בונה קנדי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| בונה קנדי | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכרסמים |
| משפחה: | בוניים |
| סוג: | בונה |
| מין: | בונה קנדי |
| שם מדעי | |
 Castor canadensis |
|
| תחום תפוצה | |
 |
|
הבונה הקנדי (שם מדעי: Castor canadensis; ידוע גם כבונה האמריקאי) הינו מכרסם גדול ממשפחת הבוניים הנפוץ בצפון אמריקה ובמאה האחרונה גם הובאו על ידי האדם לדרום אמריקה ולצפון אירואסיה. הוא המכרסם הגדול ביותר בצפון אמריקה והמכרסם השני בגודלו בעולם אחרי הקפיברה.
תוכן עניינים |
[עריכה] פיזיולוגיה
אורכו של הבונה הקנדי הממוצע הוא 60-80 ס"מ ללא הזנב כשהאחרון מוסיף עוד כ-25-45 ס"מ לאורך הכולל. משקלם, ללא תלות בזוויג, נע בין 15-25 ק"ג למרות שנרשמו גם פרטים במשקל של למעלה מ-40 ק"ג. פרוותם עבה, משולבת עם שיער לבידוד וצבעה נע בין חום כהה לצהוב-אפור. רגליהם קצרות, שחורות וכף רגלם מונה חמישה אצבעות עם טלפיים חדות במיוחד. זנבם רחב, שטוח, נטול שערות ומכוסה קשקשים גדולים.
[עריכה] התאמות לבניית סכרים
ראשם גדול מאוד יחסית לגופם ושיניהם מגיעות לאורך של כ-15 ס"מ, בעלות שכבות אמייל רבות ובניגוד לדעה הפופולרית אינם גדלות במהלך חייו הבוגרים של הבונה. השיניים הארוכות משמשות את הבונה לחיתוך של עצים ושכבות האמייל הרבות שבהן מספקות את הבונה לאורך כל ימי חייו. לבונה ישנם גם שני בלוטות יחודיות לסוג הנקראות "בלוטות בונה". הם ממוקמות קרוב למעי הגס, והן מפרישות חומר בעל ריח חזק בו הבונים משתמשים על מנת לסמן לבונים אחרים מיקום של ערימות בוץ, אבנים וסכרים.
[עריכה] התאמות תת מימיות
הבונה הקנדי הוא יונק סמי-אקוותי, שחיין וצוללן מעולה ויכול לשהות עד כ-15 דקות מתחת למים. בלוטות חלב מיוחדות מכסות את פרוותו בחומר שמנוני המבודד ממים. לעינייהם יש עפעף שלישי ושקוף המאפשר להם לראות בבהירות מתחת למים. פרט לרגליהם, משתמשים הבונים הקנדים גם בזנבם על מנת לחתור ולנווט בזמן שחיה או צלילה.
[עריכה] התנהגות
בהיותם יונקים סמי-אקוותים, בית הגידול של בונים הם נהרות, נחלים ואגמים. בתי גידול אלו משופעים בצמחים המעודפים על הבונה הקנדי כמזון: ערבה, צפצפה, אלמון,ליבנה וחבצלת מים. הבונה מעדיף בעיקר את השורשים והנצרים של צמחים אלו אך לעיתים מסתפק גם בעליהם ובקליפות הגזע.
[עריכה] חיי חברה
הבונים הקנדים חיים בקבוצות של 8-4 בונים בתצורה של משפחה גרעינית: אב, אם ומספר צאצאים. ככל הידוע הבונה הקנדי הוא אורגניזם מונוגמי ומזדווג רק עם בן זוג אחד. הזוג מזדווג בחודשים ינואר-פברואר, ולאחר הריון של 100-110 ימים, בחודשים אפריל-יוני יולדת הנקבה בממוצע כ-4-2 צאצאים למרות שגם לידות של עד 9 צאצאים אינן נדירות. הצאצאים נולדים מכוסי פרווה, עם עיניים פתוחות ומשקלם הוא כ-600-200 גרם. הצאצאים נשארים יחד עם המשפחה הגרעינית כשנתיים עד לבגרותם המינית ואז הם עוזבים להקים משפחה משלהם או נדחקים בכוח החוצה על ידי הוריהם. תוחלת החיים של הבונה היא בממוצע כ-24 שנים בטבע ועד 50 שנה בשבי.
