ברוך אשלג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם "הרב"ש", (22 בינואר 1907 - 13 בספטמבר 1991) מקובל, בנו בכורו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר. בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם" ו"אגרות הרב"ש".
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
ברוך שלום הלוי אשלג נולד בפולין ב-22 בינואר 1907. כבר בגיל תשע החל ללמוד אצל אביו והצטרף אליו בנסיעות לרבי מפרוסוב ולרבי מבעלז. בגיל שלוש עשרה (1921) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והמשיך את לימודיו במוסד חסידי חב"ד בשם "תורת אמת". בגיל שבע עשרה הוסמך לרבנות על ידי גדולי הרבנים בישראל של אותם השנים – הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יעקב משה חרל"פ. כך קיבל על פי דרישת אביו, הסמכה מן הזרם החרדי והציוני גם יחד.
הרב ברוך אשלג לא רצה להשתמש בידע התורני שהיה ברשותו לצורכי פרנסה. במשך מרבית חייו עסק בעבודות פשוטות, כגון סלילת כבישים, בנייה ופקידות.
במרוצת השנים הפך הרב"ש לתלמידו הבכיר של אביו, מחבר פירוש הסולם לספר הזוהר, הרב יהודה אשלג. הוא ליווה אותו בנסיעותיו, מילא שליחויות רבות ושימש אותו בכל צרכיו. פעמים רבות נהג ללמוד עימו ביחידות. את ששמע מאביו רשם במחברתו האישית, וכך הצטברו ברשותו אלפי רשימות ייחודיות המתעדות את הסבריו של "בעל הסולם", אחד המקובלים החשובים של המאה העשרים, על עבודתו הרוחנית של האדם. על ערש דווי הוריש הרב"ש את אותה מחברת לתלמידו ועוזרו ר' מיכאל לייטמן, וזה הוציאה לאור שלוש שנים מאוחר יותר.
יותר משלושים שנים למד הרב"ש קבלה מאביו. כאשר שכב הרב יהודה אשלג על מיטת חוליו ולא הצליח לקום ממיטתו נתן רשות לרב"ש להעביר שיעורים לתלמידיו במקומו.
לאחר הסתלקותו של הרב יהודה אשלג, מילא הרב"ש את מקומו כמנהיגם של חסידי אשלג והקדיש את חייו להמשכת דרכו הייחודית של אביו, להסבר והרחבת פירושיו, ולהפצת הקבלה בהמון עם.
בעקבות מחלוקות קשות שפרצו על זכויות הפצת ספר הזוהר עם פירוש "הסולם" של אביו, עזב ברוך אשלג את הארץ לתקופה של שלוש שנים (את רוב הזמן הוא העביר בבריטניה). בתקופה זו נועד עם מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מלובאוויטש), עם הרב יואל טייטלבוים (האדמו"ר מסטמאר) ועם רבנים חשובים אחרים. כמו כן הוא מסר שיעורי קבלה רבים בגייטסהד ובערים נוספות בבריטניה.
לאחר חזרתו לארץ המשיך הרב"ש ללמוד וללמד. הוא לא רצה שיכירוהו ויפרסמו את שמו בחוצות בתור מקובל, ולכן, בדומה לאביו, סרב לקבל על עצמו תפקידים רשמיים. אשתו, פייגה אשלג, מעידה על כך: "אפילו שכינינו לא ידעו שהוא מלמד את תורת הנסתר". [1]
מסוף שנות השישים חלה תפנית בברוך אשלג והוא החל ללמד קבלה בחוגים נרחבים יותר. הוא נהג להגיע לכל מקום שבו הייתה דרישה, ולו הקטנה ביותר, לשמוע דבר מה על הקבלה. בין הערים אליהן נהג לנסוע דרך קבע כדי להעביר שיעורי קבלה היו חברון, טבריה וירושלים.
בשנת 1976 הרחיב הרב"ש את בית מדרשו. החדר בביתו הצנוע בבני ברק, הפך כעת לבית כנסת רחב ידיים אשר נבנה ברחוב חזון איש בבני ברק. הוא עצמו עבר להתגורר בקומה השנייה של אותו בניין.
מדי פעם נהג לנסוע לטבריה להתבודד מעט. האדם היחיד שלו הרשה הרב"ש לנסוע עימו היה תלמידו ועוזרו האישי, הרב מיכאל לייטמן. שניהם נהגו להתבודד במשך שעות רבות בדירה שהייתה בבעלותו של יעקב דרורי, תלמיד הרב"ש.
