גרונטולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גרונטולוגיה (Gerontology) היא תחום בביולוגיה וברפואה העוסק בחקר ההזדקנות.

הגרונטולוגיה חוקרת את הגורמים הביולוגיים להזדקנות (ביוגרונטולוגיה) ואת התהליכים והמאפיינים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים שלה. הגרונטולוגיה אינה עוסקת במחלות הזקנה - אלו הן תחומה של הגריאטריה.

[עריכה] הגורמים להזדקנות

בחומר התורשתי שבתאיהם של כל האורגניזמים מתרחשות כל העת מוטציות (פגמים) רבות. לתא כלים רבים להתמודדות עם המוטציות, ובאנשים בריאים מצליח התא לדכא ולתקן את רובן. התאוריה המרכזית של ההזדקנות טוענת שבמשך השנים מתרבות ומצטברות המוטציות, עד כי התא אינו מסוגל יותר לעמוד בקצב תיקונן; אז גורמות המוטציות להרס התאים (ולפיכך - הרס הרקמות, כגון העור, העצמות, שריר הלב וכו'). שלל תופעות אלו מתבטא כ"זיקנה". במקרה ומוטציה פוגעת באונקוגן (גן סרטני), עלולה להתפתח מחלת הסרטן, כפי שאכן קורה בשכיחות גבוהה אצל קשישים.

נושא המעסיק את הביוגרונטולוגיה רבות בשנים האחרונות הוא הטלומרים, קצותיהם של הכרומוזומים בייצורים אוקריוטיים. הסברה הרווחת (אם כי עדיין שנויה במחלוקת) היא שהטלומרים משמשים מעין "פתיל השהיה", המתקצר עם כל הכפלה של התא עד שהוא מתכלה, דבר המונע הכפלות נוספות של התא ולפיכך - מוות.