ג'ובאני לורנצו ברניני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ברניני - פורטרט עצמי

כנסיית סן פייטרו ברומא. זרועות הענק שעיצב ברניני יוצרות חיבור בין הכנסייה אל החוץ ומקשרות את אלפי המאמינים שמתאספים בכיכר לקהל שבתוך הכנסייה

ג'ובאני לורנצו ברניני (7 בדצמבר 1598 - 28 בנובמבר 1680) הינו אחד החשובים שבאמני תקופת הבארוק באיטליה.

ברניני נולד בנאפולי לפייטרו ברניני שהיה פסל בסגנון המנייריזם. אצל אביו למד ברניני את אומנות הפיסול שעם השנים הפכה למקצועו העיקרי אף על פי שבדומה לאמנים אחרים בתקופתו הוא עסק גם בציור, רישום, עיצוב תפאורות, אדריכלות ואומנות זיקוקי די נור. עבודותיו הראשונות הושפעו מפסלים בסגנון ההלניסטי הקלאסי אשר היו מצויים לרוב ברומא אליה הוא עבר יחד עם אביו. את פריצת הדרך שלו כאמן פיסול קנה ברניני כשיצר סדרת עבודות לקרדינל שיפיונה בורגזה. עבודותיו של ברניני מאופינות בטכניקה מעולה ובדינמיות רבה ומושפעות מהמיתולוגיה היוונית ומסיפורי התנ"ך.

בתחום האדריכלות התפרסם ברניני בזכות המשימה שלקח על עצמו בשנת 1623 - השלמת עיצובה של בזיליקת סן פייטרו ברומא, עבודה בה החל מיכלאנג'לו. כיכר נבונה שנמצאת מול הכנסייה, את מזרקת ארבעת הנהרות ועיצב את מזבח הארד- שנחשב לאחד המרשימים בעולם. ברניני אף הוזמן לעצב את חזית ארמון הלובר בפריס, אך הצעתו לעיצוב נדחתה.

ברניני פיסל בכל נושאי האמנות: תנכיים, מיתולוגיים, נוצריים וחילונים.