בשנת 1983 הצטרפו לקבוצת המקובלים שלימד כארבעים תלמידים חדשים. כדי לזרז את השתלבותם בקבוצה החל לכתוב מאמרים, המתארים את דרך ההתפתחות הרוחנית ואת יסודות העבודה בקבוצת מקובלים. משנת 1984 ועד ליומו האחרון, נהג הרב"ש לכתוב מאמר מדי שבוע ולפרסמו בין תלמידיו. ברבות הימים אספו תלמידיו את כל אותם מאמרים שכתב ואגדו אותם לסדרת ספרים בשם "שלבי הסולם".
ב-22 ביוני 1990, נפטרה אשתו לאחר מחלה ממושכת. על אף גילו המופלג, בחנוכה של אותה השנה נישא בשנית לפייגה לונץ והוא בן 84, באומרו: "עניין החתונה אצלי אין בו דבר מלבד רוחניות, ולפיכך לא אנוח ולא אשקוט עד שאמלאו".[2]
הרב ברוך שלום הלוי אשלג נפטר ב-13 בספטמבר 1991.
[עריכה] חיבוריו
עיקר עיסוקו של הרב ברוך שלום הלוי אשלג היה, כאמור, מתן פירוש והרחבה לכתבי אביו, הרב יהודה לייב הלוי אשלג. מאמריו של הרב ברוך אשלג קלים לקריאה הרבה יותר מחיבוריהם של המקובלים שקדמו לו ומתאפיינים בלשון פשוטה וקלה. ברוך אשלג השקיע את עיקר מאמציו בפירוט מקיף ככול האפשר את דרכו הרוחנית של האדם, החל מצעדיו הראשונים – השאלה "מה הטעם בחיי?" ועד לטיפוסו במעלה הסולם אל עבר גילוי המציאות הרוחניות והדבקות באלוהות.
תלמידיו מספרים עליו כי "הרב"ש החזיק בדעה שכל אחד – איש או אישה, אפילו צעיר בשנים יכול ללמוד את פנימיות התורה אם ברצונו להשלים את תיקון נשמתו". [3]
להלן תיאור של כמה מחיבוריו הבולטים:
- ספר "שמעתי" – מחברתו האישית של הרב ברוך אשלג, בה רשם את המאמרים ששמע מאביו לכל אורך התקופה שבה למד אצלו קבלה. ייחודו של הספר הוא תוכנו המיוחד והשפה שבה הוא כתוב. הספר מכיל מאמרים המתארים בשפה רגשית ושיחתית את המצבים הרוחניים שעובר האדם בדרכו הרוחנית. מאמרים אלה מהווים למעשה את התיעוד החי היחיד שיש ברשותנו של השיחות שערך מחבר פירוש הסולם לספר הזוהר עם תלמידיו.
- מקור השם הוא הכיתוב שהופיע על כריכת המחברת ונכתב על ידי הרב ברוך אשלג עצמו - "שמעתי".
- למן המהדורה השנייה של הספר ניתן למצוא בו גם את "ניגוני העולם הבא" – תווי הניגונים של 15 מהניגונים שחיברו הרב יהודה לייב הלוי אשלג ובנו בכורו ממשיך דרכו הרב ברוך שלום הלוי אשלג.
- אגרות הרב"ש - אגרות ששלח ברוך אשלג לתלמידיו בזמן שהותו בחוץ לארץ. באיגרותיו עונה הרב ברוך אשלג על שאלותיהם של תלמידיו בנוגע לדרכם הרוחניות, עומד על המשמעות הרוחנית של חגי ישראל על פי הקבלה ועוסק בעניינים רבים נוספים.
- דרגות הסולם – ספר בן שני כרכים המורכב בעיקרו ממאמרים, אמרות ורשימות דברים שכתב הרב ברוך אשלג במהלך חייו. דברים אלה נכתבו לרוב כטיוטא על גבי פיסות נייר וקטעי דפים ומופיעות כראשי פרקים, כהכנה למאמרים או כתשובות שכתב לתלמידיו.
- מספר זה ניתן ללמוד רבות על הלך רוחו ומחשבתו של הרב ברוך אשלג והוא מהווה המשך לספר מאמרי "שמעתי".
