אלבר קאמי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלבר קאמי, (Albert Camus) (7 בנובמבר 1913 - 4 בינואר 1960) סופר ופילוסוף צרפתי, מהידועים בפילוסופים של האקזיסטנציאליזם.
קאמי נולד באלג'יריה למשפחת מתיישבים צרפתית. כשהיה בן שנה מת אביו באחד מקרבות מלחמת העולם הראשונה, וכילד גדל קאמי בעוני.
הוא התקבל לאוניברסיטת אלג'יר, והיה שוער בקבוצת הכדורגל של האוניברסיטה עד שלקה בשחפת, ב-1930. לפרנסתו עבד במגוון משרות מזדמנות. ב-1936 קיבל תואר בפילוסופיה.
בשנת 1934, בעודו סטודנט, הצטרף למפלגה הקומוניסטית הצרפתית, אך אחר כך עורר את כעסם של חבריו שם כשחבר לפלג סוציאליסטי אחר.
הוא נישא ב-1934 לסימון היי, אך התמכרותה לסמים הביאה לסיום נישואיהם. ב-1940 נישא בשנית, לפרנסין פור, ונולדו לו תאומים: בן ובת.
בשנות השלושים כתב בעיתונים סוציאליסטיים ובתחילת שנות הארבעים, בזמן כיבוש צרפת בידי גרמניה, השלים את ספריו הראשונים, "הזר" ו"המיתוס של סיזיפוס". הצטרף לרזיסטנס, תנועת ההתנגדות לכיבוש הנאצי, וערך את עיתון המחתרת, "COMBAT". בעקבות פעילות זו התיידד עם ז'אן פול סארטר, חברות שנמשכה גם לאחר המלחמה.הוא חיבב תאטרון, כתב מחזות, ביים ואף שיחק על הבמה של "תאטרון הפועלים" שהקים.
ב-1951 הוציא את "האדם המורד". ביקורתו החריפה על הקומוניזם הובילה לקרע בינו לבין סארטר וידידיו בשמאל. מאוחר יותר מתח ביקורת נוספת על הסובייטים, בעקבות הפלישה להונגריה ב-1956.
בנוסף היה פעיל בנושאי זכויות אדם ובהתנגדות לעונש המוות.
מלחמת העצמאות באלג'יר הציבה דילמה קשה לקאמי, בהיותו צאצא למתיישבים, שעתידים היו להיות הראשונים להיפגע מעצמאות הארץ. קאמי הטיל את האשמה למשבר על ממשלת צרפת, אך סבר שעצמאות מלאה לערביי אלג'יר אינה נחוצה. משפט שאמר ושהתפרסם היה שאין הוא יכול לבכר את הצדק שתובעים אנשי אלג'יר, שמוביל לטרור כנגד חפים מפשע, על פני שלומה של אמו.
ב-1957 קיבל את פרס נובל לספרות.
ב-4 בינואר 1960 נהרג בתאונת דרכים בעיירה הצרפתית Villeblevin. איתו נהרג גם הנהג, חברו והמוציא לאור שלו, מישל גלייארדי. על פי המסופר, עד לרגע האחרון התכוון קאמי לחזור לביתו דווקא ברכבת, וכרטיס שלא נעשה בו שימוש נמצא בכיסו.
תוכן עניינים |
[עריכה] יצירתו של קאמי
כתיבתו של קאמי נעה בתחום שבין ספרות לפילוסופיה.הוא נהג לפרסם יצירה ספרותית, ומסות פילוסופיות שניתן לפרש בעזרתן את יצירותיו הסיפרותיות.
ב"מיתוס של סיזיפוס" תוהה קאמי מה המשמעות לחיים בעולם מודרני של אבסורד, שבו אין ערכים מוחלטים. שאלתו היא מה הטעם לבכר קיום כזה על פני התאבדות. לפיו, האדם חש שחייו אבסורדים לאור המוות האורב לו בוודאות בסוף הדרך, וכן בשל חוסר המובנות וההגיון שבעולם, העומד בבוטות מול רצונו האינסופי של האדם להבין את פשר העולם ומשמעות קיומו. ואף על פי כן, האדם האבסורדי יידחה את ההתאבדות ויחיה חיי מרד, המוצאים את ביטויים בכל שהוא חי את האבסורד ולא נכנע לו. החיים האבסורדים נמדדים על פי כמותם, ולא איכותם, שכן אין אמת מידה גבוהה שעל פיה אפשר לדרג חיים "טובים" או "לא טובים". קאמי הקביל את חייו של האדם המודרני לגורלו של סיזיפוס, הגיבור מהמיתולוגיה היוונית שנגזר עליו לגלגל אבן לראש הר גבוה, ולכשיגיע לכיפה, האבן תתגלגל חזרה לתחתית ההר, וסיזיפוס יאלץ לדחוף אותה חזרה למעלה, וחוזר חלילה, לנצח. לכן הוא כותב: "די במאבק אל הפסגה כשלעצמו כדי למלא בשמחה את לב האדם. יש לחשוב על סיזיפוס שמח".סיזיפוס מורד בחייו האבסורדים וממשיך בהם תוך מודעות תמידית למהותם. תודעה זו מקנה לו אושר.
