גאון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באדם בעל אינטליגנציה גבוהה. לערך העוסק באחד מחכמי בבל, ראו גאונים.
גאון הוא אדם בעל אינטליגנציה ויצירתיות גבוהות במיוחד מהממוצע באוכלוסייה. גאונות מוגדרת בדרך כלל ביחס ליכולות בתחומים טכנולוגיים, מדעיים, ניהוליים ואמנותיים, אולם ישנם הסוברים כי המושג גאונות יכול להיות קשור גם ביכולת חריגה בתחומים אחרים (כמו למשל, גאון בכדורגל).
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרה
הגדרתה של גאונות המקובלת על פי רוב היא אדם בעל מנת משכל (איי קיו) גבוהה מ-145. עם זאת, ישנה מחלוקות חריפה מאוד באם מבחן התנהגותי אחד, הבוחן מגוון מצומצם של נושאים, יכול לעמוד על טיבה של יצירתיות או אינטליגנציה. ההסכמה הכללית היום היא שמבחן האינטיליגנציה מודד עוד מאותו הדבר ולא מסוגל לעשות הפרדה ממשית בין קטגוריות שונות של אינטליגנציה. למעשה, סביר להניח שרוב המאפיינים של המושג אינטליגנציה או גאונות אינם נכנסים למבחנים אלו.
[עריכה] מבחני אינטיליגנציה וגאונות
מבחן אינטליגנציה הוא מבחן שנכתב על ידי פסיכולוגים. המבחן המקובל ביותר כיום הוא מבחן וקסלר, אך ישנם גם מבחנים אחרים כמו מבחן בינה ומבחן גארדנר ואלו שונים באופן מהותי אלו מאלו. בעבר נערכו ופרסמו מספר מבחני אינטיליגנציה לדמויות מפורסמות, וכך יצא שלמרלין מונרו יש יכולת שכלית גבוהה יותר מזו שמאפיינת את אלברט איינשטיין, על פי מנת המשכל. דוגמאות כאלו אינן חסרות והן רק מלמדות על חוסר היכולת הקיים לאמוד גאונות או להגדיר אותה היטב.
בעוד שמבחן האינטיליגנציה מגדיר נבחנים בו כגאונים על פי ציון התקן שלהם באוכלוסייה באמצעות מתן ציון על פתרון סדרת שאלות, גאונות בפועל היא יכולת בלתי צפויה ובלתי מכומתת לפתור בעיות חריגות בדרגת הקושי שלהן. איינשטיין הגה את תורת היחסות על ידי סדרת שאלות לא טריוויאליות שהגה במוחו ומציאת פתרונות לא שגרתיים ולא אינטואיטיביים, כאשר התוצאה השפיעה על האנושות כולה.
במובן זה, לא קיים שום מבחן שמסוגל לחזות יכולת כזאת זולת מבחן התוצאה. גאונים מוגדרים על ידי ההיסטוריה, בדרך כלל, כאנשים שחוללו מהפיכות תפיסתיות, תרבותיות, טכנולוגיות, כלכליות וכדומה, במובן ששינה את פני האנושות ובאופן שרק הם עצמם יכלו לעשות באותה העת, או כאנשים שאמנם לא הביאו לשינוי דרמטי, אך עשו עבודה המוגדרת כעבודת גאון מבחינה זו שגאונים רבים בעצמם לא הצליחו להגיע להישג דומה, כמו למשל אנדרו ויילס (Wiles), שהוכיח את המשפט האחרון של פרמה.
לכן ניתן לומר כי המבחנים הללו, שהם מבחני האינטליגנציה-יצירתיות המוסכמים היחידים כיום (אם כי הם בעלי מתאם ליצירתיות רק במתמטיקה וגם אז אינם מנבאים יכולות חריגות), אינם כלים בעל יכולת סיווג חזקה, אם כי הם בעלי חשיבות ותוקף גבוה בסוגי אינטליגנציה מסוימים. למשל, ככלי מסווג של אוכלוסייה נורמלית: ילדים הנקראים "מחוננים" הם ילדים הנמצאים בעשירון העליון של האוכלוסייה מבחינת מנת המשכל שלהם במבחן וקסלר לילדים. סביר להניח שגאון בתחומים ריאליים או מילוליים ישיג ציון גבוה במיוחד, לפחות בחלק ממבחן וקסלר (המורכב מציון כמותי ומציון מילולי), אך לא ניתן לומר כי מי שהשיג ציון גבוה במיוחד במבחן האינטיליגנציה הוא בסבירות גבוהה גאון, שכן מבחן האינטיליגנציה אומד, כנראה, חלק קטן למדי מהגדרתה של גאונות.
[עריכה] גאונות במספר תחומים
גאונים נוטים להיות בדרך כלל גאונים בתחום אחד או בכמה תחומים בעלי זיקה קרובה, כמו למשל אייזיק ניוטון, קרל פרידריך גאוס (Carl Friedrich Gauß) וארכימדס שהיו גאונים גם במתמטיקה וגם בפיזיקה. ישנם גם גאונים בתחומים שונים, אך נפוצים יחדיו באופן שכיח, כמו ג'ון פון נוימן וגאוס שהיו גם בעל זיכרון פנומנאלי וגם כישרון נדיר לשפות. אולם, היו מעט גאונים שנחשבו לרב תחומיים, כאשר המפורסם שבהם הוא ליאונרדו דה וינצ'י, שנחשב לאחד מגדולי הציירים בהיסטוריה יד ביד עם היותו אחד מגדולי הממציאים, מתמטיקאי ופיזיקאי גאון ואחד מחלוצי תורת האנטומיה.
[עריכה] מאפיינים פיזיולוגיים
מבחינה פיזיולוגית לא נמצאו מדדים נוירולוגיים המאפיינים גאונים מאנשים אחרים, אך סביר להניח כי קיים בסיס גנטי לגאונות. למשל, אירן ז'וליו-קירי (Irène Joliot-Curie), בתם של בני הזוג מארי ופייר קירי (Marie and Pierre Curie) שזכו בפרס נובל בתחום הפיזיקה והכימיה, זכתה אף היא בפרס נובל לפיזיקה. עוד ידוע, כי לפחות 30 מגאוני יהדות גרמניה בתחומים שונים (מהמוזיקאי החשוב גוסטב מאהלר, ועד לפריץ האבר, זוכה פרס הנובל לכימיה) הם צאצאים לאותו בית אב יהודי ששורשיו במאה ה-16.
[עריכה] מאפייני אישיות
מבחינת אישיות גאונים נתפסים, באופן סטיגמטי, כאנשים מוזרים. מבחינה עובדתית, גאונות כרוכה לא פעם בהתמסרות מוחלטת לתחום יחידי, ובכך יש מן האקסצנטריות. נוטים להעריך כי מבין 32 הגאונים הגדולים בכל הזמנים 90% היו בעלי הפרעות אישיות או מחלות נפש ממש, כך שיתכן וישנו מתאם גנטי עם מחלות נפש, הפרעות אישיות או הפרעות תקשורת. מחקרים מן הזמן החדש קושרים בין יכולת גבוהה בתחומים ריאליים לבין נטייה מוגברת להולדת ילד אוטיסט. מאידך, ישנם הסוברים כי גאונות כרוכה במניעים אישיים חזקים מאוד לפיצוי על מחסור כלשהו ולכן קיים מתאם בין מחלות נפש, בריאות לקויה ועוד לבין יכולת חריגה בתחומי רוח שונים.