- שלבי הסולם – חיבור מקיף ורחב ידיים בן חמש כרכים המאגד בתוכו את כל מאמרי הרב"ש אשר נכתבו בין השנים 1991-1984. בחיבור זה פורס הרב ברוך אשלג בצורה מקיפה ביותר את יסודות משנתו הקבלית, החל מעבודת האדם בקבוצה, המהווה את עיקרון היסוד במשנתו, וכלה בפירוש קבלי על התורה כאלגוריה לדרכו הרוחנית של האדם בעולמנו.
[עריכה] משנתו החברתית
בדומה למקובלים רבים אחרים, הרב ברוך אשלג סבר כי האדם הוא יצור חברתי וכי אין הוא יכול להתקיים ללא חברה, המספקת לו את צרכיו הבסיסיים ומקרינה עליו את סולם ערכיה. בדומה לאביו, הוא סבר שהאדם בעולמנו מושפע ללא הרף מהסביבה שבה הוא נמצא; ברגע שבו האדם נכנס לחברה מסוימת אין לו כל חופש בחירה והוא נתן לחלוטין תחת השפעתה. אליבא דאשלג, בחירתו החופשית היחידה של האדם בעולמנו היא רק לבחור בסביבה שתשפיע עליו את הערכים שהוא מעניין לקבל.
מכיוון שהדרך הרוחנית משולה לחבל דק מאוד עליו פוסע האדם לאורך זמן רב, תוך שעליו להישמר מנטות לימין הקו או לשמאלו, חשיבותה של החברה שאמורה לתמוך באותו אדם ולקדמו לעבר מטרת חייו מקבלת משנה תוקף. על כן, בדומה לאביו, השקיע הרב ברוך אשלג שנים רבות בניסוח עקרונות היסוד להבנייתה של חברה שיתופית השואפת להגיע לרוחניות, כפי שהמקובלים לאורך כל הדורות הבינוה – להגיע לאהבת הזולת ובאמצעות כך לאיחוד עם האל. משום כך רובם המוחלט של מאמריו מוקדשים לבירור ופישוט עקרונות העבודה הרוחנית של אדם הנמצא בחברה מעין זו.
[עריכה] גישה נכונה ללימוד
הרב ברוך אשלג סבר כי קיימים שני מרכיבים בעלי חשיבות מכרעת בדרכו הרוחנית של האדם. ראשית, עליו למצוא את הסביבה שתקדם אותו בצורה הטובה והמהירה ביותר לעבר "השוואת הצורה" לבוראו. שנית, על האדם לדעת כיצד לגשת נכון ללימוד הקבלה כדי שלא יבזבז את זמנו לריק. לאחר שעמדנו על המרכיב הראשון בסעיף הקודם, ניגש עתה לבאר את המרכיב השני. המקובלים לאורך הדורות סברו כי בזמן הלימוד מאיר על נשמת האדם "אור מקיף". כדי לקבל את אותו אור לתוך נשמתו כל שעל האדם לעשות הוא לרצות שאור זה יכנס לתוכה. או במילים אחרות, לרצות לחוות את המצבים עליהם כותב לו המקובל, מחברו של הספר. עם זאת, זהו תהליך מורכב הדורש זמן ומאמץ ניכר מצד הלומד, מכיוון שעליו להגיע ל"תפילה", קרי לגבש רצון שלם לגילוייה של המציאות העליונה.
עיקר הדגש במשנתו של הרב"ש אינו מושם על הבנתו של החומר הנלמד, אלא על רצונו של האדם. ברגע שבו האדם מגיע למידה שלמה של רצון להגיע לרוחניות, זו נפתחת בפניו והוא מגלה את העולמות עליונים שמתאר מחברו של הספר.