לפני ה"מיתוס" פרסם קאמי את "הזר" בו הוא מתאר את תחושות הניכור של האנטי-גיבור (קאמי מכנה אותו "גיבור אבסורדי") מרסו, צרפתי תושב אלג'יר, אשר הרג ערבי, לטענתו "בגלל השמש", וממתין לביצוע גזר דין מוות שנדון לו. הגיבור שמצייר קאמי הוא קר לחלוטין ונעדר כל רגש. הוא אינו בוכה בהלוויה של אימו, וזה פשעו האמיתי בעיניי החברה שהחליטה לחרוץ את דינו.
עוד כתב קאמי את "הדבר", תיאור של תושבי עיר קטנה אוראן המתמודדים עם מגפה הפושטת בעיר והופכת את החיים בה על פיהם. רבים רואים ביצירה זו תיאור מטאפורי של ימי ההתנגדות לנאצים.
ספר נוסף של קאמי, אשר בדומה למיתוס של סיזיפוס משתייך לכתביו הפילוסופיים הוא "האדם המורד", המתייחס ל"הדבר", בו עוסק קאמי במרד הכלל-אנושי כנגד האבסורד הקיומי ובסולידריות ההכרחית למרד זה, בשונה מ"המיתוס" שעסק בפרט הסולפסיטי.
ספר אחר שלו הוא "הנפילה", סיפורו של אדם השקוע בהרהורים על טעויות עבר, ומהווה מעין אנטי תזה לדמות מ"הזר". ספר נוסף שנמצא בתוך בוץ ליד המכונית ההרוסה שבה נהרג קאמי, יצירה שלא הושלמה, הוא"האדם הראשון", ספר שנחשב לאוטוביוגרפי. ביומנו כתב שהוא תיכנן לכתוב עוד 3 יצירות שהושא המרכזי בהן הוא "אהבה".
המחזה קליגולה, שמבחינה היסטורית ורעיונית נכתב ביו "המיתוס" ל"דבר", מתאר תחושת חוסר משמעות האופפת קיסר רומי לאחר מותה של אחותו האהובה, ולא מצליח למצוא לה פתרון גם בבולמוס של רצח. המחזה דן החירות המוחלטת שבחיים האבסורדים, בחובת האחריות ובהיבטים החברתיים שבאבסורד.
קאמי עסק גם בתרגום ועיבוד של יצירות אחרים לכדי מחזות.
[עריכה] מספריו בעברית
- האדם המורד, תרגם צבי ארד, עם עובד, 1971.
- אדם הראשון, תרגמה אילנה המרמן, עם עובד, תל אביב, 1995.
- הדבר, תרגם יונתן רטוש, עם עובד, 1982.
- הזר, תרגם אהרון אמיר, משרד הבטחון, 1964. תרגמה אילנה המרמן,1985 .
- כלולות; הקיץ, תרגמה אביבה ברק, מעריב, 1988.
- המיתוס של סיזיפוס; מסה על האבסורד, תרגם צבי ארד, עם עובד, 1978.
- מיתת אושר, תרגם אהרון אמיר, עם עובד, 1980.
- מכתבים לידיד גרמני, עם ההקדמה לתרגום האיטלקי, תרגמה עדינה קפלן, כרמל, ירושלים, 1998.
- הנפילה; גלות ומלכות, תרגם צבי ארד, מרחביה, 1959.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דניאל הרשקוביץ, "ההתפתחות ביחס כלפי "האחר" במכלול יצירותיו של אלבר קאמי".
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אלבר קאמי |
| הקודם: חואן ראמון חימנז |
פרס נובל לספרות 1957 |
הבא: בוריס פסטרנק |
