בית הקברות טרומפלדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בית הקברות טרומפלדור הוא השם בו ידוע בית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור. בית הקברות נוסד בשנת תרס"ג (1902), כשש שנים לפני ייסוד אחוזת בית, ועם השנים נקברו בו מייסדי תל אביב, סופרים ואנשי תרבות רבים, ודמויות מפורסמות בתולדות העיר והיישוב, ובהם ראש הממשלה השני של מדינת ישראל משה שרת.

כשבית הקברות נפתח הוא שכן הרחק ממקום ישוב, אולם היום הוא נמצא באמצע העיר, בצידו הצפוני של רחוב טרומפלדור, בין הרחובות חובבי ציון ופינסקר. הכניסה אל בית הקברות משלושה שערים שנמצאים ברחוב טרומפלדור. השער המקורי הוא השער המזרחי, ואילו השער הראשי (המרכזי) נפתח ב-1926 עם העלאת עצמותיו של מקס נורדאו. שטח בית העלמין כ-10.6 דונם, ויש בו כ-5000 קברים, בצפיפות גבוהה ביותר. החלקה המזרחית היא החלקה העתיקה יותר, שחלק מהקברים בה קודמים לייסוד תל אביב, והם של נפטרים יהודים מיפו. רוב אנשי השם הקבורים בבית העלמין נמצאים סמוך לפינה הדרום מערבית שלו. עד 1932 היה בית הקברות טרומפלדור בית הקברות היחידי בתל אביב. אולם כשהתברר שהוא הולך ומתמלא נפתח בית הקברות נחלת יצחק, ואילו בטרומפלדור המשיכו להיקבר רק אנשים שרכשו חלקות קבר במחירים שהלכו והאמירו (ומגיעים כיום לכמאה אלף שקל).

[עריכה] ראשית בית הקברות

בית הקברות נוסד בחשוון תרס"ג (1902), בעת שפגעה ביפו מגפת הכולרה שהתפרצה במצרים והתפשטה לתחומי ארץ ישראל. כאשר החלו למות תושבי יפו במגפה אסרו השלטונות העות'מאניים לקבור את הנספים בבתי הקברות ביפו שהיו בתחומי העיר. שמעון רוקח, מראשי היישוב היהודי ביפו (ובנווה צדק) התגייס לפתור את הבעיה, והשיג מהשלטונות חלקה בת 12 דונם בבעלות ממשלתית, הרחק מהעיר, אותה קנה "ועד הקהילה המאוחדת לעדות האשכנזים והספרדים" ביפו תמורת 50 מג'ידי. מעבר לפתרון בעיית קבורת הניספים במגפה, שימשה הקניה תקיעת עוד יתד של התיישבות יהודית באזור יפו.

שני הקברים הראשונים נכרו במרחק זה מזה - על מנת ליצור עובדות בשטח. הראשון, של שמואל-דוד גרשין-זאן, בפינה הצפון מזרחית של החלקה, והשני, של נישקא בת ברוך בראמבערג, מערבית ממנו (כיום, סמוך לאמצע החומה הצפונית, מול רחוב טבריה). כסגולה לסיום המגפה נערכה בבית הקברות חופה לשני זוגות של יתומים, ונקברו בקבר מיוחד כתבי קודש גנוזים.

הקבר הראשון בבית הקברות

הקבר השני

קברי אלמונים שכנראה נספו במגפה

קבר משנת תרע"ב (1912)

[עריכה] מייסדי תל אביב

רבים ממיסדי העיר: השכונות נווה צדק, ואחוזת בית קבורים בבית העלמין. על מצבותיהם של מייסדי אחוזת בית, שנחשבים כמייסדי תל אביב, הציבה העיריה בשנת 2001 (ביוזמת העיתונאי עמית לוינסון) טבלאות מתכת שמציינת את היות הקבורים מהמייסדים.