בספרו שמעתי מתאר הרב"ש את שלושת התנאים להגיע ל"תפילה" אמיתית, קרי לרצון שלם להגיע לרוחניות:
| יש ג' תנאים בתפילה: א) להאמין שהוא [האל] יכול להושיע לו... ב) שכבר אין לו שום עצה, שמאי שהיה אפשר בכוחו לעשות כבר עשה, ולא העלתה רפואה למכתו. ג) שאם לא יעזור לו, טוב לו מותו מחייו, שעניין תפילה הוא ע-אבודה שבלב. שעד כמה שהוא בבחינת אבוד כך גודל התפילה... | ||
| -- ברוך שלום הלוי אשלג, שמעתי, מאמר רט', עמ' קצג'-קצד' | ||
[עריכה] המשמעות הרוחנית של החגים
פעמים רבות ניתן למצוא במאמריו של הרב"ש הסברים מפורטים וחדשניים על משמעותם הרוחנית של חגי ישראל. אם ננסח זאת בכללות נוכל לומר כי הרב"ש הסביר שהחגים מתארים את תהליך התפתחותו הרוחנית של כל אדם ואדם. להלן כמה דוגמאות לכך:
[עריכה] חג הסוכות
חג הסוכות מסמל את תחילת כניסתו של האור אל תוך נשמתו של האדם, עד אשר הוא ממלא אותה עד תום בימי שמחת תורה. במהלך שבעת ימי החג מתמלאות שבע הספירות התחתונות (ז"ת) של נשמת האדם באור. התמלאות באור מכונה "שמחה". ה"סוכה מסמלת את כלי הקיבול של האור, את הנשמה. עד אשר הנשמה אינה עוברת תיקון היא אינה יכולה לקבל את האור, לכן אור זה שרוי מחוצה לה – מסביבה, ולכן מכונה בשם "אור מקיף". הרב"ש טוען כי בעזרת לימוד חכמת הקבלה האדם מתקן את נשמתו ורק אז הוא מוכשר לקבל את אותו אור, שהופך כעת לפנימי. האור העליון יכול להיכנס אל תוך הנשמה, כלומר אל תוך המלכות (ה"אתרוג" מסמל בקבלה את ספירת המלכות) רק כאשר זו מחוברת לקב"ה, לזעיר אנפין (ה"לולב" מסמל בקבלה את ספירת זעיר אנפין) באמצעות ספירות נצח והוד (ה"הדסים" מסמלים את ספירת נצח ו"הערבות" מסמלית את ספירת הוד). כאשר כך קורה המלכות מתמלאת, כאמור, באור העליון.
[עריכה] חג הפסח
חג הפסח מסמל את יציאתו של האדם הפרטי מעבדות ל"פרעה", קרי מרצונו האגואיסטי של האדם לקבל לטובת עצמו על חשבון הזולת, לחירות, קרי לרכישת תכונת הנתינה, "ההשפעה", של האל. [4] חג הפסח מכונה גם "חג החירות", הרב אשלג מפרש זאת במשמעות של חירות משליטת ה"רצון לקבל" – משליטת תכונותינו האגואיסטיות. אם נעיין ב"הגדה של הפסח", כפי שמבין אותה הרב אשלג, נוכל לראות כיצד זו מתארת שלב אחר שלב, את האופן שבו האדם יוצא להרגשת העולם הרוחני. בתחילה, הוא עובד "עבודה זרה", כלומר הוא משתחווה לרצונות האגואיסטיים שלו לקבל. לאחר מכן הוא "יורד מצרימה", כלומר מבין בהדרגתיות שהאגואיזם שלו מפריע לו להגיע לרוחניות ומביא לו רק ייסורים. [5] צעד אחר צעד האדם מתחיל להרגיש את המעמסה של הרע שלו עליו, ומתחיל להבין שהוא זה המפריע לעצמו להשיג את הרוחניות. הוא מתחיל לגלות שכל הרצונות החומריים שלו והוויתור על שאיפתו לרוחניות מזיקים לו, מצבו הולך ונהיה בלתי נסבל, ואז הוא מתחיל לעקוב כמו עיוור אחר שאיפתו לרוחניות, לקשר עם הבורא. השאיפה הזאת לרוחניות נקראת "משה" מלשון למשות, והיא זאת שמוציאה את האדם ממצרים, מהעבדות של האגואיזם. [6]
[עריכה] חג החנוכה
במאמרו "מהו עניין הדלקת המנורה בעבודה"[7] כותב הרב"ש כי "מנורה" היא הנשמה. אליבא דאשלג, על האדם לבנות את המנורה שלו, כלומר את הכלי שבו הוא יקבל את האור העליון ורק לאחר מכן "להדליקה", כלומר למלאותה באור. מנורה נעשית מזהב. לדבריו של הרב אשלג המילה "זהב" מתחלקת לזוג מילים – "זה-הב", המבטאות את רצונו האגואיסטי של האדם לקבל. כדי ש"כליו" של האדם יוכלו להתמלא באורו של הבורא עליו ל"הבעירם", כלומר לתקנם באש, או במילים אחרות לזככם באמצעות האור העליון. רק אחרי שכליו יהיו זכים דיים יהיה ביכולתו של האדם לקבל את אותו אור לתוכו.
