ג'אני סקיקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ג'אני סקיקי

כרזת האופרה
מלחין	ג'אקומו פוצ'יני
ליברטיסט	ג'ובאקינו פורצאנו
סוגה	אופרה קומית (אופרה בופה)
מספר מערכות	1
שפה	איטלקית
שנה	1917-1918
מקום התרחשות העלילה	פירנצה
זמן התרחשות העלילה	שנת 1299
תפקידים
בואוזו דונאטי סוחר עשיר, זה הרגע מת ג'אני סקיקי, בן 50 (בריטון). לאורטה, בתו של סקיקי, בת 21 (סופראן). ציטה או "לה וקיה" ("הזקנה"), בת הדוד של בואוזו דונאטי, בת 60 (קונטראלט). רינוצ'ו, אחיינה של ציטה (טנור) גרארדו אחיינו של המנוח, בן 40 (טנור) נלה אשתו של גרארדו, בת 34 (סופראן) גרארדינו בנם, בן 7 ("קול לבן") בטו די סיניה גיסו של המנוח, עני ולבוש ברישול, גיל לא ברור (באס) סימונֶה בן דודו של המנוח, בן 70 (באס) מארקו בנו של סימונה, בן 45 (בריטון) לה צ'סקה אשתו של מארקו, בת 38 (מצו סופראן) מאסטרו ספינלוצ'ו רופא (באס) אמנציו די ניקולאו נוטריון (בריטון) גוצ'ו צבּע, משמש כאחד העדים ((באס) פינלינו סנדלר, משמש כאחד העדים (באס)

ג'אני סקיקי היא אופרה במערכה אחת מאת ג'אקומו פוצ'יני. אופרה זו, שנכתבה בשנים 1917 - 1918, מהווה חלק בטרילוגיית האופרות "טריפטיך" (באיטלקית: "Il Trittico") שחיבר פוצ'יני, והיא האופרה הקומית מבין השלוש. האופרה חוברה על פי ליברטו מאת ג'ובאקינו פורצאנו, שביסס העלילה על אפיזודה קצרה הלקוחה מה"קאנטו" הראשון מתוך ה"תופת" ב"קומדיה האלוהית" מאת דנטה אליגיירי. הבכורה העולמית התרחשה ב-14 בדצמבר 1918 על בימת המטרופוליטן אופרה בניו יורק.

[עריכה] תקציר העלילה

אחד מקרובי משפחתו של בואוזו דונאטי (Buoso Donati), סוחר עשיר שזה עתה מת, מזעיק את ג'אני סקיקי, הידוע בכל פירנצה בזכות חריפותו השכלית, על מנת שיציל את בני המשפחה מהתסבוכת אליה נקלעו: דונאטי הוריש את כל ממונו הרב ונכסיו למנזר בקרבת מקום. ג'אני סקיקי רוקח מזימה: מכיוון שדונאטי מת זה עתה ואיש אינו יודע עוד על כך, יובל המנוח לחדר הסמוך, ואילו סקיקי עצמו ייכנס לתוך בגדיו, ובחיקוי קולו וסגנון דיבורו, יכתיב הוא לנוטריון צוואה חדשה.

כל אחד מבני המשפחה מנסה בתורו לשחד את סקיקי בסתר, על מנת ש"יוריש" להם את חלק הארי של נכסי המנוח: ביתו, פרדתו ("הפרדה הטובה ביותר בטוסקנה") והטחנות שבעיר סיניה (Signa) אשר בבעלותו. סקיקי מסכים לבקשות כל אחד ואחד מהם, ומיד אחר כך, לאחר שהתקבצו סביבו כולם, מזהיר אותם ומזכיר להם שהעונש הקבוע בחוק למתחזים בענייני ירושה ואף למשתפי הפעולה הוא כריתת היד והגליה מפירנצה. כשמגיעים הנוטריון והעדים, סקיקי כבר מוכן במיטתו של המנוח ובבגדיו להכתיב את הצוואה החדשה; למנזר "סנטה רֶפּראטה" (Santa Reparata) משאיר חמש לירות בלבד. את שאר כספו של דונאטי מחלק הוא שווה בשווה בין קרובי המשפחה, ואף את הנכסים פחותי הערך מחלק כך ביניהם.

הקרובים רותחים מזעם כאשר את שלושת הנכסים החשובים ביותר, הפרדה, הטחנות והבית, משאיר הוא במקום להם, כפי שהבטיח, ל"חברו היקר, המסור והאהוב ג'אני סקיקי". על מנת לא להיחשף, מחכים הם שיסתלקו הנוטריון ושני העדים, וכשאלה יוצאים, משתלחים הם בג'אני סקיקי ומתחילים לבזוז מכל הבא ליד.סקיקי מגרש את כולם מן הבית, אשר שייך כעת לו. האופרה מסתיימת כאשר לאורטה, בתו של סקיקי, ורינוצ'ו, אחיינו של המנוח, המאוהבים זה זמן רב, מתחבקים במרפסת הבית. סקיקי מחייך למראה אושרם ומשביעות רצון ממזימתו.

[עריכה] על האופרה

הכתיבה המוזיקלית של ג'אני סקיקי, בידיו האמונות של פוצ'יני, מפגינה את בקיאותו ברזי הכתיבה המוזיקלית לתיאטרון; היא עוקבת היטב אחר הטקסט ההומוריסטי של פורצאנו, ומשרתת אותו נאמנה. המוזיקה קולחת ורציפה, הדמויות מאופיינות היטב, נעשה שימוש מחושב ולעתים מחוכם מאוד בלייטמוטיבים, והתזמור עשיר ומגוון.

על-כן, רואים מבקרים רבים בג'אני סקיקי אחת משלוש האופרות הקומיות הטובות בכל תולדות האופרה, לצד "הספר מסביליה" של רוסיני ו"פלסטף" מאת ורדי.

[עריכה] קטעים נודעים ב"ג'אני סקיקי"

האריה "O mio babbino caro" - אריה קצרה ששרה לאורטה לאביה, ג'אני סקיקי, הכועס על קרובי המנוח. סקיקי רוצה ללכת מבית המנוח ולא לעזור לבני המשפחה ואז באריה זו מסבירה לו לאורטה כי היא אוהבת את רינוצ'ו וכך מפצירה בו להישאר. אריה זו הפכה ברבות השנים לאחת האריות המוכרות ביותר בכל הרפרטואר האופראי. משמשת זמרות סופראן רבות כקטע הדרן ברסיטלים, ואף כקטע מקובל באודיציות.
האריה "Firenze è come un albero fiorito" - האריה של רינוצ'ו. באריה זו מתאר לבני המשפחה את מעלותיו של ג'אני סקיקי.
המונולוג "!Ah!... che zucconi" - מונולוג בו ג'אני סקיקי מפרט בפני משפחת המנוח את המזימה שרקח.