קברו של שמעון רוקח, ממיסדי נווה צדק, מי שהקים את בית הקברות.	צד מצבתו של שמעון רוקח, בו נמנים הישיגיו.	קברו של אהרון שלוש - ממיסדי נווה צדק.	קברה של שרה שלוש, אשתו של אהרון שלוש, אשר מתה בעת הגירוש מתל אביב בימי מלחמת העולם הראשונה.
קבריהם של מאיר דיזינגוף, מייסד אחוזת בית וראש העירייה הראשון של תל אביב, ואשתו צינה.	קבריהם של ד"ר יהודה ליב מטמון כהן ואשתו פניה מטמון, מייסדי גימנסיה הרצליה. המצבה המשותפת מעוצבת בצורת הבניין ההיסטורי של הגימנסיה, שנהרס בשנות ה-60.	קבריהם של יחזקאל דנין ואשתו רחל דנין, מהפעילים בייסוד אחוזת בית.	קברו של אהרן דנין, "הבן הבכור של תל אביב".
קברו של ד"ר חיים חיסין, מראשי ביל"ו, וממייסדי אחוזת בית.	קבריהם של בני משפחתו של פנחס פרידמן, ממייסדי אחוזת בית, ומייסד ספרית "שער ציון".	קברו של יוסף אליהו שלוש, בנו של אהרון שלוש, איש ציבור, וקבלן שבנה רבים מבתי אחוזת בית, ואת בניין הגימנסיה הרצליה.	קברו של מנחם שינקין, ממיסדי אחוזת בית, והאיש שהציע לקרוא לעיר בשם "תל אביב"

[עריכה] מנהיגים ואנשי ציבור

בבית העלמין קבורים אנשי ציבור רבים, ממנהיגי היישוב, והתנועה הציונית, וכן ראשי עיריית תל אביב. רובם קבורים סמוך לפינה הדרום מערבית של בית העלמין, סמוך למוזוליאום שבנה הפסל אברהם מלניקוב על קברו של מקס נורדאו, והקבר של מאיר וצינה דיזנגוף הצמוד לו.

קברו של חיים ארלוזורוב ורעייתו סימה. ניתן לראות בסמוך את המצבות על קברם של חיים נחמן ביאליק, אחד העם, ומשה שרת (המצבה השחורה משמאל לעץ, שרובה מחוץ לתמונה)		המוזוליאום על קברו של המנהיג הציוני מקס נורדאו, שעצמותיו הועלו ארצה בשנת 1926, כשלוש שנים לאחר מותו. לידו קברו של ראש העירייה הראשון מאיר דיזנגוף.
קברי ראש ממשלת ישראל השני משה שרת, אישתו ציפורה, ואחותו עדה גולומב. שרת ציווה לקבור אותו בבית הקברות טרומפלדור, סמוך לאחיותיו וגיסיו דב הוז ואליהו גולומב, ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.		קבריהם של דב הוז ובני משפחתו שנספו בתאונת דרכים, ובסמוך הקברים של גיסיו אליהו גולומב, מראשי ארגון ההגנה, ומשה שרת (המצבה השחורה מתחת לעץ) שגולומב והוז נישאו לשתי אחיותיו רבקה ועדה. כמו כן בתמונה נראים קבריהם של משה בילינסון ויוסף אהרונוביץ'.
קברו של ישראל רוקח, בנו של שמעון רוקח, ראש עיריית תל אביב בשנים 1936 - 1953, ושר הפנים של מדינת ישראל בשנים 1952 - 1955.	קברו של חיים לבנון, ראש עיריית תל אביב בשנים 1953 - 1959.	קבריהם של ראשי עיריית תל אביב מרדכי נמיר (1960 - 1969) ויהושע רבינוביץ' (1969 - 1974).	קברו של סגן ראש עיריית תל אביב משה איכילוב
קברו של הרב הראשי של וינה צבי פרץ חיות, מראשוני הרבנים שתמכו בציונות, אשר עצמותיו הועלו לארץ	קבריהם של חברת הכנסת דבורה נצר, ובעלה שרגא "ממליך המלכים" של מפא"י.	קברו של הרצל רוזנבלום, עורך ידיעות אחרונות, ומחותמי מגילת העצמאות.	קברם של דוד צבי פנקס, מראשי תנועת המזרחי, שר התחבורה השני של ישראל, ומחותמי מגילת העצמאות ואשתו לאה.
קברו של אוסקר גרוזנברג, שהגן על מנחם מנדל בייליס בעת עלילת הדם והמשפט כנגדו.

[עריכה] אנשי רוח, תרבות וחינוך

בבית העלמין טמונים כמה מחשובי המשוררים, הסופרים, אנשי הרוח, החינוך והתרבות שפעלו בתל אביב ואף מחוצה לה. גם רוב קברים אלה מרוכזים בפינה הדרום-מערבית של בית הקברות, בסמוך למצבותים של חיים נחמן ביאליק ואחד העם.