[עריכה] ט"ו בשבט
באגרת יח', המצורפת לספר "שמעתי" מסביר הרב"ש כי האדם הוא "עץ השדה" וכי כל העבודה שיש לבצע באילנות עד שהם יהיו מוכשרים להניב פירות נוהגת גם באדם. הפירות הם תכליתו של האדם והם מסמלים את גילוי האלוהות. במילים אחרות, כאשר האדם מגלה את האלוהות ניתן לומר כי הוא הניב פירות בעבודתו הרוחנית. עד אשר האדם מגיע לאותו גילוי רוחני עליו לעבור את כל השלבים הנוהגים באילנות:
- מזבלין – כפי שמדשנים את האילנות כך גם האדם צריך למצוא את המידות המגונות הנמצאות בתוכו. ההבדל היחיד הוא שבעוד שאת האילנות מזבלים באמצעות חומרים שמביאים מבחוץ, כל שעל האדם לעשות הוא לגלות את ה"זבל" שכבר נמצא בתוכו, כלומר להביא את רצונותיו האגואיסטיים מהעלם לגילוי.
- מעדרין – כפי שחופרים בעיקרי האילנות, כך גם על האדם לחפור ולחקור מהי תכלית קיומו בעולם.
- מיבלין – כפי שחותכים את המומים הצומחים על האילנות, כך גם על האדם לחתוך את רצונו להתגאות בעבודתו הרוחנית.
- מפרקין – כפי ש"מפרקין" את העלים מהאילן כדי להקל עליו להניב לאחר מכן את פרותיו, כך גם צריך לעשות האדם: "עלים" הם המצבים המשתנים שעל האדם לעבור בדרכו הרוחניות. בכך שהוא עובר את כל אותם מצבים, הוא קובע את הצורה האמיתית של הרוחניות שהוא עתיד להשיג. ככתוב: "משלא לשמה" מגיע "לשמה".
- מאבקין – נהוג לכסות את השורשים המגולים של האילן באבק. האדם צריך לנהוג בדיוק באותו האופן: השורשים מסמלים את המחשבות שהן שורשים למעשיו של האדם. על כן, טוען הרב"ש כי על האדם להיאבק עם המחשבות שמעלות בו ספקות לגבי דרכו הרוחנית.
באופן דומה מפרט הרב"ש את שאר השלבים בגידול האילן כאלגוריה לעבודת האדם.
[עריכה] ציטוטים נבחרים ממאמריו
| ועכשיו נדבר בענין אהבת ה'. קודם כל האדם צריך לדעת, שאהבה נקנית על ידי מעשים. בזה שנותן לחבירו מתנות, אזי כל מתנה ומתנה שנותן לחבירו, הוא כמו חץ וכדור, שעושה חור בלבו של חברו. וגם שלבו של חברו הוא כמו אבן, מכל מקום כל כדור וכדור עושה חור. ומהרבה חורים נעשה מקום חלל. ואז נכנסת האהבה של הנותן מתנות במקום חלל הזה. וחמימות האהבה מושכת אליו נצוצי האהבה של חברו. ואז משתי אהבות מתרקם לבוש אהבה, שהלבוש הזה מכסה את שניהם. | ||
| -- ברוך שלום הלוי אשלג, דרגות הסולם א', מאמר תשעו, עמ' . | ||
| ...אבל אנו רואים, שיש דבר אחד, שהוא דבר המשותף את כולם, דהיינו בעניין מצב רוח, כמו שאמרו "דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים". כי בעניין שיהיה לאדם מצב רוח מרומם, לא יעזור לאדם לא עשירות ולא חכמות, וכדומה. אלא דווקא איש יכול לעזור להשני... היוצא מזה הוא, שכל אחד ואחד צריך לעשות תשומת לב, ולחשוב במה הוא יכול לעזור לחברו, לעשות לו מצב רוח מרומם. כי בעניין מצב רוח, כל אחד יכול למצוא בחברו מקום חסרון שהוא יכול למלא אותו. | ||