[עריכה] בניית סכרים
יחודו של הבונה הקנדי הוא יכולת בניית הסכרים הכמעט אובססיבית שלו. בניגוד גמור לבן דודו האירופאי המעדיף לחיות לגדות נהרות זורמים וממעיט בבניית סכרים, הבונה הקנדי תלוי ביכולות הבנייה כמגן עיקרי מפני טורפיו וביצירת מיקרו בית-גידול עם גישה קלה למזון בחורף הקפוא. כאמור, בית גידולו של הבונה הקנדי הם מקורות מים כמו אגמים, נהרות ונחלים. בבתי גידול אלו הבונים בונים מערכת מורכבת של סכרים, תעלות ובקתות. הבונים חותכים את העצים באמצעות שיניהם ומשתמשים בידיהם על מנת להוסיף אבנים ובוץ.
המרכיב הראשון במערכת הבניה הוא הסכר. יסודות הסכר נבנים מאבנים בוץ וגזעי עצים ועליהם מוסיפים הבונים ענפים, זרדים, אבנים ובוץ נוסף. הסכר יכול להגיע לגובה של עד 12 מ' מבסיס הנהר ועד 2 מ' גובה מעל פני המים. בנוסף, הבונים מפרישים חומרי ריח מבלוטות הבונה שלהם על הסכרים, הריח מושך ומעודד בונים אחרים לבוא לעזור בבניית הסכר. אורכו של הסכר יכול להיות ממטר אחד ועד עשרות מטרים ובמונטנה אף נרשם סכר באורך של 600 מ'. הסכר מאט באופן משמעותי את זרימת המים בנהרות והופך את האזורים התחומים בהם בריכות קטנות עם זרימה מואטת.
המרכיב השני במערכת הבניה היא הבקתה: לאחר בניית הסכר והאטת הזרמים בונים הבונים בקתות מעץ עם כניסה תת-מימית, שם יכולים הם להתחבא מטורפיהם. קירות הבקתה יכולים להגיע לעובי של עד מטר אבל בדרך כלל הם דקים יותר בחלקיה מעל פני המים.
המרכיב השלישי במערכת הבניה הן התעלות: הבונים חופרים בידיהם תעלות מהנהר אל הבריכות המלאכותיות שלהם, התעלות משמשות את הבונים על מנת להעביר גזעי עץ חתוכים מגדות הנהר אל הבריכות ולמנוע מהבריכות להתאדות.
מחקרים אשר נערכו בנושא הסיקו שהגורם העיקרי המדרבן בונים לבנות סכרים הוא רעש זרימה של מים. ניסויים אשר נערכו בנושא הראו שבונים יבנו סכרים בסביבות יבשות לחלוטין אם תושמע להם הקלטה של מים זורמים.
[עריכה] תחזוקה
הבונים אינם בונים סכרים ומשאירים אותם לאנחות. סכר דורש תחזוקה שוטפת עקב ארוזיה טבעית שגורם זרם הנהר, הצפות ופגיעה בסכרים על ידי אויביו של הבונה הקנדי. בונה, המאתר סכר פגוע, יכול לאותת לשאר המושבה על ידי הפרשת חומרי ריח מבלוטות הבונה שלו - דבר הגורם לו ולשאר הבונים לזרוק אבנים, בוץ וזרדים על האזור הפגוע. בדרך כלל יעדיפו הבונים לתחזק סכרים עיקריים פגועים ולבנות סכרים משניים מחדש במקום סכרים משניים פגועים.
[עריכה] הבונה הקנדי כמין מעצב סביבה
מין מהנדס סביבה הוא מין מפתח בבית גידול אשר משנה באופן מהותי את בית הגידול בו הוא דר ובכך גורם לתגובת שרשרת אקולוגית המשפיעה על שאר המינים באותו בית גידול נתון.
הבונה הקנדי הוא המין הראשון שזוהה כמהנדס סביבתי. המבנים המורכבים שהבונה הקנדי יוצר גורמים להאטת הנהר וליצירת בריכות. בריכות אלו מושכות אליהן מינים רבים של ברווזים, תרנגולים, צבים, צפרדעים, קרפדות, יתושים ועוד רבים אחרים. מנגד, בניית הבריכות מחסלת חלקים מהנהר הזורם ובכך גורמת לירידה במספרם של סלמנדרות, נחשים, שפריריות וכמובן עצים. אך תגובת השרשרת האקולוגית לא נעצרת כאן. כך לדוגמה עלייה במספרם של הברווזים והתרנגולים מושכת יותר עופות דורסים לבריכות הבונים ומנגד ירידה בכמות העצים גוררת ירידה בכמות הנקרים וכך הלאה.