קברו של המשורר שאול טשרניחובסקי	קברו של אחד העם (אשר צבי גינצברג)	קברהם של חיים נחמן ביאליק, "המשורר הלאומי" ואשתו מאניה.	קבריהם של יהושע חנא רבניצקי ושמריהו לוין, שותפיו של ביאליק בהוצאת דביר, שנטמנו לא הרחק מקברו.
קברו של הסופר והמחנך ש. בן ציון (א. גוטמן), אביו של נחום גוטמן.	קברו של הסופר והצייר נחום גוטמן, עליו נחקקה חתימתו המפורסמת		קיברו של הצייר ראובן רובין.
קברו של המחנך ומשורר הילדים יצחק אלטרמן, אביו של נתן אלתרמן.	קברו של הסופר אשר ברש.	קברה של הסופרת דבורה בארון	קברו של הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר).
קברו של איש האומנות והבוהמה ברוך אגדתי.	קברו של המחנך והמלחין חנינא קרצ'בסקי.	קברו של המלחין יואל אנגל.	אחוזת הקבר של אליהו קראוזה, אגרונום ומנהל בית הספר מקווה ישראל, ובני משפחתו.

[עריכה] קברי אחים

בסמוך לשער הראשי של בית העלמין נמצאים קברי אחים של הרוגי הפרעות בשנות העשרים והשלושים, בהם קיברו של הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח בפרעות תרפ"א

קבר אחים של הרוגי פרעות תרפ"א.	מצבתו של הסופר יוסף חיים ברנר, בקבר האחים של הרוגי פרעות תרפ"א.
קבר אחים של הרוגי פרעות תרפ"ט.	קבר אחים של הרוגי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

[עריכה] מצבות מיוחדות

בבית העלמין מספר מצבות מיוחדות מבחינת העיצוב שלהם, או מבחינת הסיפור שהן מספרות.

מצבתו של בצלאל יפה.	מצבה לשלושה ילדים שנהרגו מפצצה בשנת תרפ"ו (1925)	מבנה קבר משותף לשתי אחיות, בת שבע מזרחי ופנינה חקלאי, ואחיניתן שמתו בצעירותן באותה שנה (1930)	קברה של לאה סמל, משנות העשרים, שמעוצב בצורת קבר רחל.
מצבתה של חיה נובומייסקי (אמו של משה נובומייסקי) שעיצב הפסל אברהם מלניקוב.
		מצבה מצופה בצדפי ים. בית העלמין שוכן כחצי קילומטר מהים, ויש בו כמה מצבות כאלה.

[עריכה] שימור בית העלמין

מצבותיו של בית העלמין אמנם מספרות את סיפורם של תל אביב ושל היישוב העברי מימי ראשית המאה, אך למרות זאת נדמה שאין אחראי על שימורו של האתר. מצבות וקברים רבים מאוד נמצאים במצב של התפוררות מתקדמת, ורבות כבר נפלו ונשברו. מבין המצבות שהתנפצו אל הקרקע ישנן כאלו ששברי השיש והבטון עדיין נמצאים באזור הקבר המקורי וניתן יהיה כנראה לשחזר חלק מהן, אך ישנן רבות שגם שבריהן כבר אינם נמצאים באזור הקבר כך שלא יהיה ניתן כבר לשחזרן לעולם.

ערמת ברזל ושברי בטון עם שברי מצבה	קבר ללא מצבה	מצבה חצויה וקבר מנותץ	קברים מתפוררים
מצבה מחוזקת בסרט פלסטיק	קבר מתפורר	מצבה שקרסה והפכה לגל שברי בטון, ברזלים ושיש.	מצבה שקרסה פנימה.
עדות הסטורית לרצח אכזרי ממרץ 1926 הרשומה על מצבה שמבין שבריה עדין ניתן לקרוא את הכתוב. פה נקבר הקדוש שמחה בן יהודה מנחמ_ (לא ניתן לקרוא) יליד ירושלים. בן כ"ה שנה. נמצא הרוג ביום ו' בניסן תרפ"ו בתעלה על אם הדרך בין סלמה ויעזור. בחניקה ובשרפה ענוהו מרצחים ועקבותיהם לא נגלו כי נרפו המחפשים. תנצב"ה.	מבנה קבר משותף לשתי האחיות בת שבע מזרחי ופנינה חקלאי ואחייניתן המופיע לעיל בקטגוריה 'מצבות מיוחדות', בזוית אחרת שבה ניתן לראות כי הוא מתפרק.