטו נפתח בדצמבר 1936, אף שדעת הקהל אהדה אותו, בשל העובדה שגוסטלוף היה נטע זר וגורם חתרני, השלטונות שהיו תחת צל הטרור של הנאצים שנשפו בעורפם, שפטוהו בחומרה וניסו להציג את מעשהו כמעשה פלילי גרידא ללא ההקשר הנאצי. התובע ד"ר פרידריך בריגר הסתייע אף בעורך הדין הנאצי גרים - מאנשיו של שר התעמולה הנאצי גבלס - שייצג את אשתו של גוסטלוף. סנגורו של פרנקפורטר היה ד"ר קורטי, שניסה להתוות קו הגנה פוליטי. בסיום המשפט שפטוהו לשמונה עשרה שנות מאסר, שלילת זכויות אזרח ולגירוש עולמי משווייץ.
הנאצים שרתחו מזעם, לא הגיבו לרצח בפוגרום, כיוון שהתאריך היה בסמוך לאולימפיאדת ברלין (1936), והיטלר חשש מכך שהאולימפיאדה תבוטל. בתום המלחמה, ב-1 ביוני 1945, פרנקפורטר נחנן, שוחרר מהכלא, ואף הוצעה לו אזרחות שוויצרית. אך הוא העדיף לעלות ארצה באוניית מעפילים, ועבד כפקיד בסוכנות היהודית. דוד פרנקפורטר נפטר בשנת 1991, בגיל 82. ועל שמו קרויים רחוב בעיר פתח תקוה וגן ציבורי ברמת גן.
[עריכה] בעקבות ההתנקשות
דוד פרנקפורטר הוציא ספר בשם "נקם", שבו הוא מתעד את סיפורו, ומה שהוביל אותו למה שעשה. ובו כתב בין היתר את הדברים הבאים:
- "נכנסה שנת 1933, היא שנת הפורענות בגרמניה. מרעידים ישבו היהודים אל מקלטי-הרדיו ומנו מספר לקולות הנאצים בבחירות... ההמונים הוכו בשגעון, התזזית יצאה בחינגה בראש חוצות. מיסקרים ותהלוכות, דגלים ומוזיקה-של פח השתררו בחיי עם הגרמנים. חרדים שוטטו היהודים, בעצם מחול מכשפות זה של היממון חושים, לפני חומות עיר מולדתם שהייתה להם לעיר נכר. חפץ אחד בלבד היה בלבם – החבא אל הכלים, הרכן ראש ועמוד אי כה בסערה. "תבשיל, לא הרי בישולו כהרי אכילתו", הייתה אימרת-הקסם שלהם, קצרת הראות, אשר החזיקו בה כהחזק ב"אני מאמין". לא יכולתי לרדת לסופה של עמדה סבילה ומוגה זו, שעל כל בזיון ועלבון, על כל מאסר וחבישה במחנה ריכוז הייתה תשובתה – שתיקה ואפס מעשה".
פרופ' מאיר שוורץ, מנהל "בית אשכנז" לחקר השואה בגרמניה, משער כי רצח זה היה בין הגורמים החשובים ששווייץ לא נכבשה על-ידי הגרמנים ולא היה "אנשלוס", כמו באוסטריה, וכך ניצלו כנראה, כ-20,000 מיהודי שווייץ מכליה. עוד הוא משער כי התנקשות בגוסטלוף וחוסר התגובה שבאה בעקבותיה, היוו מקור השראה להרשל גרינשפן, כמעט שלוש שנים אחרי, לבצע את ההתנקשות שלו, התנקשות שהיוותה עילה לפוגרום ליל הבדולח.
אוניית נוסעים גדולה שנבנתה בגרמניה, נקראה על שמו של וילהלם גוסטלוף. בעת מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 טובעה אוניה זו בים הצפוני משלושה טורפדות של צוללת רוסית, בעת שהיו בה למעלה מ-6,000 פליטים גרמניים. אירוע זה נחשב לאסון הימי הגדול ביותר בעת החדשה. דרך אסון אוניית וילהלם גוסטלוף, גרמנים רבים זוכרים את שמו של נאצי זה. הסופר הגרמני גינטר גראס מזכיר את ההתנקשות בספרו "בהילוך של סרטן", בדרך שיש הרואים אותה כמעוותת את האירועים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אמיל לודוויג, רצח בדאבוס, יצא לאור בשנת 1936 באמסטרדם. תורגם לאנגלית באותה שנה בהוצאת ויקינג, בשם The Davos Murder. לא הופיע בתרגום עברי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאיר שפר, פרשת פרנקפורטר, באתר "דעת"
- עדות בנו כהן במשפט אייכמן, אתר סנונית
- בהילוך של סרטן - גינטר גראס, YNET