[עריכה] תפוצה
[עריכה] תפוצה בעבר ואויבים
אויבו העיקרי של הבונה הקנדי הוא האדם. במאה ה-19 החל צייד פרוות אחר הבונה הקנדי בצפון אמריקה ומספרם ירד מכ-100-150 מיליון פרטים למספר מיליונים בודדים. הבונים גם שימשו כמאכל ומבלוטות הבונים הפיקו רכיבים לתרופות. כיום עם זאת סחר בפרוות הבונים הצטצם במידה ניכרת אך בעיות חדשות צצו: האדם חיסל חלק ממקומות המחייה הטבעיים של הבונים לטובת פיתוח אזורי ובאזורים אחרים הבונים אף נחשבים כמזיקים שסכריהם גורמים להצפות של אזורים שכנים. עקב העקשנות שלהם בתיקון סכרים לעיתים הפתרון היחיד הוא להעביר אותם מקום גיאוגרפי או לחסלם.
טרופים אחרים של הבונה הקנדי הם הקויוט, זאב מצוי, שונר מצוי והשועל האדום.
[עריכה] תפוצה כיום
כיום ישנם כ-10-15 מיליון בונים קנדים באזור קנדה, ארצות הברית וצפון מקסיקו. ישנו ריכוז גבוה במיוחד של בונים במדינת איידהו שבארצות הברית - מדינה העשירה בבתי גידול לבונים ומעט בני אדם. הבונים מעולם לא הצליחו להתפשט בכוחות עצמם דרומה מכך עקב רצועת המדבריות החוצה את מקסיקו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 הובאו בונים קנדים על ידי האדם לשבדיה בנסיון לשקם את אוכלוסיית הבונים האירופאים שכמעט ונכחדה שם. היבואנים לא ידעו שמדובר בשני מינים שונים ובאופן אירוני החל הבונה הקנדי להתחרות בבן דודו האירופאי על בתי גידול. כיום ניתן למצוא אוכלוסיות של בונים קנדים בשבדיה, נורבגיה, פינלנד וצפון-מזרח רוסיה ופרטים אף נצפו בפולין, אוסטריה וגרמניה. בנוסף, הבונה הקנדי אף יובא על ידי האדם בערך באותה תקופה לארץ האש שבדרום אמריקה, שם האקלים דומה לבית הגידול המקביל שבקנדה.
[עריכה] בתרבות
הבונה מאוזכר רבות בתרבות פופולרית - בעיר בסרטים מצוירים וקריקטורות לרוב. מסיבות מובנות, מוצג הבונה כחיה בעלת כישורי בנייה ושיפוץ העולים על שאר החיות באופן ניכר. לעיתים אף מוצגים הבונים עם קסדות בנאים, חגורות כלים, מקדחות ושאר כלי עבודה המשמשים בנאים ו"שיפוצניקים".
בסדרת ההנפשה האלימה "Happy Tree Friends", ישנה דמות בשם הנדי ("יעיל" וגם "ידני") - בונה קנדי בעל קסדת בנאים וחגורת כלים אך, באופן אירוני לשמו, גידם בשני ידיו. בסדרה הוא מוצג ככזה המנסה לעזור, לתקן ולשפץ דברים אך נכשל במטלות שוב ושוב.
איזכור שונה אך נפוץ לבונים בתרבות האנגלו-סקסית הן הבדיחות על שמו הפופולרי ("beaver") אשר משמעתו באנגלית הוא גם הנרתיק הנשי. כך, לדוגמה, ניתן למצוא קריקטורות רבות בהן מגולח הבונה כקריצה ברורה למקבילו בשפה האנגלית.
[עריכה] הבונה כסמל
הבונה הקנדי הוא אחד מסמליה הלאומיים של קנדה: דמותו הופיעה על הבול הראשון שהונפק במדינה ועל גב מטבעות החמישה סנט הקנדים. גם בארצות הברית הבונה הוא סמל פופולרי: הוא החיה הרשמית של מדינות ניו יורק ואורוגון ומשמש כסמל למכונים טכנולוגים רבים, הידוע שבהם הוא המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.
בצק מטוגן ושטוח משמש כחטיף פופולרי הנמכר בפארקי שעשועים בצפון אמריקה נקרא "זנב הבונה" על שם צורתו הדומה.
[עריכה] מקורות
- Scent-Mound Communication, Territoriality, and Population Regulation in Beaver (Castor canadensis). M Aleksiuk - Journal of Mammalogy, 1968 - JSTOR
- Summer Behavior of a Family of Beavers in New York State. L Tevis Jr - Journal of Mammalogy, 1950 - JSTOR
- The hydrogeomorphological effects of beaver dam-building activity. AM Gurnell - Progress in Physical Geography, 1998 - ingentaconnect.com
- An ecosystem engineer, the beaver, increases species richness at the landscape scale (באנגלית)
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בונה קנדי |
- הבונה כסמלה של קנדה (באנגלית)
- מפת המוח של הבונה הקנדי
- נתוני תפוצה ומידע נוסף (באנגלית)
- אוסף קריקטורות של בונים קנדים (באנגלית).