| -- ברוך שלום הלוי אשלג, ספר המאמרים א', מאמר ד', עמ' ד. | ||
| ...וזה דומה, כמו שעומדים עשרה אנשים, ורואים מרחוק טס אוירון. ונראה לעיני האדם, את גודלו של האוירון כמו נקודה קטנה, ולחלק מהאנשים יש להם משקפות, המגדלת את האוירון פי כמה, ולכל אחד ואחד יש משקפת אחר, היינו לאחד יש שמגדלת הרבה ולאחר שמגדלת פחות. לכן יוצא שאחד רואה שהאוירון גדול ארבע מטר, והשני אומר שגדול שלש, ואחד אומר שגדול רק שני מטר וכו'. ובטח שכולם אומרים האמת מה שרואים, ומכל מקום יש שנויים בין אחד להשני. ויחד עם זה אין כל השנויים עושים איזה שנוי באוירון עצמו, אלא כל השנויים הם רק כלפי המשיגים. כמו כן הוא ברוחניות, שכל רבוי השנויים הם לפי ערך הכשרת התחתונים. | ||
| -- ברוך שלום הלוי אשלג, שמעתי "אגרות", אגרת לז, עמ' פח'-צ'. | ||
[עריכה] ממשיכי דרכו
לאחר פטירתו של הרב ברוך אשלג כמה מתלמידיו המשיכו ללמד קבלה לפי שיטתו. הבולטים שבהם הם הרב אברהם מרדכי גוטליב והרב ד"ר מיכאל לייטמן.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ פייגה אשלג, תפילתו של מקובל - מחיי הרב ברוך שלום אשלג, עמ' 8.
- ^ דברי אלה נלקחו מתוך הביוגרפיה של הרב ברוך אשלג באתר של תנועת "בני ברוך".
- ^ פייגה אשלג, תפילתו של מקובל - מחיי הרב ברוך שלום אשלג, עמ' 12. וכן ראה דבריו של תלמיד הרב"ש, הרב יצחק אגסי, בתוך: הרב אברהם מרדכי גוטליב, הסולם, עמ' רסב'-רסג'.
- ^ ראה: אשלג ברוך, שלבי הסולם, כרך ד', מאמר י"ד (תשמ"ז), "הקשר בין פסח, למצה, מרור". עמ 125-114.
- ^ להרחבה ראה: אשלג ברוך, שלבי הסולם, כרך ב', מאמר י"א (תשמ"ח), "מהו הב' הבחנות שלפני לשמה", עמ' 24-20.
- ^ ראה: אשלג ברוך, שלבי הסולם, כרך ד', מאמר י"ד (תשמ"ז), "הקשר בין פסח, למצה, מרור". עמ 125-114.
- ^ הרב ברוך שלום הלוי אשלג, "מהו עניין הדלקת המנורה בעבודה", בתוך: "שלבי הסולם, כרך ג' – במדבר, פרשת בהעלותך, עמ' 88.
[עריכה] לקריאה נוספת
- פייגה אשלג, תפילתו של מקובל - מחיי הרב ברוך שלום אשלג, בני ברק, תשס"ו.
- הרב אברהם מרדכי גוטליב, הסולם - פרקי חייהם ומשנתם של רבותינו הקדושים האדמורי"ם לבית אשלג ותלמידיהם, ירושלים, התשנ"ז.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שיעורים מוקלטים בהם ניתן לשמוע את הסבריו על המאמר פתיחה לחכמת הקבלה. מתוך האתר קבלה מהמקור.
- סרטון קצר שבו מספר הרב מיכאל לייטמן על הרב ברוך שלום הלוי אשלג. מתוך האתר חכמת הקבלה למתחיל.
- סרטון קצר ובו תמונות סטילס וחומר וידאו של הרב"ש. מתוך אתר קבלה ברוסית.
- סרטון קצר שבו מספר הרב מיכאל לייטמן על נסיעותיו עם הרב"ש לטבריה מתוך האתר חכמת הקבלה למתחיל.
[עריכה] קישורים לכתביו
- ספר המאמרים של הרב"ש: כרך ראשון, כרך שני, כרך שלישי, כרך רביעי, כרך חמישי, כרך שישי, כרך שביעי
- ספר "שמעתי".
- ספר דרגות הסולם.
- ספר שלבי הסולם.
